סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לֹא יֵאוֹתוּ יֵאוֹתוּ מַמָּשׁ אֶלָּא כׇּל שֶׁאִילּוּ עוֹמֵד בְּקָרוֹב וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וַאֲפִילּוּ בְּרִיחוּק מָקוֹם וְכֵן אָמַר רַב אָשֵׁי בְּרִיחוּק מָקוֹם שָׁנִינוּ מֵיתִיבִי הָיְתָה לוֹ נֵר טְמוּנָה בְּחֵיקוֹ אוֹ בְּפַנָּס אוֹ שֶׁרָאָה שַׁלְהֶבֶת וְלֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ אוֹ נִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְלֹא רָאָה שַׁלְהֶבֶת אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּרְאֶה שַׁלְהֶבֶת וְיִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ בִּשְׁלָמָא מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְלֹא רָאָה שַׁלְהֶבֶת מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּקַיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית אֶלָּא רָאָה שַׁלְהֶבֶת וְלֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לָאו דִּמְרַחֲקָא לָא כְּגוֹן דְּעָמְיָא וְאָזְלָא
תָּנוּ רַבָּנַן גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן אוֹמְמוֹת אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן הֵיכִי דָּמֵי לוֹחֲשׁוֹת אָמַר רַב חִסְדָּא כׇּל שֶׁאִילּוּ מַכְנִיס לְתוֹכָן קֵיסָם וְדוֹלֶקֶת מֵאֵילֶיהָ אִיבַּעְיָא לְהוּ אוֹמְמוֹת אוֹ עוֹמְמוֹת תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר אַבְדִּימִי אֲרָזִים לֹא עֲמָמֻהוּ בְּגַן אֱלֹהִים וְרָבָא אָמַר יֵאוֹתוּ מַמָּשׁ וְכַמָּה אָמַר עוּלָּא כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר בֵּין אִיסָּר לְפוּנְדְּיוֹן חִזְקִיָּה אָמַר כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר בֵּין מְלוּזְמָא שֶׁל טְבֶרְיָא לִמְלוּזְמָא שֶׁל צִפּוֹרִי
רַב יְהוּדָה מְבָרֵךְ אַדְּבֵי אַדָּא דַּיָּילָא רָבָא מְבָרֵךְ אַדְּבֵי גּוּרְיָא בַּר חָמָא אַבָּיֵי מְבָרֵךְ אַדְּבֵי בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֵין מְחַזְּרִין עַל הָאוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁמְחַזְּרִים עַל הַמִּצְוֹת אָמַר רַבִּי זֵירָא מֵרֵישׁ הֲוָה מְהַדַּרְנָא כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֲנָא נָמֵי לָא מְהַדַּרְנָא אֶלָּא אִי מִקְּלַע לִי מִמֵּילָא מְבָרֵיכְנָא
מִי שֶׁאָכַל וְכוּ' אָמַר רַב זְבִיד וְאִיתֵּימָא רַב דִּימִי בַּר אַבָּא מַחֲלוֹקֶת בְּשָׁכַח אֲבָל בְּמֵזִיד דִּבְרֵי הַכֹּל יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ פְּשִׁיטָא וְשָׁכַח תְּנַן מַהוּ דְתֵימָא הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ בְּמֵזִיד וְהַאי דְּקָתָנֵי וְשָׁכַח לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמַּאי קָמַשְׁמַע לַן תַּנְיָא אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיכֶם מִי שֶׁאָכַל בְּרֹאשׁ הַבִּירָה וְשָׁכַח וְיָרַד וְלֹא בֵּרַךְ יַחְזוֹר לְרֹאשׁ הַבִּירָה וִיבָרֵךְ אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל לְדִבְרֵיכֶם מִי שֶׁשָּׁכַח אַרְנָקִי בְּרֹאשׁ הַבִּירָה לֹא יַעֲלֶה וְיִטְלֶנָּה לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה לִכְבוֹד שָׁמַיִם לֹא כׇּל שֶׁכֵּן הָנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי חַד עֲבַד בְּשׁוֹגֵג כְּבֵית שַׁמַּאי וְאַשְׁכַּח אַרְנְקָא דְּדַהֲבָא וְחַד עֲבַד בְּמֵזִיד כְּבֵית הִלֵּל וְאַכְלֵיהּ אַרְיָא
רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה קָאָזֵל בְּשַׁיַּירְתָּא אֲכַל וְאִשְׁתְּלִי וְלָא בָּרֵיךְ אֲמַר הֵיכִי אַעֲבֵיד אִי אָמֵינָא לְהוּ אִנְּשַׁאי לְבָרֵךְ אָמְרוּ לִי בָּרֵיךְ כׇּל הֵיכָא דִּמְבָרְכַתְּ לְרַחֲמָנָא מְבָרְכַתְּ מוּטָב דְּאָמֵינָא לְהוּ אִנְּשַׁאי יוֹנָה דְּדַהֲבָא אֲמַר לְהוּ אִנְטַרוּ לִי דְּאִנְּשַׁאי יוֹנָה דְּדַהֲבָא אָזֵיל וּבָרֵיךְ וְאַשְׁכַּח יוֹנָה דְּדַהֲבָא וּמַאי שְׁנָא יוֹנָה דִּמְתִילִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה דִּכְתִיב כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ מָה יוֹנָה אֵינָהּ נִיצּוֹלֶת אֶלָּא בִּכְנָפֶיהָ אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן נִיצּוֹלִין אֶלָּא בְּמִצְוֹת
עַד אֵימָתַי הוּא וְכוּ' כַּמָּה שִׁיעוּר עִכּוּל אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָעֵב וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כׇּל זְמַן שֶׁיִּצְמָא מֵחֲמַת אֲכִילָתוֹ אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא לְמָר זוּטְרָא וְאָמְרִי לַהּ רַב יֵימַר בַּר שֵׁיזְבִי לְמָר זוּטְרָא מִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָכִי וְהָאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כַּמָּה שִׁיעוּר עִכּוּל כְּדֵי לְהַלֵּךְ אַרְבַּע מִילִין לָא קַשְׁיָא כָּאן בַּאֲכִילָה מְרוּבָּה כָּאן בַּאֲכִילָה מוּעֶטֶת
בָּא לָהֶן יַיִן וְכוּ' לְמֵימְרָא דְּיִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דְּלָא שָׁמַע כּוּלָּהּ בְּרָכָה עוֹנֶה וְכִי לָא שָׁמַע הֵיכִי נָפֵיק אָמַר חִיָּיא בַּר רַב בְּשֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ בְּשֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן
אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ בְּרִי חֲטוֹף וּבָרֵיךְ וְכֵן אֲמַר רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ חֲטוֹף וּבָרֵיךְ לְמֵימְרָא דִּמְבָרֵךְ עֲדִיף מִמַּאן דְּעָנֵי אָמֵן וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְהוֹרַאי הַשָּׁמַיִם כֵּן הוּא תִּדַּע שֶׁהֲרֵי גּוּלְיָירִין יוֹרְדִין וּמִתְגָּרִין בַּמִּלְחָמָה וְגִבּוֹרִים יוֹרְדִין וּמְנַצְּחִין תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אֶחָד הַמְבָרֵךְ וְאֶחָד הָעוֹנָה אָמֵן בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לַמְבָרֵךְ יוֹתֵר מִן הָעוֹנֶה אָמֵן
בְּעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב מַהוּ לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן אֲמַר לֵיהּ אַחַר הַכֹּל עוֹנִין אָמֵן חוּץ מִתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִין וְהָנֵי מִילֵּי בִּדְלָא עִידָּן מִפְטְרַיְיהוּ אֲבָל בְּעִידָּן מִפְטְרַיְיהוּ עוֹנִין
תָּנוּ רַבָּנַן שֶׁמֶן מְעַכֵּב אֶת הַבְּרָכָה דִּבְרֵי רַבִּי זִילַאי רַבִּי זִיוַאי אוֹמֵר אֵינוֹ מְעַכֵּב רַב אַחָא אוֹמֵר שֶׁמֶן טוֹב מְעַכֵּב רַבִּי זוּהֲמַאי אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹהָם פָּסוּל לַעֲבוֹדָה כָּךְ יָדַיִם מְזוֹהָמוֹת פְּסוּלוֹת לִבְרָכָה אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲנָא לָא זִילַאי וְלָא זִיוַאי וְלָא זוּהֲמַאי יָדַעְנָא אֶלָּא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים כִּי קָדוֹשׁ זֶה שֶׁמֶן אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם זוֹ בְּרָכָה

רש"י

לא יאותו ממש. שאפילו לא נהנה ממנו מברכין עליו ומאי עד שיאותו עד שיהא אורו ראוי ליהנות ממנו לעומדים סמוך לו ואז מברכים עליו אפי' הרחוקים ממנו ובלבד שיראוהו: בפנס. בעששית: יאותו ממש. עומד בסמוך: וכמה. הוא צריך להיות בסמוך: מלוזמא. משקל: רב יהודה. היה מברך על אור שבבית אדא דיילא ורחוק מביתו היה רב יהודה לטעמיה דלא בעי סמוך: רבא מברך אדבי גוריא בר חמא. סמוך לביתו היה רבא לטעמיה דאמר סמוך בעינן: אין מחזרין על האור. אם אין לו אור א''צ לחזר אחריו: חד עבד בשוגג כב''ש. אע''פ ששגג ונעקר מן המקום ע''י שכחה החמיר על עצמו כב''ש וחזר למקום שאכל וברך: חד עבד במזיד. נעקר ממקום שאכל במזיד כדי לברך במקום אחר שהוצרך לילך: אנשאי יונה דדהבא. שכחתי יונה של זהב: יונה אינה נצולת אלא בכנפיה. או בורחת או נלחמת בראשי אגפיה: אכילה מרובה. ד' מילין: בא להם יין אחר המזון. הא פריש לה בגמרא בריש פרקין לב''ש אין ברכת המזון טעונה כוס ולב''ה טעונה כוס: היכי נפיק. קס''ד באחד מן המסובין עסקינן במתני': חטוף ובריך. כשמושיטין כוס של ברכה הוי מחזר שיתנהו לך ותברך: במשמע. העונה והמברך במשמע קומו ברכו את ה' אלהיכם בס' עזרא (נחמיה ט) ואומר ויברכו שם כבודך והיא עניית אמן שבמקדש במסכת תענית (פ''ב דף טז: ולקמן דף סג.) מפרש קומו ברכו. בתחלת ברכה ויברכו שם כבודך במקום עניית אמן שבמקדש אומר בשכמל''ו: שממהרין למברך. ליתן שכר: אחר תינוקות. כשלומדים ברכות מפי רבן: הואיל ולהתלמד עשויין. שאין מתכוונים לברך אלא ללמד: אבל בעידן מפטרייהו. כשאומרים ההפטרה ומברכין בתורה ובנביא עוני' אחריהן אמן: שמן מעכב את הברכה. שמן שהיו רגילין להביא בסוף הסעודה לסוך אחר הסעודה את הידים אחר מים אחרונים להעביר את זוהמתן: מעכב את הברכה. שאסור לזמן עד שיובא וכן לענין שמעכב ברכות כל דבר הבא בקנוח סעודה שמותר לאכלו בלא ברכה עד שיסכוהו: שמן טוב. שיש בו בשמים מעכב את הברכה למי שרגיל בו:

תוספות

באכילה מרובה. ד' מילין כך פירש''י ולי נראה דזה מועט יותר מאכילה מועטת אלא נראה לפרש איפכא אכילה מרובה כל זמן שהוא צמא דאין שם קצבה אבל מועט ד' מילין: והייתם קדושים אלו מים אחרונים. דוקא להם שהיו רגילין ליטול ידיהם אחר הסעודה מפני מלח סדומית אבל אנו שאין מלח סדומית מצוי בידינו ואין אנו רגילין ליטול אחר הסעודה אין הנטילה מעכבת עלינו לברך ומיהו אנשים מעונגים הרגילין ליטול ידיהן אחר הסעודה ודאי להם מעכבת הנטילה לברך ברכת המזון וצריכים ליטול את ידיהם קודם בהמ''ז:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר