סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

מתני' ואלו הן בתי החצרים שני חצרים של שני בתים אע''פ שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים:
גמ' ת''ר ממשמע שנאמר {ויקרא כה-לא} בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מה ת''ל אשר אין להם חומה אף על פי שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצירות שנים שתי חצירות של שני בתים ואימא בית וחצר אם כן ליכתוב רחמנא חצרים וכי תימא אי כתב רחמנא חצרים חצר בלא בית משמע ההוא קרפף איקרי:
מתני' ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה שנאמר {ויקרא כה-לג} כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים:
גמ' ואלא כמאן כבן לוי והדר תני עד שיהא לוי וערי הלוים אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי בשלמא ערי הלוים דכתיב כי בתי ערי הלוים אלא לוי מנלן דכתיב {ויקרא כה-לג} ואשר יגאל מן הלוים תניא ואשר יגאל מן הלוים יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא שזה יפה כחו וזה יפה כחו תלמוד לומר מן הלוים מן הלוים ולא כל הלוים פרט לבן לוי ממזר ונתין וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים אבל עד שיהא לוי לא אמרינן:
מתני' אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש (ולא) מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר {ויקרא כה-לב} גאולת עולם תהיה ללוים:
גמ' אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין וכו' דכולי עלמא מיהא בדלוים לא משנינן מנא הני מילי אמר רבי אלעזר דאמר קרא {ויקרא כה-לד} ושדה מגרש עריהם לא ימכר מאי לא ימכר אילימא לא ימכר כלל והא מדכתיב גאולת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבני אלא מאי לא ימכר לא ישנה: הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם: ת''ר גאולת עולם תהיה ללוים מה ת''ל לפי שנאמר {ויקרא כה-טו} במספר שני תבואות ימכר לך יכול אף זה כן תלמוד לומר {ויקרא כה-לב} גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר {ויקרא כז-כא} והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' יכול אף זה כן ת''ל גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר {ויקרא כה-ל} וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות יכול אף זה כן ת''ל גאולת עולם תהיה ללוים בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף וכי האי גוונא מי הויא חומה והתניא {ויקרא כה-כט} ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן

רש"י

מתני' שתי חצרות. עיר שאין בה אלא שתי חצירות: גמ' איני יודע שאין להן חומה. דבתי החצרים משמע שאינו בעיר אלא יישוב חצירות הסמוכות: כמי שאין להן חומה. הואיל ואין בה כדי עיר: וכמה. הן דלא ליחשוב חומה דידהו כעיר חומה שתי חצרות וכו': אימא בית וחצר בית וחצר. אבל אי איכא שני בתים בכל חצר הוו כעיר חומה ולא הוו כבתי החצרים: א''כ ליכתוב חצרים. ולא ליכתוב בתי ואנא ידענא דאין חצר בלא בית: מתני' ישראל שירש בתי ערי חומה מאבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה. שאם מכרה שתהא נחלטת ללוקח לסוף שנה אלא לעולם גואלה כלוי דכתיב בהו (ויקרא כה) גאולת עולם תהיה ללוים: עד שיהא הוא. המוכר לוי לאפוקי ישראל שירש את אבי אמו לוי דאינו גואל כלוי: וערי הלוים. מערים שניתנו ללוים בימי יהושע לאפוקי בן לוי שירש את אבי אמו ישראל דאינו גואל כלוי והשתא קשיא רישא לסיפא ובגמ' מתרץ לה: אין דברים הללו. דגאולת עולם אמורים אלא בערי הלוים אבל עד שיהא לוי לא בעינן דישראל שירש את אבי אמו לוי מודו רבנן דגואל כלוי הואיל ומערי הלוים היא זו אבל בבן לוי שירש את אבי אמו ישראל מודו רבנן דאינו גואל כלוי דבערי הלוים תלא רחמנא: גמ' וקא פריך אינו גואל כסדר הזה. כישראל אלא כמאן כבן לוי בתמיה והא תני סיפא עד שיהא לוי כו': בשלמא ערי הלוים. בעינן לאפוקי בן לוי שירש את ישראל כדכתיב ערי הלוים: אלא לוי מנלן. דבעינן שיהא לוי לאפוקי ישראל שירש את אבי אמו לוי: ואשר יגאל מן הלוים. דמשמע למקצת לוים נתתי רשות לגאול ולא לכולם: ותניא. דדרשינן הכי ה''ג לה בתורת כהנים מן הלוים מה ת''ל שיכול לוי מישראל יגאל כלומר אי לא כתב אלא גאולת עולם תהיה ללוים יכולני לומר לוי שמכר לישראל יגאלנה לעולם שישראל הורע כחו בממכרו דנחלטת לסוף שנה: וזה יפה כחו. דכתיב גאולת עולם וגו' אבל לוי שמכר ללוי לא יגאל אלא תיחלט לסוף שנה: ת''ל מן הלוים. פרט לבן לוי שבא מן הממזרת ומן הנתינה וכ''ש ישראל שירש את אבי אמו לוי שהרי ישראל גמור הוא: מתני' שדה מגרש. מגרש הוי אלף אמה סביב לעיר מדכתיב (במדבר לה) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב וחוץ לאותו אלף היה להם ללוים אלף אמה לשדות וכרמים כדכתיב (שם) ומדותם מחוץ לעיר וגו' צא מהם אלף אמה מגרש והשאר שדות וכרמים מגרש פנוי מכלום ואין בו בית ואין זורעין אותן אלא נוי הוא לעיר: אין עושין שדה מגרש. משום יישוב ארץ ישראל והיינו חורבן שממעט את הזריעה: ולא מגרש שדה. שמחריב את נוי העיר: מגרש אין עושין עיר. שיעשו בו בתים שאין עיר נאה בלא מגרש וכ''ש שאין עושין עיר מגרש שאין מחריבין את יישוב העיר: מוכרין לעולם. אפילו בשנת היובל עצמה כך שמעתי וקשיא לי אמאי הא כי היכי דפליגי רב ושמואל בריש פירקא (לעיל כט:) בישראל שמכר שדהו בשנת היובל עצמה ה''נ איכא לפלוגי הכא ולמימר ק''ו מכורה כבר יוצאה עכשיו דהא אמרינן לעיל (דף כח.) דממכרו של לוי חוזר בשנת היובל וכמדומה לי דאיידי דתנא באידך פירקא מקדישין לעולם וגואלין לעולם תנא נמי הכא: גואלין לעולם. שאין בתי ערי חומה שלהן נחלטין: גמ' יכול אף זה. לוי כן שאם מכר שדה אחוזתו אותן אלף אמה שחוץ למגרש שלא יהא מותר לגאול בפחות משתי שנים: לפי שנאמר. במקדיש שדה אחוזה וגאלה אחר מיד הקדש דבשנת היובל יוצאה לכהנים כדכתיב והיה השדה וגו': יכול אף לוי כן. אם הקדיש שדה ולא גאלה יפסידנה ביובל ת''ל גאולת עולם וגו': ערים הללו. הניתנים ללוים: אין עושין ערים קטנים. לפי שהן ערי מקלט ובעינן שיהא שם יישוב לבית מנוס לרוצחים: ולא כרכים גדולים. לפי שמתקבצין שם מכל מקומות לסחורה ותהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב את הרוצח ויהרגנו: אלא עיירות בינוניות. בלא חומה: כאן שהוקף ולבסוף ישב. לא משכחת בהו בלוים כדקאמרת אבל ישב ולבסוף הוקף משכחת בהו שלאחר שניתנו להם בימי יהושע היקיפוה הם: וכי האי גוונא. דישב ולבסוף הוקף מי הוי חומה דאצטריך קרא למעוטיה: בית מושב עיר חומה. בית שהושב ונבנה עיר חומה דמשמע שהוקף ולבסוף ישב: יכול אפילו הקיפוה ישראל. לאחר שכבשו את הארץ ואפילו קודם שישבו בה: ונאמר להלן חומה. (דברים ג) כל אלה ערים בצורות וגו': לאחר מכן. לאחר שכיבשום ישראל: תרגמה רב סלא. לעולם כשהוקף ולבסוף ישב ודקשיא לך עיירות הללו אין עושין אותן כו': כגון שנפלו להן. בגורל בימי יהושע:

תוספות

אין פירוש לקטע זה

תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר