סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

פירוש שטיינזלץ

וקדושין שאם קידש אשה כראוי, אפילו חזר בו תוך כדי דיבור — אין חזרתו מועילה.

א משנה האומר "איש פלוני יירשני" במקום שיש לו בת למוריש, או האומר "בתי תירשני" במקום שיש בןלא אמר כלום, כיון שהתנה על מה שכתוב בתורה שנאמר בה סדר הירושה הראוי. ר' יוחנן בן ברוקה אומר: אם אמר דבר זה על מי שראוי ליורשודבריו קיימין, ואם אמר על מי שאין ראוי לו ליורשואין דבריו קיימין.

ב גמרא ומדייקים בדברי המשנה: טעמא [הטעם דווקא] במקרה שאמר על אחר במקום שיש בת ועל בת במקום שיש בן, שכן אינם ראויים לירש במקום אלה, לא אמר כלום, הא [אבל] אם היה אומר על בן בין הבנים שיירש הכל, וכן על בת אחת בין הבנותדבריו קיימין. ואולם אימא סיפא [אמור את סופה של המשנה], ר' יוחנן בן ברוקה אומר: אם אמר על מי שראוי ליורשודבריו קיימין. ולפי זה היינו [הרי זה] בדיוק שיטת התנא קמא [הראשון], ובמה נחלקו?

וכי תימא [ואם תאמר] שר' יוחנן בן ברוקה אפילו על אחר במקום בת ובת במקום בן קאמר [הוא אומר] שיכול להוריש להם, הואיל והם ראויים ליורשו כשימות היורש הנוכחי (למרות שעכשיו אינם ראויים), ובכך חלק על תנא קמא. והתניא [והרי שנינו בברייתא], ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: לא נחלקו אבא וחכמים על אחר במקום בת וכן בת במקום בן, שגם אבא סבור שלא אמר כלום.

על מה נחלקו?על בן בין הבנים ובת בין הבנות, שאבא אומר: יירש, וחכמים אומרים: לא יירש!

ומתרצים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] תירוץ זה: מדקאמר תוך שאמר] ר' ישמעאל "לא נחלקו", מכלל דבריו אתה למד שהוא חולק על התנא של משנתנו, שהתנא קמא סבר [הראשון, במשנתנו, סבור] נחלקו.

איבעית אימא [אם תרצה אמור] תירוץ לשאלה באופן זה: כוליה [כולו], כל המשנה שלנו שיטת ר' יוחנן בן ברוקה היא, וחסורי מחסרא והכי קתני [וחסרה המשנה, וכך צריך לשנותה]: האומר "איש פלוני יירשני" במקום שיש בת, או שאמר "בתי תירשני" במקום שיש בןלא אמר כלום; הא [הרי] בת בין הבנות ובן בין הבנים, אם אמר שיירש את כל נכסיודבריו קיימין, שכן ר' יוחנן (בן ברוקה) אומר: אם אמר על מי שראוי ליורשודבריו קיימין.

ג ובפסק ההלכה בענין זה אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוחנן בן ברוקה. וכן אמר רבא: הלכה כר' יוחנן בן ברוקה.

אמר רבא: מאי טעמיה [מה טעמו] של ר' יוחנן בן ברוקה?אמר קרא [הכתוב] במשפט הירושה: "והיה ביום הנחילו את בניו" (דברים כא, טז), ומכאן אנו למדים שהתורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה מבניו.

אמר ליה [לו] אביי: הא [דבר זה] מ"לא יוכל לבכר" (דברים כא, טז) נפקא [יוצא, נלמד], שהכתוב אוסר להעביר את הבכור מבכורתו, וממה שנזכר דווקא איסור זה יש ללמוד שיכול הוא לשנות את חלקם של בנים אחרים!

ומשיבים: ההוא מיבעי ליה לכדתניא [אותו פסוק נצרך הוא לו לכפי ששנינו בברייתא], אבא חנן אמר משום (בשם) ר' אליעזר:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר