זבחים פ ע"ב

דף פ - ב

ועוד תיובתא אחרת, והיא לרב אשי, שאמר טעמיה דרבי אליעזר שיחזור ויזה משום שסבר אין בילה, מהא דתניא: הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה, רבי אליעזר אומר, יתן את הכל למעלה, ורואה אני את הדמים התחתונים כאילו הם מים, ויצא ידי חובת נתינת הדמים העליונים. ואילו הדמים התחתונים עלו לו, כשיתנם למטה. כך שיעלו לו דם העליונים בתור שפיכת שיירים, ודם התחתונים יעלו לו לקיום עיקר מצותן.

ואי אמרת קסבר רבי אליעזר אין בילה, אמאי עלו לו? והרי דילמא קיהיב עליונים למטה, ולא יצא ידי חובת נתינת דם חטאת למעלה, והתחתונים למעלה, ולא יצא ידי נתינת דם עולה למטה!?

ומשנינן: הכא במאי עסקינן, כגון דאיכא רובא עליונים, וקא יהיב למעלה כל שיעור דמים התחתונים, ועוד הוסיף עליהם, שעתה ודאי לנו שנתן מדם העליונים למעלה.

ופרכינן: אם נתן את כל שיעור הדמים התחתונים למעלה, וקא סבר רבי אליעזר אין בילה, הרי יתכן שכל הדמים התחתונים ניתנו למעלה, ולא יצא ידי חיוב נתינת דם עולה [שהוא למטה], ותיקשי, הא "תחתונים עלו לו" קתני, ומשמע שגם ודאי לנו שיצא ידי חובת נתינת דם העולה למטה!?

ומשנינן: הא דקתני "תחתונים עלו לו", אין הכונה שודאי לנו שיצא ידי חובת נתינת דם עולה למטה. אלא שיצא ידי נתינה לשם שיריים. שאותו הדם שניתן למטה, אם הוא אינו דם העולה, הרי הוא דם שיירי החטאת שנשתייר מהדם שניתן למעלה.

תא שמע: נתן למטה את דם התערובת, ולא נמלך אם ליתנו למעלה תחילה או למטה [שאם היה נמלך, היינו מורים לו ליתנם תחילה למעלה אליבא דרבי אליעזר, ולרבנן היינו מורים לו לשפכם לאמה] -

רבי אליעזר אומר: יחזור ויתן למעלה מהדם שנשאר, ויצא ידי חובת שניהם, היות והתחתונים עלו לו בנתינה שנתן תחילה, והעליונים בנתינה שנתן לאחר מכן למעלה [ולרבנן ישפוך עתה לאמה].

ואם כן, תיקשי לרב אשי, שאמר אין בילה, מנא לן שעלו לו, דילמא נתן את העליונים למטה ואת התחתונים למעלה?

ומשנינן: הכא נמי איירי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, שודאי לנו שנתן למעלה מהעליונים.

ופרכינן: והא "תחתונים עלו לו" קתני, ואם אין בילה, מנלן שעלו לו התחתונים?

ומשנינן: הא דקתני "תחתונים עלו לו", היינו לשם שיריים, וכדשנינן לעיל.

ומקשה הגמרא עוד לרב אשי:

תא שמע: נתן את דם התערובת למעלה ולא נמלך [שהרי לחכמים ישפך לאמה], אלו ואלו, בין חכמים ובין רבי אליעזר, מודים שיחזור ויתן למטה. שהרי מותר ליתן את העליונים למטה לשם שפיכת שיריים. וכל מה שאסרו חכמים לכתחילה ליתנו למעלה, הוא משום דקסברי שאסור לשנות את נתינת דם העולה וליתנו למעלה. אך משלא נמלך, ונתנו למעלה, מעתה עדיף שיתן למטה, ויקיים את מצות נתינת דם העולה למטה. וכאמור, אין איסור בנתינת דם החטאת למטה, שהרי הוא נותנו לשם שפיכת שיריים, שהיא נעשית לכתחילה למטה. ואלו ואלו מודים כי עלו לו נתינות הדם לקיום חובתו.

ותיקשי לרב אשי, שאמר קסבר רבי אליעזר אין בילה. שהרי אם אין בילה, יתכן ולא עלו לו, כי שמא נתן את העליונים למטה ואת התחתונים למעלה?

ומשנינן: הכא נמי איירי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, שאז ודאי שיצא ידי חובת העליונים למעלה.

ופרכינן: והא "אלו ואלו עלו לו" קתני, ומוכח שעלו לו גם התחתונים!?

ומשנינן: מי קתני בסיפא "אלו ואלו מודים" שעלו לו בין בנתינת העליונים ובין בנתינת התחתונים? והרי "אלו ואלו עלו" קתני, ולא לדברי הכל היא, אלא, סיפא, דקתני "אלו ואלו עלו לו", אתאן רק לרבנן, דאמרי "יש בילה".

תא שמע: הניתנין במתנה אחת, כגון בכור, שנתערבו בניתנין במתנה אחת, כגון מעשר, ינתנו במתנה אחת.

ואי אמרת אין בילה, אמאי ינתנו במתנה אחת [אם אינו שופך את כל הדם], והרי איכא למיחש דילמא מהאי קיהיב, ומהאי לא קיהיב?

ומשנינן: הכא במאי עסקינן כגון שנתערבו דמים בשיעור נתינה אחת מבכור בדמים בשיעור נתינה אחת ממעשר, ונותן שתי מתנות, מתנה אחת עבור כל אחד משני הדמים.

וכן הא דקתני במתניתין: התערבו דמים שהם במתן ארבע בדמים שהן במתן ארבע, וקאמר רבי אליעזר ינתנו במתן ארבע, הכא נמי איירי שנתערבו דם בשיעור מתן ארבע בדם אחר בשיעור מתן ארבע. וקאמר רבי אליעזר יתן שיעור ארבע מתנות מהדם הזה, ויחזור ויתן שיעור ארבע מתנות מהדם הזה, משום שאין בילה.

ותו הוינן בה: הא דקתני במתניתין "התערבו הניתנין במתן ארבע בניתנין במתנה אחת", דקאמר רבי אליעזר ינתנו במתן ארבע ורואה אני את תוספת דמי הבכור כאילו הם מים, תיקשי לרב אשי, כי אם סבר רבי אליעזר אין בילה, יש לחוש שמא לא נתן מאחד משניהם כלל?

גמ' ת"ש נתנן למעלה ולא נמלך יחזור ויתן וכו' כצ"ל ותיבות אלו ואלו מודים נמחק:

גמ' שיחזור ויתן למטה. ע"ל דף עו ע"ב תוס' ד"ה ואי. ולקמן דף פא ע"ב תוס' ד"ה נתן:

גמרא ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור כו׳ כצ״ל:

שם תחתונים ועוד והא אלו ואלו עלו לו קתני כו׳ כצ״ל:

שם מתן ד׳ במתן ד׳ ה״נ שנתערבו ד׳ בד׳ כו׳ כצ״ל:

רש״י ד"ה ועוד תניא כו׳ הא שמעינן לר״א כו' כצ״ל:

בא״ד אלא קנסא הוא הס״ד וכצ״ל:

ד״ה ה״ג והא תחתונים עלו לו כו׳ כצ״ל:

ד״ה נתן למעלה כו׳ אמרינן ליה לרבנן ישפך לאמה שלא לשנות בתחתונים וכיון דנתן למעלה כו׳ כצ״ל:

בא״ד ולתחלת עולה הס״ד וכצ״ל:

ד״ה ונתנו במתנה אחת ור״א היא דאיירי בסיפא דמתניתין הס״ד וכצ״ל:

ד״ה ארבע בארבע כו׳ ודקתני ונתנו במתנות ד׳ ד׳ בשביל זה וד׳ בשביל זה והד״א והס״ד וכצ״ל:

ד״ה מתן ד' במתן אחת וקאמר ר' אליעזר ינתנו כו׳ כצ״ל:

תוס׳ ד״ה ועוד תני כו' משום דיוקא דתחתונים כו׳ כצ״ל:

ד״ה הב״ע ברובא כו׳ לא היה אומר ר״א יתן למעלה. פי' כיון דטעמא דר״א דיתן למעלה הואיל ואינו מתכוין התחתונים למעלה אמרינן רואה אני וכפרש״י במתניתין ולפ״ז לא מצי לאוקמי ברובא תחתונים וכיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד אי אפשר שלא יהא מן התחתונים למעלה דהא רובא תחתונים והוה כמתכוין ליתן למעלה מן התחתונים בהא מודה ר״א דאסור לשנות בתחתונים במתכוין מפני הכשר העליונים ולא אמרינן רואין אבל ברוב עליונים אף ע״ג דקא יהיב למעלה שיעור תחתונים הוה שלא במתכוין דאפשר דכולה מן העליונים כיון דהוה רובא עליונים כנ״ל ברור ונכון. ורש״י דייק דלא מצי לאוקמי הכי מכח סיפא והתחתונים עלו לו ותוספת דייק מרישא דר״א ומ״ו הב״ז כתב מנ״ל לתוס׳ הא. וכאשר כתבתי נכון הוא נ״ל:

ד״ה נתן למטה כו׳ מדמסיק עלו לו כו׳ כצ״ל:

בא״ד לשם שירים הס״ד:

ד״ה מתן ד׳ כו' אמאי ינתן במתן א׳ לר״י כו' כצ״ל. ודבריהם אינם מובנים לי דלמא ר״י סבר כר״א בחדא דאמרינן רואה אני לשם מים בניתנין למטה שנתערבו בניתנים למעלה לענין זה שיתן למעלה אף ע״פ שהתחתונים מעורבין בו הואיל ואינו מתכוין תחתונים למעלה אמרינן רואה אני מ״ה ינתנו במתן א׳ ולמעלה ויוצא ידי חטאת אבל ליתן במתן ד׳ ולעבור אבל תוסיף בידים ובמתכוין לא אמרינן רואה אני:

ד״ה הג״ה בל תוסיף מהיכא כו׳ זהו שיכול להיות מזה הדם לבדו כו'. פי׳ דאין בילה מועיל שיכול להיות מזה הדם לבדו מה שאין יכול להיות אי אמרינן יש בילה אבל לומר כיון דאין בילה שלא יוכלו לחלוק לשתים זהו אי אפשר:

בא״ד וה״ה במתנה אחת כו׳. פי׳ לר״י דס״ל דינתנו במתנה א׳ דלמא יש בה מדם זה ומדם זה ובדם העולה ליכא שיעור נתינה לשתי קרנות וא״כ היאך הקרבן נאכל:

בא״ד והכי פריך נהי דבנתערב ארבע בא׳ לא תקשי מאין בילה אכתי תקשי קושיא כו׳ כצ״ל. פי׳ השתא דפריך מאין בילה דהוה ספק בל תוסיף ולא ודאי ממתניתין ה״ל להקשות מ״ה כתבו דקושי׳ קאי בלשון את״ל:

בא״ד אין כלום אלא יעשה אותה שיריים בשביל עולה שתי מתנות שהן ארבע כו׳ כצ״ל. פי׳ דליהוי מתנה שניה בשביל שירים של בכור ולא עבר אבל תוסיף וכי עביד עוד שיריים בשביל עולה ליהוי אותה שיריים בשביל מתנה שנייה של עולה. ואי דלא יהיה שיריים לעולה שיריים אינו מעכב:

בא״ד וי״ל דמתנה ראשונה של עולה כו׳ כצ״ל:

בא״ד רק מצד אחד ואי נמי כו׳ כצ״ל:

בא״ד מתנה א׳ מתנה שניה כו׳ כצ״ל. וראיתי בדפוס חדש גירסא אחרינא ושיבוש הוא:

ד״ה הא קתני אלו כו׳ כצ״ל:

ד״ה כגון שנתערבו כו׳ ודקתני ינתן כו׳ כצ״ל:

בא״ד שיעור הא׳ ועוד אמאי כו׳ כצ״ל:

בא״ד מדם הפסולים ושיריים מן הכשרים אלא כיון כו׳ כצ״ל:

בא״ד ונראה לפרש דהכי פריך כו׳. פי׳ דבאמת המקשן ס״ד דבמתנה א׳ דקתני היינו שנותן כל הדם במתנה אחת רק דפריך דלמא לא ישמעו לנו ליתן כל הדם ויהיב מהאי ומהאי לא יהיב ומוטב שיאמרו לו ליתן שתי מתנות ומשני דבאמת הכי פירושא דמתני׳ מתנה מכל א׳:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

רש״י ד״ה הניתנין למעלה וכו' קס״ד דם חטאת בדם עולה הס״ד האי קס״ד נפל באוקמתא דרבא דאוקי פלוגתייהו בכוסות ודוק:

תוס׳ ד״ה הכא במאי ~קסקינן~ {חק נתן: עסקינן} ברובא עליונים וכו׳ לא מצי לאוקמא ברובא תחתונים ויהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד וכו׳ לא ידענא מאי קא מרווחי ~בהדי~ {לוח הטעיות חק נתן: בהכי} כיון דרובא יהיב למעלה למה מוקמינן ברובא תחתונים עדיף טפי לאוקמא ברובא עליונים ועוד דאפילו במחצה על מחצה לא מצי לאוקמי משום דלא מתרץ ליה הא דמתני והתחתונים עלו לו לא לשם שיריים משום שמא כל דם חטאת למעלה ולא לשם התחלת עולה שמא כל דם עולה למעלה כפרש״י כל שכן אי מוקי ברובא תחתונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דאיכא למימר שמא כל דם חטאת למעלה וליכא שירים כיון דדם חטאת מיעוטא הוא והוא נתן למעלה שיעור תחתונים דהוי רובא ועוד ולשם התחלת עולה נמי אינו עולה שמא כל דם עולה למעלה כיון דיהיב שיעור תחתונים ועוד למעלה לכן נ״ל דטעות נפל בדבריהם וצ״ל לא מצי לאוקמא ברובא תחתונים ויהיב למטה שיעור עליונים ועוד וכו׳ ור״ל דהשתא מרווחי הא דקתני והתחתונים עלו לו הוא לשם התחלת עולה כפשט הלשון כיון דיהיב למטה שיעור עליונים ועוד והא דקתני יתן למעלה הוא כדי להקדים מצות חטאת וה״ה דה״מ לאקשויי לאוקמא במחצה עליונים ומחצה תחתונים אלא לישנא דהש״ס נקטי ומיתרצי דאי רובא תחתונים לא היה אומר ר״א יתן למעלה ר״ל כיון דרובא תחתונים איך יתן למעלה שמא של תחתונים היא כיון דלית ליה בילה ואין כשר אלא עולה ולא אמרינן רואין כיון דאין בילה שמא כולו של עולה הוא ולא אמרינן רואין אלא היכא שמעורב עמו דם ראוי כמ״ש התוס׳ לעיל ולא היה לו לומר אלא יתן למטה ~להד~ {חק נתן: לבד} אבל השתא דמוקי ברובא עליונים שפיר קאמר יתן למעלה דהיינו שיעור תחתונים ועוד ויצא ידי חטאת ויחזור ויתן למטה ועלו לו ממ"נ אי לשירים של חטאת אי להתחלת עולה ודוק:

ד"ה למטה ולא נמלך וכו׳ נראה דגרסינן ויחזור ויתן למטה מדמסיק וכו׳ ר"ל דגרסינן הכי נתן למטה ולא נמלך ר״א אומר יחזור ויתן למעלה ויחזור ויתן למטה והתחתונים וכו׳ וההכרח דגרסינן הכי הוא מדמסיק עלו לו לשם שירים דמה שנתן למטה קודם נתינתו למעלה פשיטא דאין עולה לשם שירים דאין שירים אלא לאחר הזאה ודוק:

ד״ה מתן ד׳ במתן א׳ וכו׳ אמאי יתן במתן א׳ לר׳ יהושע הא רבנן סברי ישפך לאמה וכו׳ ר״ל דרבנן דר״א הוא ר׳ יהושע בר פלוגתיה דר״א ודוק:

ד״ה כגון שנתערבו אחת באחת וכו׳ א"כ מאי קא משני שנתערבו אחת באחת ר״ל כיון דצריך לשייר משני הדמים א״כ אכתי איכא למימר מה שנתן היה אחד מהן והשירים מן השני וק״ל:

בא״ד ועוד לימא דיהיב למעלה שיעור האחד ועוד אמאי לא פריך וכו׳ כצ״ל ר״ל דאי משום האי חששא דילמא מה שנתן היה אחד מהן לימא דיהיב למעלה שיעור האחד ועוד דהשתא נותן בודאי משניהן כיון דנתן שיעור האחד ועוד וק״ל:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

חידושים

גמרא ה״נ נהי ברובא כו׳ והוא מלשון הקושיא ופריך דנהי כו׳ למה יוכשר לו תחתונים לר׳ אלעזר ומשני מי קתני כו׳ וכך משמע מפירש״י:

תוס׳ ד״ה ברובא כו׳ דאי רובא תחתונים לא היה אומר ר״מ יתן למעלה עכ״ל. ולי נראה דלא היה יכול לומר ברובא תחתונים דא״כ היאך עלו לו תחתונים אפילו לשם שירים דעליונים דילמא נשפכו כל מיעוטא עליונים למעלה וליכא שירים כלל ומשום תחילת עולה לא עלו למטה דשמא נשפך כל הרובא דעולה למעלה וכך מבואר בדברי רש״י ואין צורך לדברי התוספות דמנ״ל הוא ודוק נ״ל:

ד״ה כגון כו׳ כל הדם במתנה א׳ ועוד לימא דיהיב למעלה שיעור האחת ועוד כו' (ר"ל דאם כן נותן בודאי משניהם):

הגהות

גמרא ת״ש כו׳ ולא נמלך ר״א אומר יחזיר ויתן כו׳ כצ"ל.

לשם שירים עיין בתוס׳:

רש״י ד״ה ועוד תניא כו' דבעי תרתי משום דאין כו׳ דשמעינן לר״א דאית ליה בילה מהנך תרתי מתנייתא דטעמא כו׳ מיתכשיר אלא קנסא הוא כצ״ל נ״ל והס״ד: ואח״כ ד״ה הניתנים כו׳ כל התדיר ורואה אני כו׳ ישפך לאמה הס״ד והד״א:

ד״ה ומשני כו׳ תחתונים ועוד דאיכא כו׳ הד״א:

ד״ה נתן למטה כו׳ ישפך לאמה הס״ד: ואח״כ ד״ה יחזור כו׳ למעלה ושניהם כשירים כו׳ תניא לה בתוספתא הס״ד:

ד״ה ה״ג כו׳ קושי׳ הוא הס״ד: ואח״כ ד״ה ומשני כו׳ לשם שירים הס״ד:

ד״ה נתן למעלה כו׳ אין להם בילה כו׳ למטה כתחילת עולה כצ״ל:

ד״ה ואלו כו׳ ושניהם כשרים הס"ד: ואח״כ ד״ה הכא נהי כו׳ דלית ליה בילה אי׳ כו׳ ולרבנן דאית ליה בילה שניהם כו׳ כצ״ל:

ד״ה ה״ג מי כו׳ קתני סיפא אתאן כו׳ יש כו׳ ת״ש כו׳ הכתוב בספרים הס״ד: ואח״כ ד״ה מי קתני כו׳ דאית להו בילה אבל כו׳ אלא עליון הס״ד: ואח״כ ד״ה ינתנו כו׳ ור׳ אלעזר איירי כו' היא הס״ד: ואח״כ ד״ה אחת כו׳:

ד״ה ארבע כו׳ בשביל זה הס״ד:

תוס׳ ד״ה ועוד תניא כו׳ משום דוקא דתחתונים עלו לו הס״ד:

ד״ה נתן כו׳ וזה למעלה הס״ד: ואח״כ ד״ה ה״ג בל תוסיף כו׳ תימא לי הלא כו׳ כצ״ל:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

גמרא מתן ארבע במתן ארבע הכי נמי שנתערבו ארבע בארבע ופירש"י שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות ודקתני ינתנו במתנות ארבע ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה אין להקשות דילמא הזאה ראשונה מזה אחת שהם שתים מדם שלמים והזאה שניה אחת שהם שתים מדם עולה וכשחוזר ומזה מזה הכל על קרן אחת מדם שלמים ועל קרן השני מדם עולה נמצא אין מזה מדם עולה ומדם שלמים שתים שהן ד' ויש לומר כיון דבדעבד אף אם נתן מתנה אחת כיפר א״כ אין נפקותא בזה ומ"מ לכתחילה צריך ליתן ב׳ פעמים שנים שהן ד׳ דילמא יכוון וק"ל:

תוס׳ ד״ה הכא במאי עסקינן כו' לא היה אומר ר"א יתן למעלה דברי התוספות כפשוטתן אין להם הבנה וכי לא ראו דברי רש"י דא״כ לא שייך למימר תחתונים עלו לו אף דשיריים והרגיש בזה מ"ו הב"ז ושויה לבעלי התוספות טועה ונראה לי דהלכו לשיטתם דפי׳ לעיל ד״ה בגוזרין גזירה במקדש מוכח שם מדבריהם דהיכא דלא בטיל מדאורייתא כ״ע אף ר״א לית ליה רואין ולכך פי׳ הכא דא״צ לפי׳ רש"י דאם תחתונים רובא לא אמר ר"א יתן למעלה דבזה מודה דלית ליה רואין ואני דחיתי שם דבריהם בדבר הברור ע״ש ובחידוד התלמידים הארכתי ודוק:

ד״ה נתן למטה פשיטא דאין עולה לשם שיריים ר״ל דילמא נתן תחילה מדם עולה ופשוט הוא:

ד"ה בל תוסיף כו׳ ואפילו כי הוי נמי דמים מעורבים יחד הוי ספק ר"ל דמים הרבה אלא משום דאי אפשר לאוקמיה הכי אי סבר אין בילה דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב ולכך משני אחת באחת ואין קשה מאין בילה וק"ל:

ד"ה כגון שנתערב אחת באחת כו׳ ועוד אמאי לא פריך מרישא נתערב בדם הפסולים כו׳ ר"ל כיון דאי אפשר ליתן הכל בפעם אחת וע"כ צריך לשייר לשריים א"כ קשה נמי דילמא מאי דיהיב מדם הפסולין ושריים דאין לומר דנותן שיעור דם פסולין ועוד א"כ לשני הכי כאן דיהיב למעלה שיעור האחד ועוד:

בא"ד אין לנו לפסול משום מצות שיריים ור"ל ונותן הכל בפעם אחת וא״כ הדרה קושייתם לדוכתה וק"ל:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף