הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

חולין קמב ע"א

תלמוד בבלי חולין קמב, א:

"תניא דבי ר' יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה, בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, בשילוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים; הרי שאמר לו אביו: עלה לבירה והבא לי גוזלות! ועלה, ושלח את האם ולקח את הבנים, ובחזרתו נפל ומת, היכן אריכות ימיו של זה? והיכן טובתו של זה? אלא: למען יאריכון ימיך - בעולם שכולו ארוך, ולמען ייטב לך - לעולם שכולו טוב, ודלמא לא הוה הכי? ר' יעקב מעשה חזא; ודלמא מהרהר בעבירה הוה? מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה".

במאמר הירושלמי הזה מועלית האפשרות שהאדם שנפל ומת הרהר באיזו שהיא עבירה ולכן נפל ומת ואז הגמרא אומרת שמחשבת עבירה הקב"ה אינו מחשיבה הלכה למעשה. מקור הדברים היא גמרא במסכת קידושין שם מובא שמחשבה טובה בישראל הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. עם ישראל בשורשו הוא טוב ורק רוצה לעשות דברים טובים.

תלמוד בבלי קידושין מ, א:

"אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שנאמר: און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'".

התלמוד הירושלמי (פאה א, א) מוסיף על הדברים ומדגיש את ההבדל בין ישראל והעמים. גוי אם חשב מחשבה טובה אין נחשב לו למעשה ואם חשב מחשבה רעה מצרפים לו את הדבר למעשה. ישראל בשורשו טוב, גוי בשורשו רע (כמובן שגוי יכול להתהפך ולעשות מעשים טובים).

תלמוד ירושלמי פאה א, א:

"מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה דכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' הדא דתימא בישראל אבל בגוים חילופין מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה מחשבה טובה אין המקום מצרפה דכתיב ועד מיעלי שמשא הוה משתדר להצלותיה ולא כתיב לשיזביה מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה מקטל מחמס אחיך יעקב וכי הרגו אלא מלמד שחשב עליו להורגו והעלה עליו הכתוב כאילו הרגו".