דף לג - א

אביי אמר: אין צורך בשינוי הגירסא, אלא מדובר בכגון דאמר: אי נמי לאו פלוני, גם אהוי אהיה נזיר!

ומאי "לא נתקיימו דבריו"? -

לא נתקיימו דבריו הראשונים, נדרו הראשון, אלא דבריו אחרונים, נדרו השני.

שנינו במשנה: הרתיע לאחוריו, חזר אותו אדם - אינו נזיר כו'.

ומדייקת הגמרא: טעמא משום דהרתיע לאחוריו, לכן אינו נזיר, כי לא התברר הדבר.

הא אתי לקמן, אם כן הגיע אותו אדם לפנינו, והוברר מי הוא, הוי נזיר!

מני? מי הוא התנא של משנתנו הסובר כך?