דלג לתוכן

ברכות נו ע"ב - פירוש שטיינזלץ

שיראי דמלכא [מעילי המלך]! כפיתו תרין ארזי בחבלא [קשרו שני ארזים בחבל], אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא [קשרו רגל אחת לארז אחד ורגל אחת, האחרת, לארז אחד, אחר], ושרו לחבלא עד דאצטליק רישיה [והתירו את החבל עד שיתפצל ראשו]. אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה ואצטליק ונפל בתרין [הלך כל אחד ואחד, כל חלק וחלק ועמד במקומו והתפצל ונפל בשתים].

א סיפור אחר ביחס לחכם שהיה פותר חלומות מספרים על ר' ישמעאל. ששאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל דודו: ראיתי בחלום על שני לחיי שנשרו, מהו פתרון חלומי? אמר לו ר' ישמעאל: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה, ומתו, שהלחיים מסמלים פה שדיבר רע.

בדומה מסופר: אמר ליה [לו] בר קפרא לרבי: ראיתי בחלום את חוטמי שנשר, מהו פתרון חלומי? אמר ליה [לו]: הרי זה מרמז שחרון אף נסתלק ממך. הוסיף ואמר ליה [לו] בר קפרא: ראיתי בחלום את שני ידי שנחתכו. אמר ליה [לו] רבי: פתרון חלומך הוא שלא תצטרך למעשה ידיך, שתהיה עשיר ותהיה פרנסתך ברווח גם בלא מאמץ. עוד אמר ליה [לו] בר קפרא: ראיתי שני רגלי שנקטעו. אמר ליה [לו] רבי כפתרון לחלומו: על סוס אתה רוכב. הוסיף ואמר לו: חזאי דאמרי [ראיתי שאומרים] לי בחודש אדר מיתת [תמות] ואת ניסן לא חזית [תראה]. אמר ליה [לו]: באדרותא מיתת [בהדר תמות] ולא אתית [תבוא] לידי נסיון.

ב על פתרון חלומות בדרך אחרת מסופר: אמר ליה ההוא [לו אותו] מינא [מין] לר' ישמעאל: ראיתי בחלומי שאני משקה שמן לזיתים, מהו פתרון חלומי? אמר ליה [לו]: סימן הוא שאותו אדם בא על אמו, שהרי השמן בא מן הזית והוא מחזיר השמן לזיתים. אמר ליה [לו] אותו מין: חזאי דקטיף לי כוכבא [ראיתי שאני קוטף כוכב]. אמר ליה [לו]: בר [בן] ישראל גנבת, שנמשלו ישראל לכוכבים. אמר ליה [לו] המין: חזאי [ראיתי] שבלעתי לכוכבא [את הכוכב]. אמר ליה [לו]: בר [בן] ישראל זבנתיה [מכרת] ואכלת לדמיה [את כספו], הכסף שקבלת בעדו. אמר ליה [לו] המין: חזאי [ראיתי] את עיני דנשקן אהדדי [שהן נושקות זו לזו]. אמר ליה [לו]: אותו אדם בא על אחותו, שהיא והוא כשתי עינים. אמר ליה [לו] המין: חזאי דנשקי סיהרא [ראיתי שאני נושק את הירח]. אמר ליה [לו]: אותו אדם בא על אשת ישראל שנמשלה לירח. אמר ליה [לו]: חזאי דדריכנא בטונא דאסא [ראיתי שאני דורך במיטה של הדס]. אמר ליה [לו]: בא על נערה המאורסה, שרגילים היו לעשות לה בשעת אירוסין חופת הדסים. אמר ליה [לו]: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי [ראיתי שהמיטה מעלי, והוא, אני, מתחתיה]. אמר ליה [לו]: משכבך הפוך. אמר ליה [לו]: חזאי עורבי דהדרי לפורייה [ראיתי עורבים שמסתובבים מסביב למיטתי]. אמר ליה [לו]: אשתך זנתה מאנשים הרבה. אמר ליה [לו]: חזאי יוני דהדרי לפורייה [ראיתי יונים הסובבות את מיטתי]. אמר ליה [לו]: נשים הרבה טמאת. אמר ליה [לו]: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן [ראיתי שאני מחזיק שתי יונים והן פורחות]. אמר ליה [לו]: תרתי נשי נסבת ופטרתינון [שתי נשים נשאת ופטרתן מביתך] בלא גט.

אמר ליה [לו]: חזאי דקליפנא ביעי [ראיתי שאני קולף ביצים]. אמר ליה [לו]: שכבי קא משלחת [מתים אתה מפשיט], שהביצה נאכלת בסעודת הבראה על המת. אמר ליה [לו] אותו מין: כולהו [כל מה שפתרת] אכן איתנהו [יש] בי, לבר מהא [חוץ מזה הפתרון האחרון] דליתא [שאין] בי. אדהכי והכי אתיא האי איתתא [בין כה וכה באה אשה אחת] ואמרה ליה [לו]: האי גלימא דמכסא — דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה [גלימה זו שאתה מתכסה בה — של אדם פלוני היא, שמת והפשטת אותו].

המשיך ואמר ליה [לו] המין לר' ישמעאל: חזאי דאמרי [ראיתי שאמרו] לי בחלום: שבק [הניח] לך אבוך נכסי [אביך נכסים] בקפודקיא. אמר ליה [לו] ר' ישמעאל: האם אית [יש] לך נכסי [נכסים] בקפודקיא? האם אזל אבוך [הלך אביך] לקפודקיא? אמר ליה [לו]: לאו [לא]. אמר ליה [לו]: אם כן, יש להבין כך: קפא ביוונית הוא כשורא [קורה], דיקא הוא ביוונית עשרה. זיל חזי קפא דריש עשרה [ראה את הקורה העשירית] בביתך שהיא מלאה זוזי [זוזים, כסף]. אזל אשכח [הלך ומצא] שהיא מלאה זוזי [זוזים].

ג ומכאן ואילך פתרונות לפרטי חלומות. אמר ר' חנינא: הרואה באר בחלום — רואה שלום, שנאמר "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" (בראשית כו, יט), וסופה היה שלום. ר' נתן אומר: הרואה באר בחלומו סימן הוא כי מצא תורה, שהבאר מסמלת תורה, ומנין למד אתה זאת — שנאמר על התורה "כי מצאי מצא חיים" (משלי ח, לה), וכתיב הכא [ונאמר כאן] "באר מים חיים", והרי ש"חיים" הם תורה. רבא אמר: הבאר מסמלת חיים ממש.

אמר ר' חנן: שלש שלומות הן, ששלושה דברים הנראים בחלום מרמזים לשלום: נהר, צפור, וקדרה. ומפרטים: נהר — דכתיב [שנאמר]: "הנני נטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו, יב). צפור — דכתיב [שנאמר]: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים" וגו' (שם לא, ה). קדרה — דכתיב [שנאמר]: "ה' תשפת שלום לנו" (שם כו, יב), שהשלום מדומה בפסוק זה כקדרה ששופתים אותה על האש. ואמר ר' חנינא: ודווקא בקדרה שאין בה בשר שנינו כאן. שקדרה שיש בה בשר מסמלת פורענות, וכפי שנאמר: "ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת" (מיכה ג, ג).

ד מאחר ובכתובים יש דברים להם שתי משמעויות, לטוב ולרע, לכן אמר ר' יהושע בן לוי שכל הרואה בחלום דבר שיש לו משמעות כפולה, ימהר ויאמר את הפסוק הקשור לאותו דבר והוא בעל משמעות טובה. וכגון: הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר את הפסוק המפרשו לטובה: "הנני נטה אליה כנהר שלום", קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר המשתמש לרע בסמל זה, והוא "כי יבא כנהר צר" (ישעיהו נט יט). הרואה צפור בחלום, ישכים ויאמר "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים", קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו" (משלי כז, ח). הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר "ויאמר ה' תשפת שלום לנו" קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "שפת הסיר שפת" (יחזקאל כד, ג) המסיים שם בנבואת זעם.

הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר "כענבים במדבר מצאתי אבותיכם" (הושע ט, י), קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "ענבמו ענבי רוש אשכלות מרורות למו" (דברים לב, לב). הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה" (ישעיהו נב, ז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "על ההרים אשא בכי ונהי" (ירמיהו ט, ט).

הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" (ישעיהו כז, יג), קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "תקעו שופר בגבעה" (הושע ה, ח) כסמל מלחמה.

הרואה כלב בחלום, ישכים ויאמר "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו" (שמות יא, ז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר: "והכלבים עזי נפש" (ישעיהו נו, יא). הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר "אריה שאג מי לא יירא ה' אלהים דבר מי לא ינבא" (עמוס ג, ח) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקומו" (ירמיהו ד, ז).

הרואה תגלחת בחלום, ישכים ויאמר "ויגלח ויחלף שמלתיו" (בראשית מא, יד), שכן נאמר ביוסף כשיצא מבית הסוהר ועלה לגדולה, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר שנאמר בשמשון "כי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי" (שופטים טז, יז). הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר "באר מים חיים" (שיר השירים ד, טו) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "כהקיר ביר מימיה כן הקרה רעתה" (ירמיהו ו, ז). הרואה קנה בחלום, ישכים ויאמר "קנה רצוץ לא ישבור" (ישעיהו מב, ג) האמור בשבחו של המשיח, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ" (מלכים ב' יח, כא).

תנו רבנן [שנו חכמים]: הרואה קנה בחלום — יצפה לחכמה, שנאמר: "קנה חכמה" (משלי ד, ז). הרואה קנים — יצפה לבינה, שנאמר: "ובכל קנינך קנה בינה" (שם). הוסיף ואמר ר' זירא: קרא [דלעת], קורא [קור הדקל], קירא [שעוה] וקניא [קנה] — כולהו מעלו לחלמא [כולם מעולים יפים, לחלום], כשאדם חולם עליהם. תניא [שנויה ברייתא]: אין מראין דלועין בחלום אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו. שדלועים נדרשים כקיצור "דלו עיני למרום" (ישעיהו לח, יד).

הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "ו כי יגח שור את איש" (שמות כא, כח).

תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חמשה דברים נאמרו בחלומות הקשורים בשור. החולם שאוכל מבשרו — מתעשר. החולם שנגחו — הויין [יהיו] ליה [לו] בנים תלמידי חכמים שמנגחים בתורה. אם ראה בחלום שנשכו השור — יסורין באים עליו. חלם שבעטו השור — דרך רחוקה נזדמנה לו ללכת בעתיד. ראה שרכבו — סימן הוא שיהא עולה לגדולה.

ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שאם ראה שרכבו — הרי זה סימן לכך שהוא מת! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] ששנינו שהוא עולה לגדולה הרי זה באופן שראה בחלום דרכיב [שרוכב] הוא לתורא [על השור]. הא [זה] ששנינו שזהו סימן למיתתו הקרובה, הרי זה באופן שראה דרכיב תורא לדידיה [שרוכב השור עליו].

ה הרואה חמור בחלום — יצפה לישועה, שנאמר "הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור" (זכריה ט, ט). הרואה חתול בחלום — באתרא דקרו ליה [במקום שקוראים לו] בארמית "שונרא" — נעשית לו שירה נאה. ובמקום קוראים לחתול "שינרא" — סימן הוא שנעשה לו שינוי רע. הרואה ענבים בחלום, אם ראה ענבים לבנות, כלומר, בהירות, בין שראה אותם בזמנן שהיא עונת הבשלת ענבים אלה, ובין שלא בזמנן — יפות הן לו. ואם ראה ענבים שחורות רק אם ראה אותם בזמנן — יפות. ואולם אם ראה אותם שלא בזמנן — רעות. הרואה סוס לבן בחלום, בין שהיה הסוס מהלך בנחת, בין ברדוף (ממהר) — סימן יפה לו. ואולם אם ראה סוס אדום, בנחת — סימן יפה, ברדוף — קשה.

אמרו: הרואה ישמעאל בחלום — סימן הוא כי תפלתו תהא נשמעת, כשם שנשמעה תפילתו של ישמעאל. ומעירים: ודוקא כשראה את ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא [סתם ערבי] — לא, אינו סימן יפה. הרואה גמל בחלום — סימן הוא שמיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. אמר ר' חמא בר' חנינא: מאי קראה [מהו הכתוב] המרמז על דבר זה — "ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" (בראשית מו, ד), "גם עלה" נדרש כהרחבה של "גמל". רב נחמן בר יצחק אמר: המקור לדבר הוא מהכא [מכאן] מפסוק אחר: "גם ה' העביר חטאתך לא תמות" (שמואל ב' יב, יג).

הרואה פינחס בחלום — הרי זה סימן כי פלא נעשה לו, כדרך שנעשו ניסים לפנחס. הרואה פיל בחלום — הרי זה סימן כי פלאות נעשו לו (מקירבת המלים פיל—פלא). והרואה פילים בחלום — פלאי פלאות נעשו לו.

ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שכל מיני חיות יפין לחלום, כשאדם חולם עליהם חוץ מן הפיל ומן הקוף! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה],

תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף נו - ב

כפיתו תרין ארזי [קשרו שני ארזים וכופפום] זה לזה בחבלא, אסור [קשרו] חד כרעיה [רגלו אחת] לחד ארזא, וחד כרעיה לחד ארזא, ושרו [התירו] לחבלא, והזדקפו שני הארזים ונתרחקו זה מזה, עד דאצטליק [נחתך] גופו של בר הדיא לשתים עד ראשו.

אמר רבא: לא מחילנא ליה עד דאצטליק גם רישיה ונפל בתרין חלקים! [19]

התירו את החבל לגמרי, ואזל כל חד וחד מהארזים וקם אדוכתיה, ואצטליק גם ראשו, ונפל בתרין חלקים. [20]

שאל בן דמא, בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: ראיתי בחלומי את שני לחיי שנשרו!

אמר לו: שני הלחיים של הפה, הם רמז, ששני גדודי רומי יעצו עליך רעה בפיהם, ומתו! [21]

אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי בחלומי את חוטמי שנשר!

אמר ליה רבי: רמז הוא, שחרון אף נסתלק ממך! כי החרון ניכר על החוטם, שבשעת כעס הוא מתחמם ומוציא הבל.

עוד אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי את שני ידי שנחתכו!

אמר ליה רבי: רמז הוא שתתעשר, ושוב לא תצטרך למעשה ידיך! אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי בחלומי את שתי רגלי שנקטעו!

אמר ליה רבי: רמז הוא, שעל סוס אתה רוכב! ולא תצטרך להלך ברגליך.

עוד אמר ליה בר קפרא: חזאי דאמרי לי בחלומי, "באדר מיתת, וניסן לא חזית"! [תמות בחדש אדר ולא תזכה לראות את ניסן].

אמר ליה רבי: "אדר" הוא לשון "אדרתא" [כבוד והדר]. ו"ניסן" הוא לשון "נסיון". וכך הכוונה במה שאמרו לך: באדרותא מיתת, ולא אתית לידי נסיון!

אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: ראיתי בחלומי, שאני משקה שמן לזיתים!

אמר ליה רבי ישמעאל: "בא על אמו" אתה! - כמו השמן שיצא מהזית ושב ומשקה אותו. [22]

עוד אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי בחלומי דקטיף לי [שעקרתי] כוכבא!

אמר ליה רבי ישמעאל: בר ישראל גנבת! כי ישראל נמשלו לכוכבים.

עוד אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי דבלעתי לכוכבא!

אמר ליה רבי ישמעאל: בר ישראל גנבת, וזבנתיה ואכלת לדמיה [את כסף מכירתו] של הישראל.

עוד אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי בחלומי את עיני דנשקן אהדדי [קרובות ונוגעות זו בזו]!

אמר ליה רבי ישמעאל: "בא על אחותו" אתה! - כי רק קורבת אחוה היא קורבה הדדית, שאין אח נחשב גדול כלפי אחיו [ואילו שאר קורבות אינם בדור אחד].

עוד אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי דנשקי לסיהרא [שנשקתי את הירח].

אמר ליה רבי ישמעאל: "בא על אשת ישראל" אתה! כי ישראל נמשלו ללבנה. [23]

אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי בחלומי דדריכנא בטונא דאסא [שאני דורך בחופת הדסים].

אמר ליה רבי ישמעאל: "בא על נערה המאורסה" אתה! שכן היו רגילים לעשות לה בכניסתה לחופה, חופה של הדס, והיא הקרויה "הינומא".

עוד אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי טונא [משא] מעילאי [מעלי], והוא [אני] נמצא מתתאי [תחת המשא]!

אמר ליה: רמז הוא שמשכבך עם הנערה המאורסה, הפוך שהיתה היא למעלה והוא למטה. [24]

עוד אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי עורבי דהדרי לפורייה [עורבים שמחזרים אחר מטתי]!

אמר ליה רבי ישמעאל: אשתך זנתה מאנשים הרבה, ונראים לך כעורבים המחכים שתתרחק ויוכלו לאכול כרצונם.

אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי יוני דהדרי לפורייה!

אמר ליה רבי ישמעאל: נשים הרבה טמאת!

אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי בחלומי, דנקיט אני תרי יוני בידי, ופרחן!

אמר ליה רבי ישמעאל: תרתי נשי נסבת [נשאת], ופטרתינון בלא גט! [25]

אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: חזאי בחלומי, דקליפנא ביעי [שאני מקלף ביצים]!

אמר ליה רבי ישמעאל: רמז הוא דשכבי קא משלחת [שהפשטת מתים]! [26]

אמר ליה הצדוקי לרבי ישמעאל: כולהו הפתרונות שאמרת לי, איתנהו בי, בר מהא האחרון [שהפשטתי מתים], דהוא ליתיה בי!

אדהכי והכי [בינתיים], אתיא ההיא איתתא, ואמרה ליה לצדוקי: האי גלימא דאתה מכסא בה, דגברא פלוני הוא, דמית, ואשלחתיה [הפשטתו] מגלימתו, והתלבשת בה! והתגלה הדבר שצדקו כל דברי רבי ישמעאל.

עוד אמר ליה הצדוקי לרבי ישמעאל: חזאי בחלומי, דאמרי לי: שבק לך אבוך נכסי בקפו דקיא!

אמר ליה רבי ישמעאל: אית לך נכסי בקפו דקיא?

אמר ליה: לאו!

הוסיף רבי ישמעאל ושאלו: אזל אבוך לקפו דקיא?

אמר ליה: לאו!

אמר ליה: אם כן, "קפודקיא" ששמעת בחלומך, היא נוטריקון של "קפא" ו"דייקא". ו"קפא" היינו כשורא [קורה] בלשון פרס ויון, ו"דיקא" היינו "עשרה" בלשון יונית, ורמז הוא שיש לך ממון בקורה העשירית, זיל חזי קפא דריש עשרה [קורה שבראש השורה העשירית] שבביתך, ותמצא שהיא מלאה זוזי!

אזל הצדוקי ובדק, ואשכח שהיא מלאה זוזי.

אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום, רמז הוא שיהא רואה שלום, שנאמר [בראשית כו]: "ויחפרו עבדי יצחק בנחל, וימצאו שם באר מים חיים!" ולא התקיימה הבאר ביד יצחק, עד שהיה לו שלום עם הפלשתים, ולא רבו עליה עמו עוד [27].

רבי נתן אומר: הרואה באר בחלום, מצא תורה. שנאמר על התורה [משלי ח]: "כי מוצאי מצא חיים", וכתיב הכא על באר [בראשית שם] "באר מים חיים". [28] [ועדיף ללמוד מלשון המקרא ולא מעניינו גרידא].

רבא אמר: הרואה באר בחלום, מצא חיים ממש! שהרי מים הם חיים לאדם. [29]

אמר רבי חנן: שלש [ה] חלומות בשורת שלומות הן! ואלו הם: הרואה נהר, והרואה צפור, והרואה קדרה בחלומו! [30] "נהר" רמז לשלום, משום דכתיב [ישעיה סו יב] "הנני נוטה אליה כנהר שלום".

"צפור" רומזת לשלום, משום דכתיב [שם לא ה] "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים ".

"קדרה" רומזת לשלום, משום דכתיב [שם כו יב] "ה' תשפות שלום לנו!" ובקדירה נופל לשון "שפיתה" בהנחתה על האש. [31]

אמר רבי חנינא: וברואה קדרה שאין בה בשר שנינו כן. אבל קדירה שיש בה בשר, סימן פורענות הוא, שנאמר [מיכה ג ג] "ואשר אכלו שאר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת עצמותיהם פצחו, ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בתוך קלחת, אז יזעקו אל ה' ולא יענם וגו'" - וביאורו שהגויים ישברו אותם, כמו בשר שפורסים לפרוסות, לשימו בתוך הסיר. [32] אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר: הנני נוטה אליה כנהר שלום", קודם שיקדמנו פסוק אחר הכתוב לגבי נהר, והוא [ישעיה נט יט]: "כי יבא כנהר צר", שהוא ענין פורענות.

כי המשכים ונפל לו פסוק בתוך פיו, הרי זו כנבואה קטנה, ולכן עדיף שיאמר פסוק המרמז על טובה, לפני שיפול לו פסוק הרומז על רעה.

הרואה צפור בחלום, ישכים ויאמר: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים", קודם שיקדמנו פסוק אחר שאינו לטובה, הכתוב לגבי צפרים, והוא [משלי כז ח]: "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו"!

הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו", קודם שיקדמנו פסוק אחר, והוא [יחזקאל כד ג]: "שפות הסיר שפות וגם יצוק בו מים"! שהוא משל לעונש שיענישם ה' על ידי מלך בבל, שירושלים תהיה כסיר ויתננה נבוכדנצר על האש.

הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר "כענבים במדבר מצאת ישראל"! קודם שיקדמנו פסוק אחר של פורענות. והוא [דברים לב לב]: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו".

הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר: [ישעיה נב ז] "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר", קודם שיקדמנו פסוק אחר, והוא [ירמיה ט ט]: "על ההרים אשא בכי ונהי".

הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר [ישעיה כז יג] "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", קודם שיקדמנו פסוק אחר של פורענות, והוא [הושע ה ח]: "תקעו שופר בגבעה חצוצרה ברמה, הריעו בית און, אחריך בנימין"! והם תקעו כדי להזהיר מפני חרב הגייסות הבאים עליהם [33].

הרואה כלב בחלום. ישכים ויאמר: [שמות יא ז] "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", קודם שיקדמנו פסוק אחר, והוא [ישעיה נו יא]: "והכלבים עזי נפש, לא ידעו שבעה". [34]

הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר: [עמוס ג ח] "אריה שאג מי לא יירא", קודם שיקדמנו פסוק אחר של פורענות, והוא [ירמיה ד ז]: "עלה אריה מסבכו, ומשחית גוים נסע יצא ממקומו, לשום ארצך לשמה, עריך תצינה מאין יושב"! והוא משל לנבוכדנצר שנמשל לאריה. [35]

הרואה תגלחת בחלום, ישכים ויאמר [בראשית מא ד]: "ויגלח ויחלף שמלותיו!" שהוא אמור לטובה, בתגלחת של חשיבות וגדולה, קודם שיקדמנו פסוק אחר האמור לרעה, על שמשון [שופטים טז יז]: "אם גלחתי וסר ממני כחי", שתגלחתו גרמה לו חולשה ופחד מאחרים. [36]

הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר: "באר מים חיים", קודם שיקדמנו פסוק אחר שיש בו פורענות, והוא [ירמיה ו ז]: "כהקיר ביר [באר] מימיה, כן הקרה רעתה". [37]

הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר [ישעיה מב ג]: קנה רצוץ לא ישבר, קודם שיקדמנו פסוק אחר. והוא [מלכים ב, יח כא]: "הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ".

תנו רבנן: הרואה קנה בחלום, יצפה לחכמה, שנאמר [משלי ד ז] "ראשית חכמה קנה חכמה!, [38] ואילו הרואה קנים רבים, יצפה לבינה, [39] שנאמר [שם]: "ובכל קנינך קנה בינה!" ו"בכל קנינך" הוא לשון ריבוי, ונרמז בריבוי קנים. [40] אמר רב הונא: הרואה בחלומו קרא [דלעת], או קורא [החלק הרך הגדל בענפי הדקל בשנתו הראשונה, ומתקשה בשנה השניה], או קירא [שעוה], או קניא [קנה], כולהו מעלו לחלמא, וסימן יפה הם!

תניא: אין מראין דלועין בחלום, אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו! [41]

הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר [דברים לג יז]: "בכור שורו הדר לו", שמורה על חשיבותו, קודם שיקדמנו פסוק אחר הרומז לרעה, והוא [שמות כא כח]: "כי יגח שור את איש", והוא נזק הבא מכח הגאוה שנגרמת לו מחמת החשיבות. [42]

תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו ברואה שור בחלומו, ואלו הם: אם ראה שהוא אוכל מבשרו של השור, הריהו מתעשר [43]. ואם ראה שנגחו השור, הויין ליה בנים שמנגחין זה את זה [44] בתורה. [45] ואם ראה שנשכו השור, יסורין באים עליו. ואם ראה שבעטו השור, דרך רחוקה נזדמנה לו ללכת בה. ואם ראה שרכבו [שהוא רוכב על השור] הריהו עולה לגדולה. [46]

מקשה הגמרא: והתניא "אם ראה בחלום שרכבו, הריהו מת"? מתרצת הגמרא: לא קשיא, הא שמרמז שיעלה לגדולה, הוא כשראה דרכיב הוא לתורא, ואילו הא שמרמז למיתה, הוא כשראה דרכיב תורא לדידיה. [47]

הרואה חמור בחלום, יצפה לישועה. שנאמר [זכריה ט ט]: "גילי מאד בת ציון, הריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור, ועל עיר בן אתונות", ופסוק זה נאמר על מלך המשיח. [48]

הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה לחתול "שונרא", רמז הוא שנעשית לו שירה נאה. ואילו במקום שקורין לחתול "שינרא", רמז הוא שנעשה לו שינוי רע! [49]

הרואה ענבים בחלום, אם ענבים לבנות הן - בין בזמנן ובין שלא בזמנן, יפות הן לרואיהן, וסימן יפה הוא לו. ואם ראה ענבים שחורות - אם ראן בזמנן, הרי הן יפות לו, ואם ראן שלא בזמנן, רעות הן לו. [50]

הרואה סוס לבן בחלום, בין אם ראהו בנחת ובין אם ראהו במצב שהסוס רדוף [רץ] סימן יפה הוא לו. ואם ראה סוס אדום, אם ראהו בנחת, סימן יפה הוא לו, אבל אם ראהו במצב רדוף, סימן קשה הוא לו. [51] הרואה אדם ששמו ישמעאל בחלום, תפלתו נשמעת! כשם שנשמעה תפלת ישמעאל, שנאמר [בראשית כא יז] "וישמע אלוהים את קול הנער".

ודוקא כשרואה את ישמעאל בן אברהם עצמו. אבל הרואה טייעא [ערבי] מזרע ישמעאל בעלמא, לא - אין בכך סימן טוב, כי אף אם שמו "ישמעאל", הרי אינו קרוי על שם הפסוק "כי שמע ה'". [52]

הרואה גמל בחלום, רמז הוא שנקנסה לו מיתה מן השמים, והצילוהו ממנה! [53] אמר רבי חנינא מאי קראה המקור לסימן זה? שנאמר [בראשית מו ד]: "ואנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה!" ו"גם עלה", הוא קרוב לנוטריקון של "גמל".

רב נחמן בר יצחק אמר מהכא דרשו שגמל מרמז שניצל ממיתה, שנאמר [שמואל ב, יב יג]: "גם ה' העביר חטאתך, לא תמות!" ו"גם" הוא גימ"ל ביונית, ו"גימ"ל" הוא מעין "גמל". [54]

הרואה את פינחס בחלום, פלא נעשה לו! [55] כמו שנעשו לפינחס הרבה נסים בעת מעשה זמרי.

הרואה פיל בחלום, רמז הוא שכמה פלאות נעשו לו! [56]

והרואה כמה פילים בחלום, פלאי פלאות נעשו לו! כלומר, הרבה נסים ייעשו לו.

מקשה הגמרא: והתניא: "כל מיני חיות סימנין יפין הם לראותם בחלום, חוץ מן הפיל ומן הקוף" שמראיהם משונה?

מתרצת הגמרא: לא קשיא,


הערות

[19] גירסת הב"ח. וראה בבן יהוידע שמן השמים הראו לרבא את עונשו, שהרי רבא היה בבל ובר הדיא נענש ברומא.

[20] בבן יהוידע ביאר שגופו נחלק לשנים, כי הפריד בין איש לאשתו שהם כחד גופא, והחל ברגליו, כי אשתו נחשבת כ"רגל", כמבואר בזהר [בראשית קיב א] שעל אשת צדיק נאמר "רגלי חסידיו ישמור", ורבא לא הסתפק בעונשו עד שיחלק ראשו, כדי להדיע מעלת אשתו שהיתה עטרת בעלה. ויש שפרשו שעונשו התקיים בשני ארזים, כי על הצדיק נאמר "כארז בלבנון", והוא הפריד בין שני צדיקים שחלמו חלום אחד ופתרו בשני אופנים.

[21] הב"י [רפח] הביא שיש אומרים שבשבת מתענים רק אם ראה חלום כגון שנפלו שיניו [שפתרונו על מיתת בניו, כדלעיל], וכתב שה"ה לכל החלומות שאמרו בפרק זה שהם רעים, אך החולם שנשרו לחייו, חלום טוב הוא לו, שהרי פתרונו שמתו היועצים רע עליו. ובבה"ל [ד"ה או] כתב שאם אין לו בנים לא יתענה על חלום של נפילת שיניו, והעיר על הראיה מפתרונו של בר הדיא שפתרון חלום זה הוא רע, שהרי אמר כך רק לרבא מפני שלא שילם לו.

[22] רבי ישמעאל פתר את חלומות הצדוקי על חטאיו, כי ראה שאינם מהרהורי לבו, שהרי חלם על דברים שלא יתכנו במציאות, ובהכרח שראה כן כדי לפרסם חטאיו.

[23] וגם אשה נמשלה לירח, שהיא פונה אל בעלה ומקבלת ממנו, כמו הירח מהשמש, וכן מצינו לעיל בחלום יוסף שאמו נמשלה לירח.

[24] ראה הגהות הב"ח בשם רש"י.

[25] לעיל מצינו שרבא אמר "חזאי תרי יוני דפרחן" ופתר לו בר הדיא "תרי נשי מגרשת", וביאר הגרא"מ הורביץ שבחלום הצדוקי נוסף "דנקיט" ומשמע שעדיין הם בידו, לרמז שלא גירשן אלא פטרם בלא גט.

[26] ביאר הגר"א שביצה מרמזת למת, כי היא אטומה, ובזה היא כמת שאין לו פה.

[27] ע"פ מהרש"א, ותמוה שהרי פסוק זה נאמר בבאר הראשונה, ועליה רבו, ולא התקיימה ביד יצחק. וראה בתרגום יונתן שהבאר התייבשה, וכשהחזירוה ליצחק נבעה שוב, ונמצא שלא התקיימה אלא בשלום. והצל"ח ויד דוד כתבו שהדרש מהכתוב "מים חיים", שאין חיים אלא בשלום, ומחלוקת גודמת מיתה, ואכן לבסוף היה שלום גם בבארות. והגר"א כתב שעבדי יצחק מצאו שלשה בארות, שהם כנגד חלקי התורה, "עסק ושטנה" כנגד "פשט ודרוש" שבהם יש מחלוקות, ואילו "רחובות" היא כנגד "סוד" שאין בו קושי ומחלוקת, ולכן אמרו בה "ופרינו בארץ", והיא מרמזת על "שלום".

[28] ביאר המהרש"א כי אע"פ שהרבה דברים נמשלו במים, מכל מקום באר שיש בו "מים חיים" מרמז לתורה, שנאמר בה חיים. וראה לעיל [ח א] שנחלקו רבי חנינא ורבי נתן אם "לעת מצא" היא אשה או תורה, ונחלקו לשיטתם, אם התפילה והמציאה על עצם התורה, שהיא התכלית, או על האמצעי המביאו ומניח לו לעסוק בתורה בלא הפרעה.

[29] ע"פ מהרש"א, ומקורו מאבות דר"נ [ס"פ לד]. ובפשטות כוונת רבא למים ממש, שיהיו לו לצורך חייו, ואכן רבא סבר [תענית ז א] שגדול יום הגשמים מיום מתן תורה, ולכן לא ביאר שבאר מרמז לתורה. ושלשת דברים אלו, שלום, תורה, חיים, הם דברים שמקורם בא מלמעלה, ואחרי שאדם יגע בהם, ימשכו לו ביגיעה מועטת, ואח"כ בלא יגיעה, וראה דברי הרמב"ם [מו"נ ג יב], והגר"א [משלי ה טו].

[30] ביאר הגר"א שיש שלשה דרגות ב"שלום": "נהר" עובר בין שתי גדות, שכל אחת עומדת בפני עצמה. "צפור" מחברת בין שמים לארץ, כי מקומה בשניהם. ואילו "קדרה" מפרידה בין האש למים, שלא יוכלו להתנגד אחד לשני [והוסיף הגר"ח מוולאז'ין שלכן שוברים קדרה ב"תנאים", לרמז שיהיו בשלום ללא מתווך. ועוד, שהקדרה משחירה בבישול, והיא רמז שראוי לאדם להשחיר עצמו כדי לתווך ולעשות שלום]. וכתב עוד, שנהר הוא כנגד "דעת", ויוצא מחכמה ובינה, וצפור כנגד יסוד [שהוא עצמו שלום], ומקשרת בין נצח שהוא בשחקים להוד שהוא למטה [ראה מגלה עמוקות קנ], וקדרה כנגד תפארת, כי מאחדת מים שהם חסד עם האש שהיא גבורה. ומהר"ל [נתיב השלום ג] ביאר ששלשה סוגי שלום נצרכים בעולם, א. המלך עם העם המסתופף תחתיו - דומים לצפור הפורח למעלה ובצל כנפיו מסתופפים אלו שלמטה ממנו. ב. שלא יהיה מחלוקת והבדל בין איש לאחיו - כנהר הנמשך מנחל זה לנחל השני עד שמתחברים כל הנחלים לאחד. ג. שלום איש ואשה, שהם נעשים גוף אחד - תבשיל שנעשה בקדירה גוף אחד מהרבה מינים. ובכתב סופר [פר' נשא] כתב ש"קדרה" מראה על שלום בית, שבו אוכלים מקדרה אחת, ו"נהר" מראה על שלום באזור, כי הוא מתפשט על אזור שלם, ו"צפור" מראה על שלום בכל העולם, כי היא נודדת בכולו.

[31] החיי אדם [בהספדו על הגר"א] ביאר שהקדירה היא רמז לשלום, משום שהיא עושה שלום בין האש והמים, שהם שני הפכים, ועל ידי הקדירה פועלת האש במים, ואינם מכבים אותה, וכך ישראל עושים שלום בין העולם כולו לאביהם שבשמים. [ובשם הגר"ח מוולאז'ין מובא שדקדק כן מפירוש רש"י שהלימוד מ"שפיתה" על האש]. וראה בסידור הגר"א [על "יוצר אור"] שאדם אינו יכול להניח אש ומים יחד ואח"כ ליתן את הקדירה, אך הקב"ה "יוצר אור וחושך" בערבוביא ו"עושה שלום" ביניהן, ואח"כ חולקן.

[32] לפי המבואר ש"קדרה" מרמזת על שלום, כי היא עושה שלום בין האש והמים, נמצא שאם יש בה בשר שאין ניגוד בינו לאש, הרי אינה עושה שלום, ובהכרח שקדרה זו מרמזת לרע, כקדרה האמורה בפסוק במיכה. [וחילוק זה מורה שראה קדרה ממש, ולא שראה תיבת "קדרה" כתובה לפניו, כי בראיה זו אינו רואה מה יש בה].

[33] כך פירש רש"י [הושע שם], וההפך מכך הוא האמור בפס' "והיה ביום ההוא", שמדבר על כילוי חרב המוות, כמבואר בתוס' בר"ה [טז ב ד"ה כדי] שתקיעת שופר בר"ה מערבבת את השטן משום שנאמר "בלע המות לנצח" ועל אותו זמן נאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", ודרשו בירושלמי כי כאשר השטן שומע קול שופר הוא נבהל, כי סבור שהוא השפר שנאמר עליו "יתקע בשופר גדול", והגיע זמנו להבלע. ובילקוט שמעוני [ישעיהו רמז תלו] כתוב: "הרואה שופר בחלום יצפה לישועה, שנאמר והיה ביום וגו"' ויש גורסים "והתוקע בשופר יצפה לחכמה" כמבואר בשבת [קיז ב] שתקיעת שופר חכמה היא ואינה מלאכה.

[34] בירושלמי [תרומות פ"ח ה"ג, מד א] אמר רבי: "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" - זה הכלב", ונמצא שהאומר "לא יחרץ כלב לשונו" מורה שהוא מרוצה להקב"ה. אך כשאינו מרוצה הרי דרך כלב להעיז פניו לאדם [וראה ביצה כה ב], ואז מצטרפים אליו כלבים רבים, כמו שמצינו במדרש [משפטים לא ט] שכאשר "אחד נובח, כלם מתקבצים ונובחים על חנם", ולכן בזה נקט הכתוב לשון רבים.

[35] רש"י [עמוס ג ד] כתב על משל נבוכדנצאר לאריה: "כשאריה אוחז טרף דרכו לשאוג ואינו שואג אלא אחר שלכד", וכבר אמרו לעיל [לב א] "אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר", וא"כ הפסוק "אריה שאג" מורה על סימן לעשירות, שיאכל בשר כדי צרכו, ואילו הפסוק "עלה אריה מסבכו" מראה על מארב האריה, והוא מצפה בשקט לטרפו מפני רעבונו, והוא סימן לעניות ורעב.

[36] תגלחתו של יוסף היתה לחשיבות, כי בבואו לפני פרעה התגדל והומלך, וכן מצינו בתענית [יז א] שמלך מסתפר בכל יום. ואילו לגבי שמשון מצינו בירושלמי [נזיר מז ב] שהשער מפחד מהברזל שמגלחו, והיינו שעצם התגלחת גרמה לו לפחד.

[37] כתב המהרש"א שכוונת ריב"ל להשמיענו כי אף שמצינו לעיל שהרואה באר פתרונו טוב, ומצא תורה, מכל מקום עדיין הפתרון הולך אחר הפה, וצריך לומר את הפסוק שהביא רבי חנינא כסימן טוב, כי אם יאמר פסוק של פורענות, יהא לרע.

[38] המהרש"א כתב שדוחק לפרש שראה קנה של עץ, כי אינו מרמז למשמעות "קנין", ועוד, שהרי לפני כן הובאו הפסוקים שיאמר הרואה קנה של עץ, ובהכרח הכוונה לרואה תיבת "קנה" כתובה לפניו בחלום. והגר"א ביאר שה"קנה" בגוף האדם מחובר לריאה, וממנו יוצא הדיבור, ואין מאכל עובר בו, ולכן מרמז לחכמה.

[39] ביאר הגר"א שבראותו "קנים", הרי גם ה"ושט" נראית לו כ"קנה", ומרמז שמאכלו לשם שמים, ולכן יצפה לבינה שהיא יותר מחכמה. והיינו משום שהחכמה היא תחילת הידיעה, והבינה מחלקת ומרכיבה את הידיעה לפרטיה, ומפתחת את החכמה, ונמצא שנעשית לכמה חלקים כ"קנים", [וגם כי הבינה היא תמיד "שניה" לחכמה]. ובביאורו למשלי [ד ז] ביאר שאחר לימודו בחכמה, יקח חבר שעמו יבין דבר מתוך דבר, ונמצא שהבינה תלויה בריבוי. [וגירסת ילקוט, משלי שם, "קנים יצפה לכל, שנאמר בכל קניינך קנה בינה" ובינה היא הכל].

[40] החתם סופר [תורת משה, מקץ] כתב שיוסף הציע לפרעה להעמיד על מצרים איש חכם, כי כך פתר את חלום "שבע השבלים" שעלו ב"קנה" המרמז ל"חכמה" [ולכן רק בשבלים הטובות נאמר "עולות בקנה אחד", כי הן מרמזות לחכמה, וכמבואר בבעל הטורים שם, שכך נאמר גם במנורה]. ופרעה בתשובתו הקדים "נבון" ל"חכם", כי ראה שדבריו באו בנבואה, ואין בינתו באה כתוצאה מחכמתו בידיעת החלום, אלא כולה מה', ורק שזכה לה מפני שהוא חכם.

[41] ביאר רב נסים גאון שהדלועין הם פירות הארץ הגדולים ביותר, ואעפ"כ הם נמוכים ואינם מתנשאים מעל הארץ, וכמה שהם גדלים כך הם מנמיכים יותר. וכן יראי ה', אע"פ שאין גדולים מהם בכל הבריות, הריהם נוהגים בענוה ובשפלות. ועוד פירש [כרש"י ד"ה קרא], ש"דלועין" הם נוטריקון של "דלו עיני למרום" וזו מדה של יראי שמים, שהם בוטחים ומצפים לה'. [ובמשמר הלוי ביאר ש"בכל כוחו" נרמז בהם, כי עמל בתורה נקרא בירושלמי "לעי באורייתא "].

[42] מצינו [ב"ק לז א] שיש שור מועד לשבתות מפני שהוא בטל ממלאכה וזחה עליו דעתו, והיינו שמלאכתו גורמת להכניעו, וכשבטל ממנה הרי הוא מתגאה, מפני שהוא "מלך הבהמות" [כמבואר בחגיגה יג ב], ונמצא שראית עצם השור, היא סימן ש"הדר לו", אך יש בה גם צד של "שור נגח", באופן שאינו נוהג כראוי בגדולתו.

[43] ראה תוספתא [ערכין ד י, הובאה בחולין פד א] שדרשו את הפס' [דברים יד כ] "כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך ואמרת אוכלה בשר", שלא יאכל בשר אלא לתיאבון, וסוף הפס' "וזבחת מבקרך" נדרש ולא כל בקרך מצאנך ולא כל צאנך, שלא יזבח כל בקרו, נמצא שהאוכל בשר בקר ודאי יש לו עוד בקר, והוא עשיר.

[44] ביארנו כפשוטו, אך יתכן שהכוונה שינגחו גם אותו בתורה, ודבר זה נרמז במה שנגחו השור, שנגיחת אדם אינה מדרכו הטבעית של השור [ב"ק ג ב, חגיגה שם], וסימן הוא לו שיגדלו בניו יותר ממנו בתורה.

[45] הגר"א בביאורו למשלי [יד ד] כתב שיש שני סוגי שוורים, א. העומדים לשחיטה, שאינם עושים מלאכה, אלא אוכלים כל היום, ב. העומדים לחרישה, שהם בעלי קרנים וכחם גדול, ובלימוד התורה צריך שיהא בפלפול כשוורים המתנגחים זה בזה, שהפלפול מועיל לבירור הענין.

[46] בחגיגה [שם] אמרו שהאדם מתגאה על ארי ושור מלכי החיות והבהמות, שנאמר "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים", והיינו שכל רוכב מתגדל על הנרכב.

[47] הרש"ש הקשה שלתירוץ הגמ' נמצא שששה דברים נאמרו בשור, שהרי נוסף כי שור הרוכב על האדם מרמז שימות. והגרא"מ הורביץ ביאר שסימן זה אינו דוקא בשור, אלא בכל בעל חי שרכב על אדם, וכמבואר, שהרוכב מתגדל על הנרכב.

[48] בעינים למשפט ביאר שהחמור מורה על גמר פעולה, כמו שנושאים עליו את האלומות אחר הקצירה [בניגוד לשור שמורה על תחילתה, כי עומד לחרישה, וכאמרם "כשור לעול וכחמור למשא"], ולכן מרמז על הגאולה שהיא תכלית כל הבריאה, והיא גמר הגלות האחרונה. ומהר"ל [גבורות ה' כט] ביאר שהחמור מורה על חומריות, שעליה נאמר שיהא המשיח "עני ורוכב על חמור", דהיינו שיכניע את יצר החומריות.

[49] בערוך [שנר] גרס להיפך: "באתרא דקרו לה שינרא נעשית לו שירה נאה, - כי נשמע כ"שיר נא", ואילו "באתרא דקרו לה שונרא נעשית לו שינוי רע" - כי "שון" הוא קיצור של "משונה" ו"רא" נשמע כ"רע". וראה במג"א [תקפג ב ומחצה"ש שם] שבכל מדינה הסימן הולך אחר הלשון המדוברת בה, אך מסתבר שלשון הקדש אינו תלוי אם מדברים בה או לא, כמבואר בה"ל [סב דה יכול].

[50] במדרש שוחר טוב [תהלים קכח] כתוב שאם ראה ענבים שחורים, בזמנן יפים לו, ושלא בזמנם צריך רחמים, ואם ראה שאכלן, סימן שבן עוה"ב הוא, ובפשטות "שלא בזמנם" היינו בתחילת גידולם, ו"בזמנם" הוא אחר שגמר גדולם. אך בזהר [תרומה קמד א] מבואר ש"בזמנם" היינו בעונת גידולן, ולכן אז גם שחורות יפים לו, כי אז הכל מתבשם מפני הלבנות. ובמעשה רב [רי] כתב שאין לאכול ענבים בר"ה, ובפעולת שכיר ציין שמקורו מסוגיין, ולכאורה הראיה רק על שחורות, וראה במטה אפרים [תר ו] שכתב שלא יאכל ענבים שלא נגמרו, כי אינו סימן טוב, [ולכאורה נקט דהיינו "שלא בזמנם"]. אך כל דבריהם שלא כמבואר במדרש ובזוהר שהאוכלן הוא בן עוה"ב.

[51] ראה בסנהדרין [צג א] שרב פפא הוכיח מנבואת זכריה שסוס לבן בחלום הוא סימן יפה וסוס אדום הוא סימן רע, וביאר המהרש"א שם שלמד מחלום לנבואה, כי חלום הוא אחד משישים בנבואה, והעמיד את סימן הסוס האדום ברדוף. ובחגיגה [ט ב] ביאר המהרש"א, שאדום סימן רע, כי הוא רמז לחטא, ולבן סימן יפה, כי מרמז על ליבון העוון.

[52] היעב"ץ כתב שרק כאשר רואה את האדם ישמעאל צריך שיראה דוקא את בן אברהם, אך כשרואה שכתוב לפניו תיבת "ישמעאל", תמיד סימן יפה היא לו. ולכאורה גם הרואה יהודי ששמו ישמעאל, אין בכך סימן טוב, כי לא נקרא ע"ש הפסוק [וכן משמע בע"ב מהרואה רבי ישמעאל בן אלישע, עי"ש], ואין להוכיח מלשון הגמרא שרק "טעייא בעלמא" לא, כי יתכן שבאה להשמיע כי אף שכל טייעא מעם ישמעאל, אינו סימן אלא ישמעאל עצמו [וכן משמע מלשון ילקוט שמעוני לך לך רמז פב, "אבל ישמעאל ממש, לא"].

[53] ע"פ רש"י ומהרש"א, ובפרקי דרבי אליעזר [פרק יב] מצינו שכאשר רצה השטן להכשיל את אדם וחוה, בקש לו חבר בבריות, ולא מצא בהם חכם להרע כנחש שנ' והנחש היה ערום והיה דמותו כמין נמל ועלה ורכב עליו, ונמצא שמקור גזירת מיתה בעולם באה על ידו, וראה מגיד מישרים [פר' וישלח]. והחיד"א [פתח עינים] הביא מדרש רבה [וישלח עו ז, עי"ש רש"ש] שגמל דומה לבימה שדנים עליה, וגוזרים דינו למיתה. ובנועם אלימלך [סוף וישב] כתב שגמל כ"גומל" [וכ"ה בגימטריא גמל חסד, עה"כ], ומרמז על "גמילות חסד" המצילה ממיתה, וכידוע שגמל משמש אחור כנגד אחור [בכורות ח א] והיא ממדת החסד שהנותן אינו רואה את המקבל, והמקבל אינו מרגיש כמקבל אלא כלוקח. ובבאר יוסף [פר' וישלח] כתב שמרמז למה ששנינו "הגמלים רובן כשרים, מפני שהולכים במקום סכנה", הרי שהוא מורה על סכנה. וראה עוד בפרק בשיר [להגר"ח קנייבסקי, על פרק שירה, אות סט].

[54] ע"פ מהרש"א, והגר"א ביאר ש"גמל" הוא נוטריקון "גם" "לא", שהם התיבות הפותחות את שני חלקי הפסוק.

[55] אין הכוונה שכבר נעשה לו הפלא, שהרי הוא רמז על נס גלוי, ואילו ארע היה ידוע לו, אלא שכבר נגזר עליו, ונקבע שורש הדבר וכאילו כבר נעשה [ראה שפתי חיים מועדים ב קעח, הובא לעיל נה הערה 40].

[56] הפיל שמו מרמז על "פלא", וגם מראהו פלאי, כי הוא הגדול שבחיות [ראה רש"י נה ב, ופרק בשיר עו], ולכן הוא מרמז על ריבוי פלאות [כי מיעוט רבים שנים]. ובספר חזון טוב ביאר שכל רמזי הפיל, הם על פלא בתוך פלא, והיינו שנעשים בו שני ניסים שהם דבר והפוכו [שהוא גדול מאד, ועם זאת הוא מהלך ביום ארבעים פרסה עם מטען כבד], ולכך נקראו פלאות, וכמו שמצינו במדרש על מכת ברד שנעשו בה "פלאות", כשירדו אש ומים יחד, אף שהם מנוגדים זה לזה.

שיראי דמלכא [מעילי המלך]! כפיתו תרין ארזי בחבלא [קשרו שני ארזים בחבל], אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא [קשרו רגל אחת לארז אחד ורגל אחת, האחרת, לארז אחד, אחר], ושרו לחבלא עד דאצטליק רישיה [והתירו את החבל עד שיתפצל ראשו]. אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה ואצטליק ונפל בתרין [הלך כל אחד ואחד, כל חלק וחלק ועמד במקומו והתפצל ונפל בשתים].

א סיפור אחר ביחס לחכם שהיה פותר חלומות מספרים על ר' ישמעאל. ששאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל דודו: ראיתי בחלום על שני לחיי שנשרו, מהו פתרון חלומי? אמר לו ר' ישמעאל: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה, ומתו, שהלחיים מסמלים פה שדיבר רע.

בדומה מסופר: אמר ליה [לו] בר קפרא לרבי: ראיתי בחלום את חוטמי שנשר, מהו פתרון חלומי? אמר ליה [לו]: הרי זה מרמז שחרון אף נסתלק ממך. הוסיף ואמר ליה [לו] בר קפרא: ראיתי בחלום את שני ידי שנחתכו. אמר ליה [לו] רבי: פתרון חלומך הוא שלא תצטרך למעשה ידיך, שתהיה עשיר ותהיה פרנסתך ברווח גם בלא מאמץ. עוד אמר ליה [לו] בר קפרא: ראיתי שני רגלי שנקטעו. אמר ליה [לו] רבי כפתרון לחלומו: על סוס אתה רוכב. הוסיף ואמר לו: חזאי דאמרי [ראיתי שאומרים] לי בחודש אדר מיתת [תמות] ואת ניסן לא חזית [תראה]. אמר ליה [לו]: באדרותא מיתת [בהדר תמות] ולא אתית [תבוא] לידי נסיון.

ב על פתרון חלומות בדרך אחרת מסופר: אמר ליה ההוא [לו אותו] מינא [מין] לר' ישמעאל: ראיתי בחלומי שאני משקה שמן לזיתים, מהו פתרון חלומי? אמר ליה [לו]: סימן הוא שאותו אדם בא על אמו, שהרי השמן בא מן הזית והוא מחזיר השמן לזיתים. אמר ליה [לו] אותו מין: חזאי דקטיף לי כוכבא [ראיתי שאני קוטף כוכב]. אמר ליה [לו]: בר [בן] ישראל גנבת, שנמשלו ישראל לכוכבים. אמר ליה [לו] המין: חזאי [ראיתי] שבלעתי לכוכבא [את הכוכב]. אמר ליה [לו]: בר [בן] ישראל זבנתיה [מכרת] ואכלת לדמיה [את כספו], הכסף שקבלת בעדו. אמר ליה [לו] המין: חזאי [ראיתי] את עיני דנשקן אהדדי [שהן נושקות זו לזו]. אמר ליה [לו]: אותו אדם בא על אחותו, שהיא והוא כשתי עינים. אמר ליה [לו] המין: חזאי דנשקי סיהרא [ראיתי שאני נושק את הירח]. אמר ליה [לו]: אותו אדם בא על אשת ישראל שנמשלה לירח. אמר ליה [לו]: חזאי דדריכנא בטונא דאסא [ראיתי שאני דורך במיטה של הדס]. אמר ליה [לו]: בא על נערה המאורסה, שרגילים היו לעשות לה בשעת אירוסין חופת הדסים. אמר ליה [לו]: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי [ראיתי שהמיטה מעלי, והוא, אני, מתחתיה]. אמר ליה [לו]: משכבך הפוך. אמר ליה [לו]: חזאי עורבי דהדרי לפורייה [ראיתי עורבים שמסתובבים מסביב למיטתי]. אמר ליה [לו]: אשתך זנתה מאנשים הרבה. אמר ליה [לו]: חזאי יוני דהדרי לפורייה [ראיתי יונים הסובבות את מיטתי]. אמר ליה [לו]: נשים הרבה טמאת. אמר ליה [לו]: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן [ראיתי שאני מחזיק שתי יונים והן פורחות]. אמר ליה [לו]: תרתי נשי נסבת ופטרתינון [שתי נשים נשאת ופטרתן מביתך] בלא גט.

אמר ליה [לו]: חזאי דקליפנא ביעי [ראיתי שאני קולף ביצים]. אמר ליה [לו]: שכבי קא משלחת [מתים אתה מפשיט], שהביצה נאכלת בסעודת הבראה על המת. אמר ליה [לו] אותו מין: כולהו [כל מה שפתרת] אכן איתנהו [יש] בי, לבר מהא [חוץ מזה הפתרון האחרון] דליתא [שאין] בי. אדהכי והכי אתיא האי איתתא [בין כה וכה באה אשה אחת] ואמרה ליה [לו]: האי גלימא דמכסא — דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה [גלימה זו שאתה מתכסה בה — של אדם פלוני היא, שמת והפשטת אותו].

המשיך ואמר ליה [לו] המין לר' ישמעאל: חזאי דאמרי [ראיתי שאמרו] לי בחלום: שבק [הניח] לך אבוך נכסי [אביך נכסים] בקפודקיא. אמר ליה [לו] ר' ישמעאל: האם אית [יש] לך נכסי [נכסים] בקפודקיא? האם אזל אבוך [הלך אביך] לקפודקיא? אמר ליה [לו]: לאו [לא]. אמר ליה [לו]: אם כן, יש להבין כך: קפא ביוונית הוא כשורא [קורה], דיקא הוא ביוונית עשרה. זיל חזי קפא דריש עשרה [ראה את הקורה העשירית] בביתך שהיא מלאה זוזי [זוזים, כסף]. אזל אשכח [הלך ומצא] שהיא מלאה זוזי [זוזים].

ג ומכאן ואילך פתרונות לפרטי חלומות. אמר ר' חנינא: הרואה באר בחלום — רואה שלום, שנאמר "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" (בראשית כו, יט), וסופה היה שלום. ר' נתן אומר: הרואה באר בחלומו סימן הוא כי מצא תורה, שהבאר מסמלת תורה, ומנין למד אתה זאת — שנאמר על התורה "כי מצאי מצא חיים" (משלי ח, לה), וכתיב הכא [ונאמר כאן] "באר מים חיים", והרי ש"חיים" הם תורה. רבא אמר: הבאר מסמלת חיים ממש.

אמר ר' חנן: שלש שלומות הן, ששלושה דברים הנראים בחלום מרמזים לשלום: נהר, צפור, וקדרה. ומפרטים: נהר — דכתיב [שנאמר]: "הנני נטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו, יב). צפור — דכתיב [שנאמר]: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים" וגו' (שם לא, ה). קדרה — דכתיב [שנאמר]: "ה' תשפת שלום לנו" (שם כו, יב), שהשלום מדומה בפסוק זה כקדרה ששופתים אותה על האש. ואמר ר' חנינא: ודווקא בקדרה שאין בה בשר שנינו כאן. שקדרה שיש בה בשר מסמלת פורענות, וכפי שנאמר: "ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת" (מיכה ג, ג).

ד מאחר ובכתובים יש דברים להם שתי משמעויות, לטוב ולרע, לכן אמר ר' יהושע בן לוי שכל הרואה בחלום דבר שיש לו משמעות כפולה, ימהר ויאמר את הפסוק הקשור לאותו דבר והוא בעל משמעות טובה. וכגון: הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר את הפסוק המפרשו לטובה: "הנני נטה אליה כנהר שלום", קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר המשתמש לרע בסמל זה, והוא "כי יבא כנהר צר" (ישעיהו נט יט). הרואה צפור בחלום, ישכים ויאמר "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים", קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו" (משלי כז, ח). הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר "ויאמר ה' תשפת שלום לנו" קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "שפת הסיר שפת" (יחזקאל כד, ג) המסיים שם בנבואת זעם.

הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר "כענבים במדבר מצאתי אבותיכם" (הושע ט, י), קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "ענבמו ענבי רוש אשכלות מרורות למו" (דברים לב, לב). הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה" (ישעיהו נב, ז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "על ההרים אשא בכי ונהי" (ירמיהו ט, ט).

הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" (ישעיהו כז, יג), קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "תקעו שופר בגבעה" (הושע ה, ח) כסמל מלחמה.

הרואה כלב בחלום, ישכים ויאמר "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו" (שמות יא, ז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר: "והכלבים עזי נפש" (ישעיהו נו, יא). הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר "אריה שאג מי לא יירא ה' אלהים דבר מי לא ינבא" (עמוס ג, ח) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקומו" (ירמיהו ד, ז).

הרואה תגלחת בחלום, ישכים ויאמר "ויגלח ויחלף שמלתיו" (בראשית מא, יד), שכן נאמר ביוסף כשיצא מבית הסוהר ועלה לגדולה, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר שנאמר בשמשון "כי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי" (שופטים טז, יז). הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר "באר מים חיים" (שיר השירים ד, טו) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "כהקיר ביר מימיה כן הקרה רעתה" (ירמיהו ו, ז). הרואה קנה בחלום, ישכים ויאמר "קנה רצוץ לא ישבור" (ישעיהו מב, ג) האמור בשבחו של המשיח, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ" (מלכים ב' יח, כא).

תנו רבנן [שנו חכמים]: הרואה קנה בחלום — יצפה לחכמה, שנאמר: "קנה חכמה" (משלי ד, ז). הרואה קנים — יצפה לבינה, שנאמר: "ובכל קנינך קנה בינה" (שם). הוסיף ואמר ר' זירא: קרא [דלעת], קורא [קור הדקל], קירא [שעוה] וקניא [קנה] — כולהו מעלו לחלמא [כולם מעולים יפים, לחלום], כשאדם חולם עליהם. תניא [שנויה ברייתא]: אין מראין דלועין בחלום אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו. שדלועים נדרשים כקיצור "דלו עיני למרום" (ישעיהו לח, יד).

הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר "ו כי יגח שור את איש" (שמות כא, כח).

תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חמשה דברים נאמרו בחלומות הקשורים בשור. החולם שאוכל מבשרו — מתעשר. החולם שנגחו — הויין [יהיו] ליה [לו] בנים תלמידי חכמים שמנגחים בתורה. אם ראה בחלום שנשכו השור — יסורין באים עליו. חלם שבעטו השור — דרך רחוקה נזדמנה לו ללכת בעתיד. ראה שרכבו — סימן הוא שיהא עולה לגדולה.

ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שאם ראה שרכבו — הרי זה סימן לכך שהוא מת! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] ששנינו שהוא עולה לגדולה הרי זה באופן שראה בחלום דרכיב [שרוכב] הוא לתורא [על השור]. הא [זה] ששנינו שזהו סימן למיתתו הקרובה, הרי זה באופן שראה דרכיב תורא לדידיה [שרוכב השור עליו].

ה הרואה חמור בחלום — יצפה לישועה, שנאמר "הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור" (זכריה ט, ט). הרואה חתול בחלום — באתרא דקרו ליה [במקום שקוראים לו] בארמית "שונרא" — נעשית לו שירה נאה. ובמקום קוראים לחתול "שינרא" — סימן הוא שנעשה לו שינוי רע. הרואה ענבים בחלום, אם ראה ענבים לבנות, כלומר, בהירות, בין שראה אותם בזמנן שהיא עונת הבשלת ענבים אלה, ובין שלא בזמנן — יפות הן לו. ואם ראה ענבים שחורות רק אם ראה אותם בזמנן — יפות. ואולם אם ראה אותם שלא בזמנן — רעות. הרואה סוס לבן בחלום, בין שהיה הסוס מהלך בנחת, בין ברדוף (ממהר) — סימן יפה לו. ואולם אם ראה סוס אדום, בנחת — סימן יפה, ברדוף — קשה.

אמרו: הרואה ישמעאל בחלום — סימן הוא כי תפלתו תהא נשמעת, כשם שנשמעה תפילתו של ישמעאל. ומעירים: ודוקא כשראה את ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא [סתם ערבי] — לא, אינו סימן יפה. הרואה גמל בחלום — סימן הוא שמיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. אמר ר' חמא בר' חנינא: מאי קראה [מהו הכתוב] המרמז על דבר זה — "ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" (בראשית מו, ד), "גם עלה" נדרש כהרחבה של "גמל". רב נחמן בר יצחק אמר: המקור לדבר הוא מהכא [מכאן] מפסוק אחר: "גם ה' העביר חטאתך לא תמות" (שמואל ב' יב, יג).

הרואה פינחס בחלום — הרי זה סימן כי פלא נעשה לו, כדרך שנעשו ניסים לפנחס. הרואה פיל בחלום — הרי זה סימן כי פלאות נעשו לו (מקירבת המלים פיל—פלא). והרואה פילים בחלום — פלאי פלאות נעשו לו.

ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שכל מיני חיות יפין לחלום, כשאדם חולם עליהם חוץ מן הפיל ומן הקוף! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה],

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

the king’s silk garments. They tied two cedar trees together with a rope, and tied one of his legs to one cedar and one of his legs to the other cedar, and they released the rope until his head split open. Each tree went back and stood in its place and bar Haddaya split and fell completely split in two.

The Gemara relates a story with regard to a Sage who interpreted dreams, Rabbi Yishmael. Ben Dama, son of Rabbi Yishmael’s sister, asked his uncle, Rabbi Yishmael: I saw in a dream that my two cheeks fell off. What does my dream mean? Rabbi Yishmael said to him: Two Roman battalions spoke ill of you, and they died. Cheeks symbolize a mouth that speaks evil.

Similarly, the Gemara relates: Bar Kappara said to Rabbi Yehuda HaNasi: I saw in a dream that my nose fell off. What does my dream mean? He said to him: This is an allusion that anger [ḥaron af] that had been directed against you has been removed from you. Bar Kappara said to him: I saw in a dream that my two hands were cut off. Rabbi said to him: This dream means that you will not require the labor of your hands, as you will be rich and you will have considerable means without effort. Bar Kappara said to him: I saw my two legs were cut off. Rabbi Yehuda HaNasi said: You are riding a horse. He said to him: I saw that they were saying to me that in the month of Adar I will die and I will not see Nisan. He said to him: You will die in glory [adruta] and you will not be brought to temptation [nissayon].

The Gemara relates a different case of dream interpretation: A certain heretic said to Rabbi Yishmael: I saw in my dream that I was irrigating olives with olive oil. What is the interpretation of my dream? He said to him: It is a sign that you had relations with your mother, as oil comes from the olive, and he is returning the oil to the olives. That heretic said to Rabbi Yishmael: I saw that I was plucking a star. He said to him: You kidnapped an Israelite man, as Israel is likened to the stars. The heretic said to him: I saw that I swallowed a star. He said to him: You sold the Israelite man whom you kidnapped and spent the money that you received from the sale. The heretic said to him: I saw my eyes kissing one another. He said to him: You had relations with your sister, as siblings are like two eyes. The heretic said to him: I saw myself kissing the moon. He said to him: You slept with an Israelite woman, who is likened to the moon. He said to him: I saw that I was treading in the shade of a myrtle tree. He said to him: You slept with a betrothed young woman, as it was customary to make a canopy of myrtle for the betrothal. He said to him: I saw that the shade was above me, and the tree was below me. He said to him: Your bed is upside-down, your relations with the betrothed woman were unnatural. He said to him: I saw ravens circling my bed. He said to him: Your wife committed adultery with many men. He said to him: I saw doves circling around my bed. He said to him: You defiled many women. He said to him: I saw that I was holding two doves and they were flying. He said to him: You married two women and dismissed them from your house without a divorce.

He said to him: I saw myself peeling eggs. He said to him: You stripped dead people, because an egg is eaten at the meal of comfort after burying the dead. The same heretic said to him: Everything you have interpreted is true, with the exception of this one, the last interpretation, which is not true. Meanwhile, this woman came and said to him: This cloak that you are wearing belongs to such-and-such a man, who died and whom you stripped of his clothing.

He said to Rabbi Yishmael: I saw that they said to me in a dream: Your father left you property in Cappadocia. Rabbi Yishmael said to him: Do you have property in Cappadocia? The heretic said to him: No. Did your father ever go to Cappadocia? The heretic said to him: No. Rabbi Yishmael said to him: If so, it must be understood as follows: Kappa in Greek means beam; deka means ten. Go look at the tenth beam in your house and you will find that it is full of coins. He went and found that it was full of coins.

The Gemara continues dealing with interpretations of the details of dreams: Rabbi Ḥanina said: One who sees a well in a dream sees peace, as it is said: “And Isaac’s servants dug in the valley and found there a well of living water” (Genesis 26:19), and ultimately there was peace. Rabbi Natan says: One who sees a well in his dream it is a symbol that he has found Torah, as the well symbolizes Torah. As it is stated with regard to the Torah: “For whoever finds me finds life” (Proverbs 8:35), and it is written here: “A well of living water,” and we see that a well is linked to Torah as both are associated with life. Rava said: The well in the dream symbolizes actual life.

Rabbi Ḥanan said: There are three items seen in dreams that are indications of peace: A river, a bird and a pot. The Gemara elaborates: A river, as it is written: “I will extend peace to her like a river” (Isaiah 66:12); a bird, as it is written: “As birds hovering, so will the Lord of hosts protect Jerusalem” (Isaiah 31:5); and a pot, as it is written: “Lord, You will establish [tishpot] peace for us” (Isaiah 26:12). Peace is likened to a pot which is placed [shafat] on the fire. And Rabbi Ḥanina said: We learned that a pot in a dream is a sign of peace with regard to a pot that does not have meat in it, as a pot that has meat in it symbolizes calamity, as it is stated: “Yea, they chop them in pieces, as that which is in the pot, and as flesh within the cauldron” (Micah 3:3).

Since rivers, birds, and pots have ambiguous connotations, it is recommended that someone who sees them in a dream recite a verse that interprets the dream positively. Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who sees something in a dream that may be interpreted ambiguously should quickly recite an appropriate verse suggestive of a positive interpretation. For example, one who sees a river in a dream should rise early and recite: “I will extend peace to her like a river,” before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “For distress will come in like a river” (Isaiah 59:19). One who sees a bird in a dream should rise early and recite: “As birds hovering, so will the Lord of hosts protect Jerusalem,” before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “As a bird that wanders from her nest, so is a man that wanders from his place” (Proverbs 27:8). One who sees a pot in a dream should rise early and recite: “Lord, You will establish peace for us,” before a different verse, which concludes with a wrathful prophecy, can precede it in becoming reality: “Set on the pot, set it on” (Ezekiel 24:3).

Similarly, one who sees grapes in a dream should rise early and recite: “I found Israel like grapes in the wilderness” (Hosea 9:10), before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “Their grapes are grapes of gall, their clusters are bitter” (Deuteronomy 32:32). One who sees a mountain in a dream should rise early and recite: “How beautiful upon the mountains are the feet of the messenger of good tidings, that announces peace, the harbinger of good tidings, that announces salvation” (Isaiah 52:7), before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “For the mountains will I take up a weeping and wailing” (Jeremiah 9:9).

One who sees a shofar in a dream should rise early and recite: “And it shall come to pass in that day, that a great shofar shall be sounded; and they shall come that were lost in the land of Assyria, and they that were dispersed in the land of Egypt” (Isaiah 27:13), before a different verse, in which the shofar is a symbol of war, can precede it in becoming reality: “Blow you the horn [shofar] in Giva” (Hosea 5:8).

One who sees a dog in a dream should rise early and recite: “But against any of the children of Israel shall not a dog whet his tongue” (Exodus 11:7), before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “Yea, the dogs are greedy” (Isaiah 56:11). One who sees a lion in a dream should rise early and recite: “The lion has roared, who will not fear? The Lord God has spoken, who can but prophesy?” (Amos 3:8), before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “A lion is gone up from his thicket, and a destroyer of nations is set out, gone forth from his place” (Jeremiah 4:7).

One who sees a shave in a dream should rise early and recite: “And he shaved himself, and changed his raiment” (Genesis 41:14), which was said with regard to Joseph when he left prison and rose to greatness, before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “If I be shaven, then my strength will go from me, and I shall become weak” (Judges 16:17). One who sees a well in a dream should rise early and recite: “A well of living waters” (Song of Songs 4:15), before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “As a cistern wells with her waters, so it wells in its wickedness” (Jeremiah 6:7). One who sees a reed in a dream should rise early and recite: “A bruised reed shall he not break” (Isaiah 42:3), in praise of the Messiah, before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “Now, behold, you trust upon the staff of this bruised reed” (II Kings 18:21), which is a disparaging depiction of Egypt.

The Sages teach: One who sees a reed [kaneh] in a dream should expect wisdom, as it is stated: “Get [kene] wisdom” (Proverbs 4:7). One who sees several reeds [kanim] should expect understanding, as it said: “Yea, with all your acquisitions [kinyanekha] acquire understanding” (Proverbs 4:7). Rabbi Zeira said: Pumpkin [kara], heart of palm [kura], wax [kira], and reed [kanya], are all advantageous when one dreams about them. It was taught in a baraita: A pumpkin is only shown in a dream to one who fears Heaven with all his might, because pumpkins [delu’im] are interpreted as an acronym for dalu einai lamarom, “My eyes were raised on high” (Isaiah 38:14).

One who sees an ox in a dream, should rise early and recite: “His firstling bullock, majesty is his” (Deuteronomy 33:17), before a different verse, with a negative connotation, can precede it in becoming reality: “And if an ox gore a man” (Exodus 21:28).

The Sages taught in a baraita: Five matters are said about dreams with regard to the ox. One who dreams that he ate from its flesh will become wealthy. One who dreams that it gored him will have sons who are Torah scholars, who gore each other in an attempt to better understand Torah. One who dreams that it bit him, suffering is coming to him. One who dreams that it kicked him will be required to travel a great distance in the future. One who dreams that he was riding it, it is a sign that he will rise to greatness.

The Gemara challenges: Wasn’t it taught in a baraita that one who dreams that he was riding it, it is a sign that he will die? The Gemara responds: This is not difficult. This, which taught that he will rise to greatness, refers to a case where he saw that he was riding the ox, while this, which taught that it is a sign of his imminent death, refers to a case where he saw that the ox was riding him.

One who sees a donkey in a dream should anticipate salvation, as it is said: “Behold, your king comes unto you; he is triumphant, and victorious, lowly, and riding upon a donkey” (Zechariah 9:9). One who sees a cat in a dream in a place where in Aramaic they call it shunra, a nice song [shira na’a] will be composed for him. If he sees a cat in a place where they call cats shinra, it is a sign that he will undergo a change for the worse [shinui ra]. One who sees grapes in a dream and they were white or light colored, regardless of whether it was in their season or not in their season, it is a good sign. One who sees black grapes in their season, it is a good omen. However, one who sees black grapes when it was not in their season, it is a bad omen. One who sees a white horse in a dream, regardless of whether the horse was walking or running, it is a good omen for him. One who sees a red horse walking, it is a good omen; running, it is a bad omen.

The Gemara says: One who sees Ishmael in a dream, it is an omen that his prayer will be heard, just as Ishmael’s prayer was heard. The Gemara notes: This refers specifically to where one saw Ishmael, son of Abraham, but not if one saw a random Arab. One who sees a camel [gamal] in a dream, it is an omen that death was decreed upon him from heaven but he was spared. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: What verse alludes to this? “I will go down with you into Egypt; and I will also surely bring you up again [gam alo]” (Genesis 46:4), the acronym for which is gamal. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The source for this is from here, another verse: “The Lord also [gam] has put away your sin; you shall not die” (II Samuel 12:13).

One who sees Pinehas in a dream, it is an omen that a miracle will be performed on his behalf, just as miracles were performed for Pinehas. One who sees an elephant [pil] in a dream it is an omen that miracles [pelaot] will be performed for him. One who sees multiple elephants in a dream, miracles upon miracles will be performed for him.

The Gemara asks: Was it not taught in a baraita: All species of animals are good omens in a dream, with the exception of an elephant and a monkey? The Gemara answers: This is not difficult.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

דתני רב יוסף אין מראין דלועין אלא ליראי שמים. כבר שאלני עליה תלמיד מבני ספרד היש לה טעם ואני לא קבלתי בה כלום וגם לא נשאלתי עליה קודם לכן מעולם ונמתי לו כי זאת קבלה היא ביד החכמי' ולא נודע לי שהזכירו בה טעם אבל נראין הדברים בעיני שאפשר שיהו דומים יראי שמים לדלועין שכשם שהדלועין אין בכל פירות הארץ גדולים מהם ואעפ"כ אינן מתנשאין על הארץ אלא כל זמן שהן גדלין ופרין הן מוסיפין נמיכות בארץ כך הן יראי שמים אין כל הבריות שמעלתו גבוהה ממעלתם ולא עדיף מהם כדדרשינן בהאי פסוקא (איוב כ״ח:כ״ח) הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא לפי שמפורש בפ' ב"מ (שבת דף לא) ואעפ"כ כל זמן שמוסיף להן הקב"ה גדולה וכבוד ונשיאות הן מוסיפין ענוה ונמיכו' בענין שמפורש במדרש ילמדנו רבינו שהתורה סולמה ענוה דכתיב (משלי כ״ב:ד׳) עקב ענוה יראת ה' ובתרה יראה דכתיב (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' ובפרק יציאות השבת בגמ' דבני מערבא (הלכה ג) אמר ר' יצחק בן אלעזר כל שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' ובגמ' דידן בסוף פירקא דכיסוי הדם (חולין דף פט) אמר הקב"ה לישראל חושק אני בכם שאפי' בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעיטין עצמכם לפני נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית י״ח:כ״ז) ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו (שמות ט״ז:כ״ב-כ״ג) ונחנו מה נתתי גדולה לדוד אמר (תהילים כ״ב:ז׳) ואנכי תולעת ולא איש ולפיכך אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה ועוד נשמענה מגופה של מלה דלועין דלו עיני למרום וזו היא מדת יראי שמים כמו שאמר חזקיה (ישעיהו ל״ח:י״ד) דלו עיני למרום כלומר שהן בוטחין בו ומצפין אליו ומחכים לטובו והיה ישר בעיני השואל זה הפירוש גם בעיני כל התלמידים שהיו לשם ולפיכך כתבתיו בזה המקום:

ע"ב הרואה באר בחלום כו' שנא' וגו'. ולא נתקיים ביד יצחק עד שהיה לו שלום ולא רבו עליה עוד ומ"ד מצא תורה כי היא נמשלה למים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים ושמצינו גם בשאר דברים נמשלו למים כמו מים רבים לא יוכלו וגו'. ומים הזידונים אבל לא מצינו בהם מים חיים כמו התורה שנאמר בה חיים. ורבא שאמר חיים ממש כי טבע האנושי תולים במים חיים לשאוב ממקור החיים וכמו שאמרו אי אפשר לעולם בלא מים ומצינו במין החלום הזה שפתרונו האמתי הוא טוב כפי הדבר של תורה המראה פתרונו האמתי לטובה אבל אפשר שישתנה פתרונו כמ"ש דרוב החלומות הולכים אחר הפה ולה"ק ריב"ל בסמוך הרואה באר בחלום ישכים ויאמר באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר כהקיר ביר מימיה דמסתמא לא פליג ריב"ל אכל הני אמוראי דאמרי הכא דהוא חלום טוב אלא דריב"ל אשמעינן גם את זה החלום דבאר הוא מראה לחלום טוב אפשר שישתנה חלום הטוב הזה להתהפך לרעה אם יקדמנו בהסכמה פסוק אחר המראה לרעה כי הוא כמו פתרון על חלומו כנבואה קטנה כמש"ל השכים ונפל פסוק לתוך פיו ה"ז נבואה קטנה והוא כענין שאמרו לינוקא פסוק לי פסוקיך כו' שהיה בעיניהם כנבואה קטנה ועד"ז תפרש כל הסוגיא דבסמוך דקא"ר חנן ג' שלומות הן נהר צפור כו' ואריב"ל עלה הרואה נהר בחלום ישכים כו'. וכן בצפור וכן בקדרה דגם אם פתרונם לטובה כפי הדבור ופסוק של תורה כמ"ש ר"ח אפשר שישתנה פתרונם להתהפך לרעה כשישכים ויפול פסוק בפיו המראה לרעה כנבואה קטנה ועל כן אריב"ל יקדמנו בפסוק המראה פתרונו האמתי לטובה וק"ל:

הרואה קדרה כו'. לכאורה הא דלא מייתי לרעה קרא דלעיל שנאמר ופרשו כאשר בסיר וכבשר וגו' משום דאיירי בקדירה שיש בה בשר והכא היינו ברואה קדירה שאין בה בשר איירי מדקאמר שישכים לומר ה' תשפות שלום לנו דמוקי לה לעיל בקדרה שאין בה בשר אבל האי קרא דמייתי אחר שפות הסיר וגו' ביש בה בשר נמי איירי כדמוכחי קראי. וי"ל דהכא ברואה בחלום קדרה ואינו יודע אם היה בה בשר אם לאו מיירי ולאו דוקא נקט הכא האי קרא דה"ה דה"מ לאתויי קרא דלעיל ודו"ק:

יצפה לחכמה כו'. לכאורה שרואה קנה של עץ אבל הוא דחוק וכי משום שרואה קנה עץ יצפה לחכמה שנאמר בו קנה שמשמע קנין ועוד שהוא סותר קצת מ"ש לעיל דהרואה קנה של עץ בחלום מראה אמקראות ממש של עץ אי לטובה שלא ישבר ואי לרעה הנה בטחת וגו' והנראה לפרש דהכא הרואה קנה בחלום בכתב קאמר כדלקמן גבי הספד ושפיר מראה אקנה חכמה וגו' ודו"ק:

הרואה גמל כו'. כאן יש לפרש כפירש"י קרוב לנוטריקון של גמל עכ"ל דהיינו שהעי"ן שלה נבלעת בקריאה אחר המ"ם כמו שדקדקו בק"ש באל"ף שאחר המ"ם והעי"ן והאל"ף קרובי' מוצאם וה"ל כאלו אותיות גמ"ל כתובים רצופים אבל מ"ש מהכא גם ה' העביר חטאתך וגו' קשה העיון שיהי' מלת גם בלא למ"ד נוטריקון של גמל ויש לומר ע"פ מ"ש בכמה מקומות בתלמוד כמין גם שהוא גימל יונית והוי גם כמו גמל ודוק:

גמרא באדרותא מיתת. עפירש"י. ולענ"ד נראה דמיתת הוא לשון ביאה כמו ולא אתית. ועי' באיכה רבה פ"א בפסוק רבתי בגוים במאמר חד מתלמידי דר' יוחנן:

[שם והתניא רכבו מת ל"ק הא כו'. קשה א"כ ה"ל למחשב ששה דברים] :

שם באתרא כו' שונרא נעשית לו שירה נאה שינרא כו'. בערוך ערך שנר משמע דגריס איפכא והוא יותר נכון. [ואולי יש לגרוס שורנא נעשה לו שירה נאה וכמו כשב כבש. ועי' במוסיף בערך סרני] :

גמ' בר ישראל גנבת. נ"ב שכך כתוב ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים:

שם הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת. נ"ב ונראה דה״נ בכתבא: בתורה אור מלכים ב יח נמחק ונ"ב ישעיה לו (ומלת לך שבגמ' ליתא בכל הדפו"י):

אָסְרוּ חַד כַּרְעֵיה לְחַד אַרְזָא, וְחַד כַּרְעֵיהּ לְחַד אַרְזָא, וְשָׁרוּ לְחַבְלָא עַד דְּאִסְתַּלִיק. הא דהתחיל משפטו ברגלים, נראה לי בס"ד כי זה בא לו משום אשתו של רָבָא, וידוע כי 'האשה' מכונית בשם 'רגל' כנזכר בזוהר פ' וירא דף קי"ב (שמואל א' ב' ט') רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, דא אתיתיה, ובת ר' חִסְדָּא היתה ב' רגלים של תלמידי חכמים, כי מתחלה נשאת לרמי בר חמא ואחר כך לרבא, ולכן התחלת משפטו נעשה בשתי רגליו! ונראה לי בס"ד עוד לכך מיתתו היתה שנחלק גופו לשנים, כי האיש ואשתו נקראים גוף אחד, והוא פתר לרעה ועל ידי כן הפריד חצי הגוף מחציו האחד, כי במיתה נפרדה בת ר' חִסְדָּא מבעלה רָבָא, לכך גם הוא נחלק גופו לשנים. והא דלא נחה דעתו של רָבָא בדבר הניוול הזה שנעשה בגופו, ורצה לנוולו גם בראשו, נראה לי בס"ד שרצה בזה לפרסם כבוד אשתו שהיתה צדקת גדולה ועליה נאמר אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, לכך רצה שיתנוול בראשו על אשר גרם מיתה לאותה צדקת שהיתה 'עטרה בראש' ועיין בסוד בת ר' חִסְדָּא בדברי רבינו האר"י ז"ל וינעם לך טעם זה יותר. ונראה בודאי כי רָבָא לא אזל לעיר רומא וראה בפניו העונש הזה שנעשה לבר הדיא ובקש שיסתלק רישיה, אך נראה שבשעה שגלגלו מן השמים עונש זה לבר הדיא להיות נידון בכך, הראו מן השמים לרבא ברוח הקודש בהיותו בבבל מה שעושין לבר הדיא בבי רומאי, או שהראו לו זה במראה החלום כדי לשמח לבבו כמו שנאמר (תהלים נח, יא) יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, והוא בעודנו במקומו בבבל כשראה ברוח הקודש המעשה מצויירת לפניו, אז בקש בקשה הנזכר ממקומו, ואמר לָא מָחִילְנָא לָךְ עַד דְּאִסְתַּלִיק רֵישֵׁיהּ, וקיימו מן השמים דבריו ועשו לכבודו נס זה בארזי כדי לעשות רצונו.

הרואה באר וכו' רואה שלום שנאמר ויחפרו וגו' באר מים חיים ולכאורה יפלא היכן נזכר כאן שלום ומהרש"א בח"א נדחק בזה ונראה כיון דכתיב חיים אצל באר וכתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום וכמו שאמר ר' נתן מצא תורה והיינו משום דכתיב חיים אצל תורה ה"נ אמר ר' חנינא דמצינו חיים אצל שלום ובזה שייך דברי רבא דאמר חיים ממש לפי שר"ח ור"נ פתרו חיים על ענין אחר מר על שלום ומר על תורה אמר איהו דהיינו חיים ממש:

הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. נראה לתת טעם לדבר במ"ש בב"ר פרשה ע"ו על הגמלים ששלח יעקב לעשו וז"ל ולמה הוא נותן את הגמלים באמצע אלא אמר לו הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נדון לפניך ואתה מתמלא עלי רחמים ופירשו המפרשים לפי שהגמלים גבוהים כבימה זו. וגמלים לשון גמילות חסד ע"ש ובזה מבואר:

שיראי דמלכא. מעילים של מלך: דאצטליק. נחלק לב' ודוגמתו בהעור והרוטב (דף קכד.) דצלקי מצלק: יעצו עליך רעה. והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה: חרון אף. ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף: לא תצטרך למעשה ידיך. שתתעשר: באדרותא מיתת. בכבוד ובהדר תמות: אמו בעל. דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו: קטיף לי כוכבא. עקרתי כוכב בחלום: גנבת. שנמשלו לכוכבים: נערה המאורסה. היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה וקורין לה הינומא כדאמרינן בכתובות (דף טו:) שיצאתה בהינומא וראשה פרוע: טונא דאסא. טולא דאסא: שכבי משלחת. מתים הפשטת: אם כן דלית לך התם נכסי ואבוך לא שכיב התם: קפא. דאמרי לך היא כשורא שבלשון פרס ויון קורין לכשורא קפא: דיקא. הוא עשרה שבלשון יוני קורין לעשרה דיקא והכי אמרי לך יש לך ממון בקורה עשירית: דריש עשרה. קורה שבראש עשרה: שלש שלומות הם. שלש חלומות המבשרים שלום: ופרשו כאשר בסיר. אלמא פורענותא היא: ובכל קנינך. לשון מרובה הוא אף קנים הרבה קנה של בינה הוא: קרא קורא קירא קניא. קרא דלעת כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא לשון דלו עיני למרום (ישעיה לח): קורא. רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ: קירא. שעוה: קניא. קנה: האוכל מבשרו. בחלום: בין ברדוף. כשהוא רץ: גם עלה. קרוב לנוטריקון של גמל: פלא נעשה לו. כמו שנעשה לפינחס כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.):

אין פירוש לקטע זה

הדירוג היומי

איך היה הלימוד?

כמה מאמץ דרש ממך הדף? אין תשובה נכונה - הניסיון עוזר ללומדים הבאים.

בחר רמת קושי

מעקב לימוד

    הוספת רשומה

    פרשנים

    שיעורים זמינים
    טוען שיעורים…

    בחירת עמוד

    חיפוש בעמוד