סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

עֲבוֹדָתוֹ מְחַנַּכְתּוֹ מִי לָא תַּנְיָא כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן מִכָּאן וְאֵילָךְ עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן הָכָא נָמֵי עֲבוֹדָתוֹ מְחַנַּכְתּוֹ
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט רַבִּי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן חַד אָמַר שֶׁל כִּלְאַיִם וְחַד אָמַר שֶׁל בּוּץ
תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי הוּא דְּאָמַר שֶׁל כִּלְאַיִם דְּתַנְיָא אֵין בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֶלָּא אַבְנֵט דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף לֹא אַבְנֵט אֵימַת אִי נֵימָא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה טוּבָא אִיכָּא כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה וְהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה
אֶלָּא לָאו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
אָמְרִי לָא לְעוֹלָם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה וּבְהָנָךְ דְּשָׁוִין
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁל בּוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁל כִּלְאַיִם לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁרַבִּי אוֹמֵר שֶׁל כִּלְאַיִם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שֶׁל בּוּץ
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא עַל בְּשָׂרוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִלְבַּשׁ לְהָבִיא מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט לַהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר לְהָבִיא בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט רַבִּי אוֹמֵר שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא דְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט
וְעוֹד בְּגָדִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתָּה בָּהֶן קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה תְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן קְדוּשָּׁה קַלָּה אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִלְבַּשׁ לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחָקִין
וְאַזְדָּא רַבִּי דּוֹסָא לְטַעְמֵיהּ דְּתַנְיָא וְהִנִּיחָם שָׁם מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר
תָּנוּ רַבָּנַן אֵירַע בּוֹ פְּסוּל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו רִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ שֵׁנִי כׇּל מִצְוֹת כְּהוּנָּה גְּדוֹלָה עָלָיו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ שֵׁנִי אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן אִלֵּם בְּצִיפּוֹרִי שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּהוּ תַּחְתָּיו וְאָמְרוּ חֲכָמִים רִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ שֵׁנִי אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט כֹּהֵן גָּדוֹל מִשּׁוּם אֵיבָה כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

רש"י

עבודתו מחנכתו. עבודת יוה''כ עצמה שאינה כשירה אלא בכהן גדול וזה עובדה מחנכתו לכהונה גדולה: משיחתן מקדשתן. כדכתיב (במדבר ז) וימשחם ויקדש אותם מכאן ואילך לא נמשחו כלים חדשים שנעשים שם כדאמרינן במסכת שבועות (דף טו.) אותם במשיחה: הכי גרסינן כי אתא רב דימי אמר אבנטו של כהן הדיוט רבי ור' אליעזר ברבי שמעון כו' ולא גרסינן ביום הכפורים דהא בכהן הדיוט אין חילוק ביוה''כ לשאר ימים: אימת אילימא בשאר ימות השנה. שכהן גדול משמש בשל כלאים וקאמר דחלוקין באבנטיהן דשל הדיוט דבוץ טובא איכא: אלא לאו ביום הכפורים. דשל כהן גדול דבוץ ואשמועינן דשל הדיוט דכלאים והוא הדין להדיוט דכל ימות השנה: לעולם בשאר ימות השנה. דכהן גדול בשל כלאים ואשמעינן דשל הדיוט דבוץ ודקאמרת טובא איכא: בהנך דשוין. באותן בגדים ששניהם שוין בהם דהיינו כתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט אין ביניהם אלא אבנט: כי אתא רבין כו'. בין רבין לרב דימי ליכא מידי אלא דרב דימי לא פירש הי מינייהו דאמר של כלאים והי מינייהו דאמר של בוץ ורבין פירש בהדיא רבי אומר של כלאים: אף אנן נמי תנינא. דרבי הוא דאמר של כלאים: על בשרו. גבי תרומת הדשן כתיב (ויקרא ו) ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו וגו' והוה ליה למיכתב ומכנסי בד על בשרו דהא כתיב ברישיה דקרא ולבש: ומה ת''ל ילבש להביא מצנפת ואבנט. משום דלא כתיב אלא מדו בד ובמכנסים כתב ילבש ללמדך שהיא עבודה גמורה וצריכה ארבעה כלים: ר' דוסא אומר להביא. ארבעה בגדי כהן גדול ששימש בהן לפנים ביום הכפורים שכשרים להדיוט כל ימות השנה שלא תאמר והניחם שם שיהו טעונין גניזה אלא שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר: אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים לא זהו אבנטו הכשר להדיוט. שהרי הוא של בוץ ודכהן הדיוט כל הימים דכלאים: את השחקין. שאף השחקין כשרים לעבודה ואני שמעתי להביא שחקים דוקא משום בגדים שבשל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו ואין נראה בעיני דבשלמא גבי הוצאת הדשן אמרינן לקמן (דף כג:) הכי מפני שהבגדים מתבזים ומתלכלכין בהן אבל תרומת הדשן שאינו אלא מלא מחתה ליום כדאמרינן במסכת תמיד (ד' ד.) ואין שם לכלוך בגדים: הכי גרסינן ואזדא רבי דוסא לטעמיה דתניא והניחם שם וכו'. גבי בגדי יום הכפורים כתיב ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם: כל מצות כהונה גדולה עליו. לא פורע ולא פורם ואינו מטמא לקרובים ומוזהר על האלמנה ומשמש בשמונה בגדים: אינו ראוי וכו'. כלומר אינו משמש במקדש לא בשמנה ככהן גדול ולא בארבעה ככהן הדיוט: שאם עבר ועבד. בשמונה בגדים ככהן גדול עבודתו כשירה דהא כה''ג הוא אלא דאמרו רבנן לא לישתמש משום איבה אבל בארבעה ודאי פסולה דהוה ליה חסר בגדים: שחוזר שני לעבודתו. לכהונה גדולה: פשיטא. דהא משום איבה הוא דאיפסיל: מהו דתימא. משום איבה נפסיל אף לאחר מיתת ראשון דאי אמרת ישמש אחריו הויא ליה צרה מחיים כאשה שהיא צרה לחבירתה דאמר זה מצפה מתי ימות וישמש הוא קא משמע לן דלא חיישינן: הא קא חייש לשמא. יארע בו פסול: טומאה שכיחא. על ידי קרי או על ידי התזת צנורא מפי עם הארץ: נימרו אינהו לנפשייהו.

תוספות

אלא לאו ביום הכפורים. לפירוש ריב''א דפירש הא דגבי כהן גדול כתב מצנפת ובכהן הדיוט כתב מגבעות לפי ששל כהן גדול היתה קצרה שהיה צריך להניח תפילין וציץ אבל של כהן הדיוט היתה רחבה שלא היה מניח ציץ אין להקשות א''כ לימא דהא איכא בינייהו די''ל כיון דאידי ואידי ממין אחד אע''ג דזו רחבה וזו קצרה לא קא חשיב ולעיל נמי דפריך במה מחנכין אותו לא בעי לשנויי במצנפת דהא לא חשיב חינוך כיון דשוין הן אלא שזו קצרה וזו רחבה: ילבש לרבות השחקין. ואיצטריך קרא דלא תימא כי היכי דמטושטשין או מקורעין פסולין בפ' שני דזבחים (דף יח:) דכתב בהו (שמות כח) לכבוד ולתפארת ה''נ שחקים ליפסלו דאין עניות במקום עשירות וסלקא דעתך אמינא דבכל שנה יעשו בגדים חדשים קא משמע לן ובפרק ב' דזבחים (שם) תניא משוחקין כשירים וזה משמע כגירסת רש''י דאיצטריך לאשמועינן דאפילו שחקים כשירים: כהן גדול משום איבה. הקשה ר''י מדקאמר טעמא משום איבה מכלל דמן הדין ראוי להיות כהן גדול מדאורייתא אלא גזרו ביה רבנן משום איבה ותימה אם כן מאי איצטריך לפרושי טעמא דכהן הדיוט משום מעלין בקדש וכו' תיפוק ליה מדילפינן מקרא בפרק שני דזבחים (דף יח.) דכהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט ועבד עבודתו פסולה משום מחוסר בגדים וליכא למימר דהא דקאמר דלא חזי להיות כהן גדול משום איבה היינו לאחר מיתת הראשון דהא מודה רבי יוסי דאם מת ראשון שני חוזר לעבודתו וי''ל דכהן גדול מתמנה בפה ומסתלק בפה ובירושלמי דריש ליה מקרא ומסתברא שהדבר תלוי במלך ובאחיו הכהנים כדאמר בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא.) דינאי מלכא אוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי ואמר בתוספתא [פ''א] ובירושלמי ביוסף בן אלם מציפורי שאירע פסול בכהן גדול ושימש תחתיו ולאחר שיצא אמר אדוני המלך פר ושעיר שקרבין היום משל מי משלי או משל כהן גדול אמר לו המלך לא דייך ששימשת שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם וכו' עד וידע שהוסע מן הכהונה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר