סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי וְעוֹד שָׁנָה אַחֶרֶת לְבָבֶל וְעָמַד דָּרְיָוֶשׁ וְהִשְׁלִימָהּ
אָמַר רָבָא אַף דָּנִיאֵל טְעָה בְּהַאי חוּשְׁבָּנָא דִּכְתִיב בִּשְׁנַת אַחַת לְמׇלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינוֹתִי בַּסְּפָרִים מִדְּקָאָמַר בִּינוֹתִי מִכְּלָל דִּטְעָה
מִכׇּל מָקוֹם קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּתִיב מְלֹאות לְבָבֶל וּכְתִיב לְחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלַםִ
אָמַר רָבָא לִפְקִידָה בְּעָלְמָא וְהַיְינוּ דִּכְתִיב כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ וְכִי כּוֹרֶשׁ מָשִׁיחַ הָיָה אֶלָּא אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָשִׁיחַ קוֹבֵל אֲנִי לְךָ עַל כּוֹרֶשׁ אֲנִי אָמַרְתִּי הוּא יִבְנֶה בֵּיתִי וִיקַבֵּץ גָּלִיּוֹתַי וְהוּא אָמַר מִי בָכֶם מִכׇּל עַמּוֹ וְיַעַל
חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וּכְתִיב לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס אָמַר רָבָא אַתְנוֹיֵי אַתְנוֹ בַּהֲדָדֵי אִי מִינַּן מַלְכֵי מִינַּיְיכוּ אִיפַּרְכֵי וְאִי מִינַּיְיכוּ מַלְכֵי מִינַּן אִיפַּרְכֵי
בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת עוֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כְהוּנָּה כְּתִיב הָכָא יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ וּכְתִיב הָתָם לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת
וּבִמְלֹאות הַיָּמִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר מֶלֶךְ פִּיקֵּחַ הָיָה וְחַד אָמַר מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הָיָה מַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ פִּיקֵּחַ הָיָה שַׁפִּיר עֲבַד דְּקָרֵיב רַחִיקָא בְּרֵישָׁא דִּבְנֵי מָאתֵיהּ כׇּל אֵימַת דְּבָעֵי מְפַיֵּיס לְהוּ וּמַאן דְּאָמַר טִיפֵּשׁ הָיָה דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְקָרוֹבֵי בְּנֵי מָאתֵיהּ בְּרֵישָׁא דְּאִי מָרְדוּ בֵּיהּ הָנָךְ הָנֵי הֲווֹ קָיְימִי בַּהֲדֵיהּ
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה אָמַר לָהֶם אִמְרוּ אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אִם כֵּן שֶׁבְּשׁוּשַׁן יֵהָרְגוּ שֶׁבְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אַל יֵהָרְגוּ אָמְרוּ לוֹ אֱמוֹר אַתָּה אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם
אָמְרוּ לוֹ וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר אָמַר לָהֶם הֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא לִפְנִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה עִמָּהֶן אֶלָּא לִפְנִים וְהַיְינוּ דִּכְתִיב כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר הָרָאוּי לֶחָצֵר לֶחָצֵר הָרָאוּי לַגִּינָּה לַגִּינָּה הָרָאוּי לַבִּיתָן לַבִּיתָן וְחַד אָמַר הוֹשִׁיבָן בֶּחָצֵר וְלֹא הֶחְזִיקָתַן בַּגִּינָּה וְלֹא הֶחְזִיקָתַן עַד שֶׁהִכְנִיסָן לַבִּיתָן וְהֶחְזִיקָתַן בְּמַתְנִיתָא תָּנָא הוֹשִׁיבָן בֶּחָצֵר וּפָתַח לָהֶם שְׁנֵי פְתָחִים אֶחָד לַגִּינָּה וְאֶחָד לַבִּיתָן
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת מַאי חוּר רַב אָמַר חָרֵי חָרֵי וּשְׁמוּאֵל אָמַר מֵילָת לְבָנָה הִצִּיעַ לָהֶם כַּרְפַּס אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּרִים שֶׁל פַּסִּים
עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָרָאוּי לְכֶסֶף לְכֶסֶף הָרָאוּי לְזָהָב לְזָהָב אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה אִם כֵּן אַתָּה מֵטִיל קִנְאָה בַּסְּעוּדָה אֶלָּא הֵם שֶׁל כֶּסֶף וְרַגְלֵיהֶן שֶׁל זָהָב
בַּהַט וָשֵׁשׁ אֲמַר רַבִּי אַסִּי אֲבָנִים שֶׁמִּתְחוֹטְטוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ
וְדַר וְסוֹחָרֶת רַב אָמַר דָּרֵי דָּרֵי וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶבֶן טוֹבָה יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְדָרָה שְׁמָהּ הוֹשִׁיבָהּ בְּאֶמְצַע סְעוּדָה וּמְאִירָה לָהֶם כַּצׇּהֳרַיִם דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא שֶׁקָּרָא דְּרוֹר לְכׇל בַּעֲלֵי סְחוֹרָה
וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים מְשׁוּנִּים מִיבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רָבָא יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם רִאשׁוֹנִים כָּלוּ מִפְּנֵי כֵלַי וְאַתֶּם שׁוֹנִים בָּהֶם וְיֵין מַלְכוּת רָב אָמַר רַב מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד הִשְׁקָהוּ יַיִן שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּשָׁנִים
וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת (אֵין אוֹנֵס) מַאי כַּדָּת אָמַר רַבִּי חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר כְּדָת שֶׁל תּוֹרָה מָה דָּת שֶׁל תּוֹרָה אֲכִילָה מְרוּבָּה מִשְּׁתִיָּה אַף סְעוּדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אֲכִילָה מְרוּבָּה מִשְּׁתִיָּה
אֵין אוֹנֵס אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד הִשְׁקָהוּ מִיֵּין מְדִינָתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ אָמַר רָבָא לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן מָרְדֳּכַי וְהָמָן מָרְדֳּכַי דִּכְתִיב אִישׁ יְהוּדִי הָמָן אִישׁ צַר וְאוֹיֵב
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת בֵּית הַנָּשִׁים מִיבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רָבָא שְׁנֵיהֶן לִדְבַר עֲבֵירָה נִתְכַּוְּונוּ הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי אִיהוּ בְּקָרֵי וְאִתְּתֵיהּ

רש"י

תניא נמי הכי. דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה: עוד שנה אחת לבבל. הכי איתא בסדר עולם ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא ודריוש מדאה קביל מלכותא הרי שבעים שנה מיום שמלך נבוכדנצר שבעים חסר אחת מיום שכיבש יהויקים ועוד שנה אחת לבבל למלאות שבעים שנה מששלט על ישראל ועמד דריוש והשלימה ואחריו בשנה אחרת מלך כורש בבבל ונפקדו פקידה במקצת שאמר מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל וגו' למדנו מברייתא זו כשמת בלשצר לא היו לכיבוש יהויקים אלא שבעים חסר אחת ואנחנו מנינו למעלה שבעים שנה מ''ה דנבוכדנצר וכ''ג דאויל מרודך ושלשה דבלשצר הרי שנים מקוטעות היו: בינותי בספרים. לשון ספירה וחשבון: כתיב לפי מלאות לבבל. שבעים שנה אפקוד אתכם בספר ירמיה: וכתיב. בספר דניאל למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא: לפקידה בעלמא. ואמר לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וכך היתה שנפקדו בשנה אחת לכורש מלך פרס שהיא שנת ע''א לכיבוש יהויקים שפשטה בבל על ישראל: משיח. נמשח כמו שמן המשחה: קובל אני לך כו'. והכי קאמר כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וגו' הוא יבנה את ביתי תרי קראי כתיבי דסמיכי אהדדי וניקוד טעם מקרא זה מוכיח על דרש זה שאין לך טעם זרקא במקרא שאין סגול בא אחריו וכאן ננקד למשיחו בזרקא ולכורש ננקד במאריך להפרישו ולנתקו מעם למשיחו: מי בכם מכל עמו וגו'. והוא עצמו לא נשתדל בדבר: כתיב פרס ומדי הפרתמים. סמך הפרתמים אצל מדי וכתיב למלכי מדי ופרס. סמך מלכי אצל מדי: בגדי כהונה. שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן מירושלים: פיקח היה. שהקדים משתה הרחוקים יותר ממשתה בני עירו: שהשתחוו לצלם. בימי נבוכדנצר: וכי משוא פנים יש בדבר. איך זכו לנס: הם עשו לפנים. מיראה: חרי חרי. מעשה מחט מלאכת המצעות היתה עשויה נקבים נקבים: מילת לבנה. חור לשון חיור: הראוי לכסף כו'. מטות זהב וכסף קדריש שר הראוי לזהב לזהב וגרוע לכסף: מתחוטטות על בעליהן. רצפה עשה להם באבנים חטוטות כלומר שלא באו לידי אדם אלא בטורח שמחטטים ומחזירים בעליהן אחריהן עד שמוצאין אותן בדמים יקרים: וכן הוא אומר. שהמקרא משבח אבני' יקרות ואומר על נסיונות הרבה הן באין כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו והכתוב מדבר לישראל לעתיד לבוא שיהיו חשובין ויקרים בין האומות כאבני נזר המתנוססות: דרי דרי. שורות שורות סביב וסוחרת לשון סחור סחור: כצהרים. והאי וסוחרת לשון סהרא הוא: שקרא דרור לכל בעלי סחורה. עשה נחת רוח לבני מלכותו להעביר מהן מכס של סוחרין: הראשונים. כלומר בלשצר וחבורתו: כדת של תורה. אכילת מזבח מרובה משתיה פר ושלשה עשרונים סולת לאכילה ונסך חצי ההין: מיין מדינתו. יין הרגיל בו ולא ישכרהו [ולא ישתהו] אלא לפי רצונו: כרצון מרדכי והמן. הם היו שרי המשקים במשתה: איהו בקרי. דלועין גדולות:

תוספות

אתה מטיל קנאה. וא''ת למ''ד לעיל הראוי לגינה לגינה הראוי לחצר לחצר א''כ אתה מטיל קנאה בסעודה י''ל דסבירא ליה דכיון שלא היו רואין זה את זה ליכא קנאה: כדת של תורה אכילה מרובה משתיה. והא דאמרינן בנדה (דף כד: ושם) כל שאכילתו מרובה משתייתו עצמותיו סכויין היינו באוכל יותר מדאי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר