נידה נג ע"א

אמר רבי בהכרעת מחלוקת זו שבין חכמים ור' יהודה בן אגרא: נראין דברי ר' יהודה בן אגרא שחוששים שראתה ראייה אחת בין השמשות, ועולה לה לשתי ראיות — במקרה שלא בדקה, ונראים דברי חכמים שאין חוששים לכך — במקרה שבדקה.

ושואלים: מאי [מה פירוש] "בדקה", ומאי [ומה פירוש] "לא בדקה" שבדבריו? אמר רבא, אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי [פגשתי את החכמים של בית המדרש של רב שיושבים ואומרים] בפירוש דבריו: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — כגון שבדקה האשה את עצמה, ואולם לא בדקה את חלוקה, ואף את עצמה לא בדקה אלא בפרק זמן בין השמשות שלשיטת ר' יהודה (משך זמן הליכת חצי מיל, שלפני צאת הכוכבים), ואילו בפרק הזמן שהוא בין השמשות לשיטת ר' יוסי (שהוא כהרף עין, לפני צאת הכוכבים) לא בדקה.

דרבנן סברי [שחכמים סבורים] כי זמן זה של בין השמשות לשיטת ר' יוסי — ליליא [לילה] הוא, ולכן זה שלא בדקה בפרק זמן זה, אינו משנה, שהרי לשיטתו הוא כבר לילה. והא [והרי] בדקה בבין השמשות שלשיטת ר' יהודה, ולא מצאה דם, ולכן אין לומר שראתה בבין השמשות, שתעלה לה ראייה זו לשני ימים. ואילו ר' יוסי הולך לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], דאמר [שאומר] כי בין השמשות הזה הקרוב לצאת הכוכבים אף הוא ספיקא הוי [ספק הוא], ולכן יש לחשוש שראתה אז, ועולה לה ראייה זו לשני ימים.

ואמינא להו אנא [ואמרתי להם אני]: אילמלי (אילו) היו ידיה נתונות בבדיקה בעיניה (כינוי בלשון נקיה לבית הערווה) כל משך זמן בין השמשות — יפה אתם אומרים, עכשיו שבוודאי לא כך היה הדבר, יש מקום לחשש שמא מיד עם סלוק ידיה ראתה? ואמרו לי: כי קאמרינן [כאשר אמרנו] את דברינו, הרי זה מדובר אכן כשנתנה ידיה בעיניה כל משך זמן בין השמשות.

ומבררים עוד ברייתא זו, אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה בן אגרא בשם ר' יוסי, שיש לחשוש לראיית בין השמשות, העולה לשתי ראיות, כשלא בדקה. ומבררים: מאי [מה פירוש] לא בדקה?

אילימא [אם תאמר] שבדקה בזמן המוגדר כבין השמשות לשיטת ר' יהודה, ולא בדקה בזמן המוגדר כבין השמשות לשיטת ר' יוסי, יש להקשות: מכלל הדברים נסיק שרבי אמנם פסק כר' יהודה בן אגרא במקרה זה, אבל ר' יהודה בן אגרא עצמו סבר [סבור]: שאף על גב שבדקה בתרוייהו [בשניהם], בשני פרקי בין השמשות, של ר' יהודה ושל ר' יוסי, חיישא [חוששת]? והא [הרי] היא בדקה!

אלא פשיטא [פשוט] שמה שאמר רבי שלא בדקה, הכוונה שלא בדקה, לא בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בבין השמשות לשיטת ר' יוסי, אבל אם בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יוסי — לא חיישא [אינה חוששת].

אלמא [מכאן] כי הזמן המוגדר כבין השמשות לשיטת ר' יוסי — לשיטת רבי ליליא [לילה] הוא. אימא סיפא [אמור עתה את סוף המשנה]: ודברי חכמים בשבדקה. ושואלים: מאי [מה פירוש] בדקה?

אילימא [אם תאמר] שהכוונה שבדקה בבין השמשות כשיטת ר' יהודה ולא בדקה בבין השמשות כשיטת ר' יוסי, מכלל הדברים אתה למד דרבנן סברי [שחכמים סבורים] שאף על גב [אף על פי] שלא בדקה בתרוייהו [בשניהם] — לא חיישינן [אין אנו חוששים], הא [הרי] לא בדקה!

אלא פשיטא [פשוט, ברור] שבדקה בין בבין השמשות לשיטת ר' יהודה בין בבין השמשות לשיטת ר' יוסי, אבל אם בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יוסי — חיישינן [חוששים אנו].

אלמא [מכאן נסיק] כי בין השמשות לשיטת ר' יוסי — לרבי ספיקא הוי [ספק הוא], והרי מכאן קשיא [קשה, שיש בדבר סתירה] משיטת רבי על שיטת

רבי! ומסבירים: הכי קאמר [כך הוא אומר, זו כוונתו]: נראין דברי ר' יהודה בן אגרא לרבנן [לחכמים] בש לא בדקה כלל לא בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בבין השמשות לשיטת ר' יוסי, שאף חכמים לא נחלקו עליו אלא כשבדקה בבין השמשות לשיטת ר' יהודה, ולא בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יוסי. אבל היכא [היכן, כאשר] לא בדקה כלל — מודו ליה [מודים לו].

ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה]: הרואה כתם, אם היה לראיה מרובה, ששיעורו גדול, שלושה גריסים ועוד — הרי זו חוששת לזיבה, אבל לראיה מועטת שהיה קטן משיעור שלושה גריסים ועוד — אינה חוששת לזיבה. זו דברי ר' יהודה בן אגרא שאמר משום [בשם] ר' יוסי.

אמר רבי: אני שמעתי ממנו שאחת זו שראתה כתם גדול, ואחת זו שראתה כתם קטן משלושה גריסים ועוד — חוששת לזוב, ומן הטעם הזה אמר לי: ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה — לא תהא בחזקת טמאה? ונראין דבריו כשבדקה.

ושואלים: מאי [מה פירוש] בדקה? אילימא [אם תאמר] שבדקה בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יוסי, מכלל הדברים אתה למד שר' יהודה בן אגרא סבר [סבור] כי אף על גב [אף על פי] שלא בדקה לא בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בבין השמשות לשיטת ר' יוסי — לא חיישא [אינה חוששת] לזיבה? ומדוע לא תחשוש לכך, והא [והרי] לא בדקה!

אלא פשיטא [פשוט, מובן מאליו] שמדובר שבדקה בין בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ובין בבין השמשות לשיטת ר' יוסי, מכלל הדברים נלמד כי ר' יהודה בן אגרא סבר שאם בדקה בבין השמשות שלשיטת ר' יהודה ולא בדקה בבין השמשות שלשיטת ר' יוסי — לא חיישא [אינה חוששת].

אלמא [מכאן נסיק] כי פרק הזמן שהוא בין השמשות לשיטת ר' יוסי, לר' יהודה בן אגרא — ליליא [לילה] הוא. קשיא [קשה] מדברי ר' יהודה בן אגרא על דברי ר' יהודה בן אגרא!

בשלמא [זה נוח] בלא דברי רבי — לא קשיא [אין זה קשה], שכן אפשר להבחין בין המקרים: התם [שם] מדובר שבדקה בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ולא בדקה בבין השמשות לשיטת ר' יוסי, ואילו הכא [כאן] מדובר כשבדקה נמי [גם כן] בבין השמשות לשיטת ר' יהודה ובבין השמשות לשיטת ר' יוסי. אלא בדרבי קשיא [בשל דברי רבי קשה]!

ומתרצים: אין זו סתירה, שכן נחלקו בדבר תרי תנאי [שני תנאים] ואליבא [ולשיטתו] של ר' יהודה בן אגרא; האי תנא סבר [תנא זה סבור] כי שלים [נשלם] בין השמשות לשיטת ר' יהודה

Rabbi Yehuda HaNasi says that the dispute between Rabbi Yehuda ben Agra and the Rabbis should be decided as follows: The statement of Rabbi Yehuda ben Agra, who maintains that there is a concern for the possibility that the woman might have seen blood at twilight, appears to be correct in a case where she did not examine. And the statement of the Rabbis, who are not concerned about that possibility, appears to be correct in a case where she did examine.

The Gemara asks: What did Rabbi Yehuda HaNasi mean by: Where she did examine, and what did he mean by: Where she did not examine? Rava says: I found the Sages in the study hall of Rav sitting and saying the following explanation of the baraita: Here we are dealing with a case where the woman examined herself but did not examine her robe. And even with regard to herself, she examined herself only during twilight [bein hashemashot] as defined by Rabbi Yehuda, i.e., the time it takes to walk a half mil before the emergence of the stars. But during twilight as defined by Rabbi Yosei, i.e., the blink of an eye before the emergence of the stars, she did not examine herself.

As the Rabbis hold that during the period of twilight as defined by Rabbi Yosei it is already night, and therefore it does not matter that she did not examine herself then. And as she did examine herself during the period of twilight as defined by Rabbi Yehuda, and she found no blood, there is no concern that she saw during twilight, which would count as two sightings. And Rabbi Yosei conforms to his line of reasoning, as Rabbi Yosei, in whose name Rabbi Yehuda ben Agra said his ruling, stated that the time that he defines as twilight is considered uncertain, i.e., it is not definitely night or day, and therefore there is a concern that she might have seen blood at that time, which would count as seeing twice.

Rava continues: And I said to those Sages: Had the woman’s hands been in her eyes, a euphemism for her private parts, for the entire twilight period, what you say would be fine. But now that this is not the case, perhaps when she removed her hands from examining herself she saw blood. And those Sages said to me: The case about which we said that opinion was where she placed her hands in her eyes for the entire twilight period.

The Gemara further clarifies the baraita. Rabbi Yehuda HaNasi says: The statement of Rabbi Yehuda ben Agra in the name of Rabbi Yosei, who maintains that one needs to be concerned for the possibility that the woman saw blood at twilight, which would count as though she saw blood twice, appears to be correct in a case where she did not examine. The Gemara asks: What is meant by: Where she did not examine?

If we say that she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the time period that is defined by Rabbi Yosei as twilight, this is difficult: If Rabbi Yehuda HaNasi accepted the opinion of Rabbi Yehuda ben Agra only in such a case, this indicates, by inference, that Rabbi Yehuda ben Agra himself, whose ruling is more strict than that of the Rabbis, holds that even though she examined herself during the twilight period as defined by both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, she must be concerned. This conclusion is untenable, as she examined herself throughout twilight and there was no blood.

Rather, it is obvious that when Rabbi Yehuda HaNasi referred to a case where she did not examine herself, he meant that she examined herself neither during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, nor during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. But if she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, but she did not examine herself during the period that Rabbi Yosei defines as twilight, then she does not need to be concerned.

Evidently, the time period that Rabbi Yosei defines as twilight is considered nighttime according to Rabbi Yehuda HaNasi. But if so, say the latter clause: And the statement of the Rabbis appears to be correct in a case where she did examine. What is meant by: Where she did examine?

If we say that she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight, this is difficult: If Rabbi Yehuda HaNasi accepted the opinion of the Rabbis only in such a case, this indicates by inference that the Rabbis themselves hold that even though she did not examine herself during the twilight period as defined by both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, nevertheless, we are not concerned. But in such a case, she did not examine herself at twilight at all.

Rather, it is obvious that she examined herself both during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, and during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. But if she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, and she did not examine herself during the period that Rabbi Yosei defines as twilight, then we are concerned.

Evidently, the time period that Rabbi Yosei defines as twilight is considered to be of uncertain status regarding whether it is day or night according to Rabbi Yehuda HaNasi. The Gemara asks: If so, one statement of Rabbi Yehuda HaNasi poses a difficulty for another statement of Rabbi Yehuda HaNasi, as the inferences from the two parts of Rabbi Yehuda HaNasi’s observation contradict one another.

The Gemara explains that this is what Rabbi Yehuda HaNasi is saying: The statement of Rabbi Yehuda ben Agra appears correct to the Rabbis in a case where she did not examine herself at all, neither during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, nor during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. As, even the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda ben Agra only in a case where she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight but she did not examine herself during the time period that Rabbi Yosei defines as twilight. But in a case where she did not examine herself at all, they concede to him that we are concerned that she might have emitted blood at twilight.

And the Gemara raises a contradiction from a baraita: In the case of a woman who sees a red stain, if she saw a large stain, covering an area the size of at least three split beans, she must be concerned that she might be a zava. But if she saw a small stain, covering an area of less than the size of three split beans, she does not need to be concerned that she is a zava. This is the statement of Rabbi Yehuda ben Agra, who said it in the name of Rabbi Yosei.

Rabbi Yehuda HaNasi said: I heard from Rabbi Yosei that with regard to both this one and that one, i.e., whether it is a large or small stain, she must be concerned that she is a zava. And Rabbi Yosei said this halakha to me based on this reasoning: And what would be the case if a menstruating woman did not perform the examination marking the first step in her transition from ritual impurity to ritual purity on the seventh day from minḥa time onward? Would she not have a presumptive status of ritual impurity? Rabbi Yehuda HaNasi added: And Rabbi Yosei’s statement appears to be correct with regard to the case where she examined.

Once again, the Gemara asks: What is meant by the term: Where she examined? If we say that she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight, this indicates by inference that Rabbi Yehuda ben Agra, who disagrees in the second baraita with this version of Rabbi Yosei’s opinion and rules more leniently, holds that even though she did not examine herself during the twilight period as defined by both Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, nevertheless, she does not need to be concerned that she is a zava. But this conclusion is untenable, as she did not examine herself at twilight at all.

Rather, it is obvious that Rabbi Yehuda HaNasi is referring to a case where she examined herself both during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight and during the period that Rabbi Yosei defines as twilight. This indicates, by inference, that Rabbi Yehuda ben Agra holds that if she examined herself during the period that Rabbi Yehuda defines as twilight, but she did not examine herself during the time period that Rabbi Yosei defines as twilight, then she does not need to be concerned, as a sighting at that time would not count as two.

Evidently, the period that Rabbi Yosei defines as twilight is considered to be nighttime according to Rabbi Yehuda ben Agra. If so, one statement of Rabbi Yehuda ben Agra poses a difficulty with regard to another statement of Rabbi Yehuda ben Agra, as earlier it was stated that according to Rabbi Yehuda ben Agra twilight is not definitely night.

Granted, without the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, the apparent contradiction between these statements of Rabbi Yehuda ben Agra in the two baraitot is not difficult, as one could explain as follows: There, with regard to the first baraita, it is referring to a case where she examined herself during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight, but she did not examine herself during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight. By contrast, here it is referring to a case where she examined herself both during the period that is defined by Rabbi Yehuda as twilight and during the period that is defined by Rabbi Yosei as twilight. But in light of the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, one cannot explain in this manner, and therefore the contradiction poses a difficulty.

The Gemara answers: This is not a contradiction, as there are two tanna’im and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yehuda ben Agra. This tanna holds that Rabbi Yehuda’s twilight ends,