שקלים טז ע"ב

תן (נכה, הורד) מהם מאותם שלושה טפחים חצי טפח לכל כותל מכתלי הארון, שזהו עובי עץ הארון עצמו, נשתייר איפוא בתוך הארון רווח שני טפחים כדי להניח שם את ספר התורה שכתב משה (ראה בבלי ב"ב יד,א). ולשיטה זו היו הלוחות מונחות בארון כך: רחבו של ארון תשעה טפחים, דכתיב [שנאמר] "אמה וחצי רחבו" (שמות כה, י), אמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא [אמה היא שישה טפחים וחצי אמה היא שלושה], סך הכל תשעה טפחים. וארבעה לוחות היו בו, שנים שלימים ושנים שבורים. ומנין שאף השבורים היו מונחים בארון — דכתיב [שנאמר] "אשר שברת ושמתם בארון" (דברים י, ב). הלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן של שנים מהם ביחד ששה טפחים. תן רחבן של לוחות לרוחבו של ארון, ונשתייר שם איפוא שלשה טפחים. נכה, כאמור, חצי טפח מכאן לעובי כותל זה, וחצי טפח מכאן לעובי כותל זה, ונותרו טפחים לשילוט (לשליטה, לרווח) מקום שספר תורה מונח, כדי להשאיר את המקום שיהיה ספר התורה מונח בתוכו ויוצא ונכנס בחזרה בריוח. זוהי שיטת ר' מאיר.

ר' שמעון בן לקיש חלוק על ר' יוחנן הסבור שמידות הארון היו באמה של ששה טפחים, ואמר: באמה בת חמשה טפחים היה הארון עשוי. ומסבירים: מאן תנא [מיהו התנא] שסובר כי במידות של אמה בת חמשה טפחים היה הארון עשוי? הרי זה ר' יהודה. דתנינן תמן [ששנינו במשנה שם] במסכת כלים (פי"ז מ"י), ר' יהודה אומר: אמת הבנין שבה נמדד בנין בית המקדש של ששה טפחים היא, אמה של הכלים חמשה, וההן ארון [וארון זה] הרי כלי הוא, ולכן הוא נמדד בשל חמישה. ושיטת ר' שמעון בן לקיש כשיטה זו. נמצא אם כן שעל דעתיה [לפי דעתו, שיטתו] של ר' יהודה דו אמר [שהוא אומר] באמה של חמשה טפחים היה הארון עשוי, אורכו אם כן עשוי שנים עשר טפח ומחצה, דכתיב [שנאמר] "אמתים וחצי ארכו" (שמות כה, י), ולפי חשבון זה: אמתא חמשה ואמתא חמשה ופלגות אמתא תרי ופליג [אמה אחת היא חמישה טפחים, ואמה נוספת היא חמישה טפחים, וחצי אמה הם שנים וחצי טפחים], ובסך הכל שנים עשר טפחים וחצי. וארבעה לוחות היו בו, שנים שלימים ושנים שבורים, דכתיב [שנאמר] "אשר שברת ושמתם בארון" (דברים י, ב), והלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן של שתים מהם ששה טפחים. תן ארכן של לוחות לארכו של ארון, ונשתייר שם חצי טפח רווח, שהוא כמידת אצבע (רבע הטפח) לכותל מכאן וכמידת אצבע לכותל מכאן. ולשיטה זו לא היה ספר התורה מונח בתוך הארון. ולשיטה זו היו הלוחות מונחות בארון כך: רוחבו של ארון היה שבעה טפחים ומחצה, דכתיב [שנאמר] "אמה וחצי רחבו", ואמתא חמשה [אמה היא חמישה טפחים] ופלגות אמתא תרי ופליג [וחצי אמה היא שנים וחצי טפחים], ובסך הכל שבעה טפחים ומחצה. וארבעה לוחות היו בו, כאמור, שנים שלימים ושנים שבורים, דכתיב [שנאמר] "אשר שברת ושמתם בארון". הלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן של שנים מהם ביחד ששה טפחים. תן את רחבן (ששה טפחים) לרוחבו של ארון (שבעה טפחים ומחצה) ונשתייר שם איפוא טפח ומחצה. תן מתוכם אצבע לכותל מכאן ואצבע לכותל מכאן, ונותר איפוא חלל טפח, וממנו תן חצי טפח סמוך לכותל מכאן וחצי טפח סמוך לכותל מכאן לשילוט, כדי להשאיר רווח ללוחות. כיון שעסקנו בענין הארון מביאים עוד בעניינו.

כיצד עשה בצלאל את הארון? ר' חנינא אמר: שלש תיבות עשאו, כשהאחת גדולה מחברתה (ראה יומא עב,ב), שתים מהם של זהב ואחת של עץ. נתן את הקטנה ביותר שהיא של זהב בתוך של עץ שהיתה בינונית ואת של עץ בתוך של זהב הגדולה מכולן, וציפהו את שפת הארון של עץ העליונה אף היא בזהב, דכתיב [שנאמר] "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ" (שמות כה, יא), ומאחר שכבר נאמר "וציפית" מה תלמוד לומר עוד "תצפנו"? אלא הרי זה להביא (ללמד) על שפתו העליונה של ארון העץ שגם היא היתה בציפוי של זהב. ואילו ר' שמעון בן לקיש אמר: תיבה אחת עשאו בצלאל לארון, וציפהו מכל צידיו בזהב, דכתיב [שנאמר] "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ". ושואלים: אם כן מה תלמוד לומר שוב "תצפנו"? אלא אמר ר' פנחס: להביא (ללמד) שאם היה רווח בין נסר לנסר, שגם אותו צריך לצפות בזהב, כדי שלא תהיה פינה בארון שלא תהיה מצופה. כיון שעסקו בענין הלוחות, מביאים עוד בעניינם.

ושואלים: כיצד היו הלוחות כתובים? ר' חנינה בן גמליאל אומר: חמשה מעשרת הדברים היו כתובים על לוח זה והחמשה האחרים על לוח זה. הדא הוא דכתיב [זה הוא שנאמר] "ויכתבם על שני לוחות אבנים" (דברים ד, יג), לומר: חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה. ואילו רבנן אמרי [וחכמים אומרים]: כל העשרה דברים היו כתובים על לוח זה, ובדיוק אותם העשרה על לוח זה. הדא הוא דכתיב [זה הוא שנאמר]: "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" (שם), לומר: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. ר' שמעון בן יוחאי אומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, שעל כל לוח היו כתובים פעמיים, דכתיב [שנאמר]: "ויכתבם על שני לוחות אבנים", לומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה. ר' סימאי אמר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, שכל עשרת הדברים היו כתובים ארבעה פעמים על כל לוח, פעם אחת על כל אחד מארבעת צידיו. דכתיב [שנאמר] "מזה ומזה הם כתובים" (שמות לב, טו), כלומר, טטרוגה, בארבעה צדדים. ועוד בענין הלוחות, חנניה בן אחי ר' יהושע אומר: בין כל דבור ודבור שהיה בעשרת הדיברות היו כתובים דקדוקיה ומדרש אותיותיה של תורה, דכתיב [שנאמר] "ממולאים בתרשיש" (שיר השירים ה, יד), ו"תרשיש" הוא שמו של ים, וכוונת הכתוב שהתורה מלאה בכל אלו כימא רבא [כמו הים הגדול] שהוא מלא בגלים. וכדי לבאר מדרש זה מביאים שר' שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה [כאשר היה מגיע לפסוק הזה] "ממולאים בתרשיש" הוה אמר [היה אומר]: יפה ומתאים המשל שלמדני חנניה בן אחי ר' יהושע לנמשל. שכן מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול יש גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור בעשרת הדיברות היו כתובים דקדוקיה ואותיותיה של תורה. שנינו למעלה שנחלקו ר' מאיר ור' יהודה במידות הארון, וכן שלשיטת ר' מאיר היה ספר התורה של משה מונח אף הוא בתוך הארון, ולשיטת ר' יהודה לא היה מונח שם.

אמר ר' תנחומא: איתקשיית קומי [התקשיתי בבעיה זו לפני] ר' פנחס, כי אתיא [בא, עולה יפה] הפסוק שיובא להלן דווקא כשיטת ר' יהודה, ולא אתיא [ולא באה] כשיטת ר' מאיר. שכן מאי טעמא [מה הטעם] של ר' יהודה? — דכתיב [שנאמר]: "לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' " וגו' (דברים לא, כו), הרי שהיה ספר התורה מונח בצד הארון ולא בתוכו. וזהו על דעתיה [על דעתו, לפי שיטתו] של ר' יהודה דו אמר [שהוא אמר] היכן היה ספר התורה של משה נתון? — כמין גלוסקייא (מדף, תיבה) היה עשוי לו לארון מבחוץ, והיה ספר התורה נתון בתוכו. ושואלים: אם כן, מאי טעמא [מה הטעם] של ר' מאיר הסבור שספר התורה היה מונח בתוך הארון? ומשיבים: דכתיב [שנאמר] "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" (שמות כה, כא). ומלשון הכתוב משמע שתחילה ניתנה הכפורת על הארון ורק לאחר מכן ניתנה העדות בתוכו. ועל כרחך "עדות" זו היא ספר התורה של משה ולא הלוחות. שהרי הכפורת ניתנה על הארון רק לאחר שניתנו בה הלוחות, ואילו ספר התורה של משה לא היה יכול להינתן אז בתוך הארון שהרי נכתב רק בשנת הארבעים להיותם במדבר, זמן רב לאחר נתינת הכפורת על הארון. ומפורש איפוא בכתוב ("ואל הארון תתן את העדות") שספר התורה ניתן בתוך הארון, וכשיטת ר' מאיר. ומעירים: על דעתיה [על דעתו לפי שיטתו] של ר' יהודה יש לתרץ דו אמר [שהוא אומר] ביישוב הכתוב שאין מוקדם ומאוחר בתורה, ופעמים דברים המאוחרים בזמן, באים יותר מוקדם בכתוב, אלא הרי זה כאילו נאמר "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" ואחר כך "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה". וכיון שעסקנו בלוחות ובתורה מביאים את שאמר ר' פנחס בשם ר' שמעון בן לקיש בענין נתינה בסיני: התורה שנתן לו הקדוש ברוך הוא למשה, נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה, שהיו דבריה כתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. היא, התורה עצמה, אש מובללת (בלולה) בתוך אש, חצובה מאש, מתחת כסא הכבוד שהוא אש, ונתונה מאש, מהקדוש ברוך הוא עליו נאמר "אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד. שם ט, ג). וזהו דכתיב [שנאמר] "מימינו אש דת למו" (דברים לג, ב), שהתורה שהיא אש ניתנה לישראל מימינו של הקדוש ברוך הוא.

א הלכה ב משנה הזכרנו במשנה הקודמת שהיו שלוש עשרה השתחוויות בבית המקדש, ומסבירים במשנה: היכן היו השתחויות האלו? ארבע בצפון העזרה, וארבע בדרום, שלש במזרח, ושתים במערב, הרי שלוש עשרה השתחוויות שהם כנגד שלשה עשר השערים שהיו בעזרה. ומפרטים אלו הם: שערים דרומיים לפי הסדר החל מה סמוכים למערב הם: שער העליון (השער הסמוך לצידו המזרחי של המקדש, שכיון שהיה הר הבית משופע ממזרח למערב היה שער זה גבוה לעומת אחרים), שער הדלק (דרכו היו מכניסים את העצים למערכה שעל המזבח), שער הבכורות (דרכו היו מכניסים את בכורות הבהמות הטהורות להקרבה הנשחטים אף בדרום העזרה), שער המים. ולמה נקרא שמו של שער זה 'שער המים'? — שבו היו מכניסין לעזרה צלוחית

Give, i.e., subtract, from those remaining three handbreadths a half-handbreadth for the width of each wall of the Ark. There remain two handbreadths in which to place the Torah scroll that Moses wrote (see Bava Batra 14a). The width of the Ark was nine handbreadths, as it is written: "And a cubit and a half the breadth thereof" (Exodus 25:10). A cubit is six handbreadths, and a half-cubit is three handbreadths. Therefore, the total width of the Ark is nine handbreadths. And four tablets were placed in the Ark, two tablets were whole and two tablets were broken. What is the source for the fact that the broken tablets were placed in the Ark? As it is written: "And I will write on the tablets the words that were on the first tablets which you did break, and you shall put them in the Ark" (Deuteronomy 10:2). The length of each one of the tablets was six handbreadths and their width was six handbreadths. If one lays the width of the tablets across the width of the Ark, three handbreadths remains there: A half-handbreadth from here, on one side, for the thickness of this wall, and a half-handbreadth from here, on the other side, for the thickness of that wall, and two handbreadths for handling [shilut] in the place where the Torah scroll was placed. It was necessary to leave this space around the Torah scroll in order to allow the insertion and removal of the Torah scroll with ease. This is the opinion of Rabbi Meir that is adopted by Rabbi Yoḥanan.

Rabbi Shimon ben Lakish disagrees with Rabbi Yoḥanan's opinion. He said: The Ark was constructed using a cubit of five handbreadths. Who is the tanna that holds that the Ark was constructed using a cubit of five handbreadths? It is Rabbi Yehuda. As we learned in a mishna there (Kelim 17:10): Rabbi Yehuda says: The cubit used as the unit of measurement for the construction of the walls and the gates was of six handbreadths; the cubit for the vessels was of five handbreadths. And this Ark is a vessel. Therefore, it was constructed with a cubit of five handbreadths. According to the opinion of Rabbi Yehuda, who said that unit of measurement for the Ark was a cubit of five handbreadths, it was constructed to a length of twelve and a half handbreadths, as it is written: "Two cubits and a half shall be the length thereof" (Exodus 25:10). A cubit is five handbreadths, and another cubit is five handbreadths, and a half-cubit is two and a half handbreadths, which totals twelve and a half handbreadths. And four tablets were placed in the Ark, two tablets were whole and two tablets were broken, as it is written: "And I will write on the tables the words that were on the first tables which you did break, and you shall put them in the Ark" (Deuteronomy 10:2). Each one of the tablets' length was six handbreadths, and its width was six handbreadths. If one lays the length of the tablets across the length of the Ark, a half-handbreadth remains there. This leaves a fingerbreadth, equal to a quarter of a handbreadth, for the wall from here, on one side, and a fingerbreadth for the wall from there, on the other side. According to this opinion, the Torah scroll was not placed in the Ark. The width of the Ark was seven and a half handbreadths, as it is written: "And a cubit and a half the breadth thereof" (Exodus 25:10). A cubit is five handbreadths, and a half-cubit is two and a half handbreadths, which totals seven and a half handbreadths. And four tablets were placed in the Ark, two tablets were whole and two tablets were broken, as it is written: "And I will write on the tables the words that were on the first tables which you did break, and you shall put them in the Ark" (Deuteronomy 10:2). The length of each one of the tablets was six handbreadths, and their width was six handbreadths. If one lays the width of the tablets across the width of the Ark, one and a half handbreadths remains there: A fingerbreadth for the wall from here, on one side, and a fingerbreadth for the wall from there, on the other side, as well as a half-handbreadth from here, on one side, and a half-handbreadth from here, on the other side, for handling the tablets.

The Gemara continues its discussion of the Ark. How did Bezalel construct the Ark? Rabbi Ḥanina said: He constructed it of three boxes, each one larger than the previous one (see Yoma 72b). Two of them were made of gold and one was made of wood. He placed the smallest box, which was made of gold, in the box of wood, and he placed the box of wood in the box of gold, the largest box. And he then overlaid the lip of the box of wood with gold as well, as it is written: "And you shall overlay it with pure gold, within and without shall you overlay it" (Exodus 25:11). The verse already stated: "You shall overlay it." What is the added meaning when the verse states: "Shall you overlay it?" The added words convey that the upper lip of the wooden box was also covered in gold. Alternatively, Rabbi Shimon ben Lakish said: He constructed one box and overlaid it on all sides with gold, as it is written: "And you shall overlay it with pure gold, within and without shall you overlay it" (Exodus 25:11). According to this explanation, what is the added meaning when the verse states: "Shall you overlay it"? Rabbi Pineḥas said: The added words convey that the area between each board needed to be covered in gold as well, to insure that no part of the Ark lacked a gold covering.

The Gemara continues with discussion of the two tablets. How were the tablets written? Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: Five on this tablet and five on that tablet. This is as it is written: "And He wrote them upon two tablets of stone" (Deuteronomy 4:13), i.e., five of the Ten Commandments on this tablet and five on that tablet. But the Rabbis say: All of the Ten Commandments were written on this tablet and the same ten were written on that tablet. This is as it is written: "And He declared unto you His covenant, which He commanded you to perform, even the ten words" (Deuteronomy 4:13). This teaches that there were ten on this tablet and ten on that tablet. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Twenty on this tablet and twenty on that tablet, as it is written: "And He wrote them upon two tablets of stone" (Deuteronomy 4:13). This teaches that there were twenty on this tablet and twenty on that tablet. Rabbi Simai said: Forty on this tablet and forty on that tablet, as it is written: "On the one side and on the other were they written" (Exodus 32:15), as a cube [tatroga]. Ḥananya, nephew of Rabbi Yehoshua, says: Between each and every statement that was written on the tablets, its precise details and the explanation of its letters were written as well, as it is written: "Filled with beryl [tarshish]" (Song of Songs 5:14). Tarshish is the name of a sea, or more likely, an area of the Mediterranean. The verse is indicating that the Torah is filled with all of these details, like the great sea is filled with waves. When Rabbi Shimon ben Lakish would reach this verse, "Filled with beryl," he would say: The parable that Ḥananya, nephew of Rabbi Yehoshua, taught me is appropriate. Just as between one large wave and another large wave there are smaller waves in this sea, so too, the precise details and the explanations of the letters of the Torah were written between each and every commandment.

Due to the differing opinions with regard to the length of the cubit, there are differing opinions with regard to the size of the Ark. It follows that, according to the opinion of Rabbi Meir, the Torah scroll was placed in the Ark, while according to the opinion of Rabbi Yehuda, it was not placed there. Rabbi Tanḥuma said: I raised the following difficulty in the presence of Rabbi Pineḥas. The next verse conforms to the opinion of Rabbi Yehuda and does not conform to the opinion of Rabbi Meir. What is the source for the opinion of Rabbi Yehuda? As it is written: "Take this book of the law, and put it by the side of the Ark of the Covenant of the Lord your God" (Deuteronomy 31:26). This verse indicates that the Torah scroll was placed next to the Ark and not inside it. This is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: Where was the Torah scroll placed? A box-like container [gluskiyya] was made for it on the outside, and the Torah scroll was placed inside it. What is the source for the opinion of Rabbi Meir that the Torah scroll was placed inside the Ark? It is as it is written, "And you shall put the Ark cover upon the Ark from above; and in the Ark you shall put the testimony that I shall give you" (Exodus 25:21). This verse indicates that first the Ark cover was placed on the Ark, and only subsequently was the testimony, i.e., the tablets, placed inside. Since a previous verse (Exodus 25:16) already commands to put the tablets in the Ark, this second instruction to place the testimony must be referring to the Torah scroll rather than the tablets. This reading is supported by the fact that the instruction to place the testimony follows the instruction to place the Ark cover. The Ark cover must have been put in place first, as the complete Torah scroll did not exist until the end of the fortieth year in the desert, long after the assembly of the Tabernacle and the Ark. According to the opinion of Rabbi Yehuda, who stated that there is no absolute chronological order in the Torah, the verse can be understand that testimony always refers to the tablets. Therefore, the verse may be understood that first it states: "And in the Ark you shall put the testimony that I shall give you," and only afterward it states: "And you shall put the Ark cover upon the Ark from above." Apropos the discussion of the tablets and the Torah, the Gemara cites a further statement on the subject. Rabbi Pineḥas said in the name of Rabbi Shimon ben Lakish: The Torah that the Holy One, Blessed be He, gave to Moses on Mount Sinai was given to him as white fire engraved with black fire. It, the Torah itself, is fire mixed with fire, carved from beneath the throne of glory, which is fire, and given from the One who is fire, as it is written: "At His right hand was a fiery law unto them" (Deuteronomy 33:2).

Halakha 2 · MISHNA The previous mishna mentioned that there were thirteen prostrations in the Temple. Where were these prostrations? There were four in the north of the courtyard, four in the south, three in the east and two in the west, as the thirteen prostrations were facing the thirteen gates of the Temple courtyard. The thirteen gates were as follows: The southern ones, listed in order, beginning with the one adjacent to the western side, were the Upper Gate, and the topography of the courtyard was such that there was an incline on the east-west plane, therefore the gate farthest to the west was higher than the other gates; the Gate of Kindling, through which the priests would bring the wood for the arrangement of fire on top of the altar; the Gate of the Firstborn, through which priests would bring the ritually pure firstborn animals to be sacrificed, as it is permitted to slaughter firstborn animals on the southern side of the courtyard; and the Gate of Water. The mishna elaborates: And why was it named the Gate of Water? Since through it they would bring in the vial