סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא
וְרַב אָשֵׁי אָמַר אַרְבַּע רָאשֵׁי הַשָּׁנִים הֵם שֶׁהֵן בְּאַרְבַּע רָאשֵׁי חֳדָשִׁים
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט כְּבֵית שַׁמַּאי הָכִי קָאָמַר שְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל בְּאֶחָד בִּשְׁבָט מַחְלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ שֶׁנֶּאֱמַר לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ רַבִּי מֵאִיר סָבַר אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר וְאֵימָתַי עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר בַּאֲדָר מִתְעַבְּרוֹת בַּאֲדָר וְיוֹלְדוֹת בְּאָב רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן אֱלוּל
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן בִּזְמַן שֶׁיִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ אֵימָתַי שִׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה בְּנִיסָן מִתְעַבְּרוֹת בְּנִיסָן וְיוֹלְדוֹת בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן תִּשְׁרֵי
וְאִידַּךְ נָמֵי הָא כְּתִיב יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ הָהוּא בְּאַפְלָתָא דְּהָוְיָין בְּנִיסָן וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר הָהוּא בְּחָרַפְיָיתָא דְּאָתְיָין מֵאֲדָר
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר כְּדִכְתִיב לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר וְאִיכָּא נָמֵי יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ אֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן בִּזְמַן שֶׁיִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ וְאִיכָּא נָמֵי דַּעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר
אֶלָּא אָמַר רָבָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר בַּאֲדָר וְהָכָא בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר בִּשְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעֲשֵׂר דָּגָן
רַבִּי מֵאִיר סָבַר מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב פָּפָּא לִשְׁטָרוֹת דִּתְנַן שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין פְּסוּלִין וְהַמְאוּחָרִין כְּשֵׁירִין
וְהָתְנַן בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְאָמְרִינַן לְמַאי הִלְכְתָא וְאָמַר רַב חִסְדָּא לִשְׁטָרוֹת
לָא קַשְׁיָא כָּאן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם מִתִּשְׁרִי מָנִינַן רַב חִסְדָּא מַתְנִיתִין אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן
לָא רַב חִסְדָּא קְרָאֵי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן
וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַב חִסְדָּא כְּרַבִּי זֵירָא מַתְנֵי לַהּ דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר לַתְּקוּפָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר לַדִּין דִּכְתִיב מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִידּוֹן מָה יְהֵא בְּסוֹפָהּ
מִמַּאי דְּתִשְׁרִי הוּא דִּכְתִיב תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ אֵיזֶהוּ חַג

רש"י

והרי יובל. שהוא תלוי בתקיעה: רב אשי אמר. האי דלא חשיב במתניתין אלא ארבעה לפי שלא מנה אלא ראשי שנים הבאים בראשי חדשים ואין רגלים מן המנין אלא כדאמרינן רגל שבו ולהכי לא תני נמי ר''ה דעומר ושתי הלחם: ופרכינן א''כ באחד בשבט. סתם לן תנא ברישא כב''ש דאי כב''ה הא אמרי בט''ו בו: ה''ק כו'. תנא דמתניתין סתם ברישא אחד בשבט בראשי שנים והדר פריש ואזיל בסיפא באחד בשבט ר''ה לאילן דברי ב''ש למימרא דהא דסתם ברישא ארבעה ראשי שנים בראשי חדשים לאו דברי הכל היא אלא אב''ש קאי: [שלשה לדברי הכל. לאו דוקא] דהא אחד באלול נמי פלוגת' היא דר''א ור''ש אומרים באחד בתשרי [אלא אב''ה קאי]: לבשו כרים הצאן. מקרא הוא בספר תהלים לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו לבשו כרים הצאן מתלבשות הכבשים שמתעברות: יעטפו בר. שהזריעה צומחת וניכרת יפה: יתרועעו אף ישירו. בניסן כשיגיע זמן הקציר והתבואה בקשים שלה והרוח מנשבת והן נוקשים זו על זו נשמע הקול ונראות כמשוררות: זמן עיבור בהמה דקה חמשה חדשים: ר''ה שלהן אלול. דסמוך לגמרו זמן חדש וישן שלהן לחידוש השנה: בזמן שיתרועעו. השיבולים: ההוא באפלתא. יש לך צאן המעטיפות ומתאחרות לקבל זכר עד ניסן אבל רובן מאדר הוו: בשלמא לר''מ. דדריש קרא כדכתיב לבשו כרים: ואיכא נמי. מיעוטא שאין מתלבשות כרים עד שיתרועעו השיבולים: אלא לר''א. דאמר רובא בניסן ומיעוטא באדר איפכא מיבעי ליה למיכתב: מעשר דגן סמוך לגמרו עישורו. ר''ה למעשרות תשרי דהכי תני ליה לקמן (דף יב.) בברייתא ותשרי סמוך לגמרו הוא דכל ימות החמה מניחם ליבש בגרנות שבשדות: בא' בתשרי ר''ה לשנים למאי הלכתא לשטרות. לתחילת שנות מלכים כדפרישית בריש פרקין (דף ב.): קראי אתא לאשמועינן. כדאמרן בריש פרקין (דף ג:) דברי נחמיה בן חכליה: ואי בעית אימא. רב חסדא דאיצטריך לאשמועינן כדאמרן דמלכי אומות בתשרי לית ליה הא דרב פפא דפריש ר''ה לשנים דהכא לשטרות אלא כר' זירא מתני לה לפירושא דלשנים דמתני' דר' זירא מתני ר''ה לשנים לתקופת חמה ולבנה לומר שמונין לברייתן והילוכן תקופת החמה ומולדות הלבנה מתשרי: ור''א היא דאמר בתשרי נברא העולם. לקמן בפרקין (דף י:): רב נחמן בר יצחק אמר. ר''ה לשנים דתנן הכא לדין תנא שהקב''ה דן בתשרי את כל באי העולם כל הקורות אותם עד תשרי הבא: דכתיב עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה. הנגזרות עליה:

תוספות

והרי יובלות. יש תימה מאי ס''ד הא לא מיתוקמינן כלל אלא לרבי ישמעאל בנו של ר''י ב''ב לקמן: [באחד בשבט כבית שמאי. פי' בתמיה]: שלשה לדברי הכל ואחד בשבט מחלוקת. הא לא מתוקמא כר''ש דלית ליה אחד באלול אלא כר''מ אתיא [ואכתי] צריכי למימר דנסיב לה אליבא דתנאי דלרגלים לא מיתוקמא כר''מ: לבשו כרים הצאן. מתרגמינן יעלון דוכרייא עילוי ענא והוא לשון נקיה ובקונט' מפרש לקמן (ד' יא.) לגבי הא דאמר רבי יהושע בניסן נברא העולם דקאמרינן באותו הפרק זמן בהמה וחיה שמזדווגים זה עם זה ובכאן לא פירש כן: סמוך לגמרו עשורו. ואע''ג דתנן בפ''ק דמעשרו' (מ''ג) התבואה והזיתים משיביאו שליש מ''מ אין דרך ללקטם אלא כשנגמרו: מה מעשר דגן ר''ה שלו תשרי. כדתנן בפירקין (דף ב.) ולירקות דהיינו למעשר כך מפרש בגמ' (דף יב.) ומיהו לא מפרש מנלן ושמא נפקא לן מדכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה וגמר שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה כדלקמן (ע''ב) גבי לשמיטין [ועי''ל דטעמא דבתשרי כדפירש רש''י פ''ב דכתובות (דף כה.) דלא נתחייבו ישראל במעשר עד שהתחילו למנות שמיטין א''כ מעשר בשמיטין תלה רחמנא ושמיטין הוי תשרי ר''ה]: רב חסדא כר' זירא. דמוקים ליה למתני' לתקופות והא דלא תנא תשרי ר''ה למלכי אומות העולם משום דבאומות העולם לא קמיירי: לתקופות כר''א דאמר בתשרי נברא העולם. ומונין מולד הלבנה והתקופה מאחד בתשרי ורבי יהושע מונה מניסן ויש נפקותא מרובה בדבר במה שקודם מנין של זה למנין של זה חצי שנה והא דקיימא לן פרק כיצד מעברין (עירובין ד' נו. ושם) דאין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום אם בתחילת היום וכו' היינו משום דהתם כולהו כר' יהושע דתניא בברייתא כוותיה דשמואל סבר כר' יהושע דלר''א בכ''ה באלול נברא העולם ולר' יהושע בכ''ה באדר היינו דכשנברא אדם בששי קדש החדש וזה טעם למחשבי העבור לאחר שצרפו כל השעות והקפה של כל מחזורים שמסירין ז''ט תרמ''ב פי' ז' ימים תשע שעות תרמ''ב חלקים דרגילים לומר לפי שהיתה הלבנה נזופה ע''י שקטרגה ונהגה נזיפה בעצמה ז''ט תרמ''ב ולא מצינו טעם זה בכל מקום אלא זהו הטעם לפי שהמונה מבריאת העולם לא מונה ר''ה עד יום ששי שנברא אדם הראשון ובשעה תשיעית נצטווה כדאמר פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לח:) ומסתמא אז קדש החדש ומשקדש החדש ע''כ היה המולד ו' שעות קודם דשית שעי מכסי סיהרא ונמצא המולד
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר