מדות לו ע"א

אין תוכן זמין

סוף מ"א בר"מ נמצא כ"ח על כ"ח כצ"ל:

מ"ג בר"מ ד"ה כבר זכרנו וכו' שמחזיק בעזרה מצפון לדרום כצ"ל:

ד"ה ומה שאמר וכו' בכבש עצמו גומא כצ"ל:

מ"ד במשנה נפגמה אחת מהן כצ"ל:

בר"מ ד"ה לפי שזכר וכו' ואח"כ הגיד טעם הרחקת כצ"ל:

מ"ה במשנה וג' סדרים היו לכל אחד ואחד כצ"ל:

בר"מ ד"ה כבר בארנו וכו' וידוע מתוך מה שהקדמנו כצ"ל:

מ"ו במשנה ושלמעלה ממנה כצ"ל:

בר"מ ד"ה מלתרא וכו' ואמר עוד שמערכה של אבנים כצ"ל:

מ"ח במשנה וכלונסות של ארז היו קבועין וכו' שנא' [זכריה ו' י"ד] והעטרות תהיה לחלם כצ"ל:

שם ונמנו עליה ש' כהנים. נ"ב עם שכבר אמר ע"ז בגמ' גוזמא. נ"ל שאינו דבר בדוי לגמרי ח"ו. אלא כך הוא האמת שנמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה בזה אחר זה שאם נתייגעו בה קצתם. יבאו קצת מאלו הנמנים תחתיהם לעסוק כלם בפנותה וזה אינו דבר רחוק כלל והגוזמא הוא רק בענין המשמעות שבבת אחת עסקו בה. והוא אמנם מה שלא נזכר כאן בבאור. אלא שיש לטועה שיטעה בכך. וכן צריך לבאר כל הגוזמות שנזכרו בכתוב ובמשנה חלילה למקראי קדש וללשון חז"ל משפת שקר ודעת לנבון נקל להבין הגוזמא בפשט ע"ד העברה עם היות בו גם בחינה מיוחדת אמיתית לעצמה:

בר"מ ד"ה ולפיכך וכו' כל אחד משניהן על חברו כצ"ל:

באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org | לתנאי הרישיון, הקדשות ומידע נוסף

אין פירוש לקטע זה

אין פירוש לקטע זה