טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ואין שומר לפחות מכפול – פול הגינה
"אמר רב: אין יד לפחות מכזית, ואין שומר לפחות מכפול, ורבי יוחנן אמר: יש יד לפחות מכזית, ויש שומר לפחות מכפול" (חולין, קיח ע"ב).
פירוש: ועוד מחלוקת בין רב ורבי יוחנן בדין יד. אמר רב: אין יד לדבר אוכל ששיעורו פחות מכזית, ולכך אם נגעה טומאה ביד זו אין היד מכניסה טומאה לאוכל זה, וכמו כן אם היה אוכל זה טמא אין היד מוציאה ממנו טומאה לטמא אחרים. וכן אין דין שומר לדבר אוכל ששיעורו הוא פחות מכפול, לא לענין שיצטרף השומר לשיעור כביצה (בטומאת אוכלים), ולא לענין שיכניס או שיוציא טומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: פול הגינה (בקיית הגינה) שם באנגלית: Broad bean, Fava bean שם מדעי: Vicia faba
שמות בשפות אחרות: ערבית - פוּל
נושא מרכזי: מהו שיעור הפול?
לנושאים נוספים העוסקים בפול - הקש/י כאן.
חז"ל השתמשו בעצמים ידועים כדי לציין שיעורי גודל שונים. למשל, שיעור נפח נפוץ מאד היה הביצה. חלקי ידי האדם שימשו לציין מידות אורך כדוגמת זרת, אגודל, אצבע, טפח ואמה. למידות נפח שימשו פירות כגרוגרת, כותבת וזית. שיעור נפח נדיר יחסית היה הפול. בגמרא במסכת פסחים (ג ע"ב) מסופר: "הנהו תלתא כהני, חד אמר להו: הגיעני כפול, וחד אמר: הגיעני כזית, וחד אמר: הגיעני כזנב הלטאה. בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול"(1). על ימיו של שמעון הצדיק מספרת הגמרא במסכת יומא (לט ע"א): "... ונשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, וכל כהן שמגיעו כזית יש אוכלו ושבע, ויש אוכלו ומותיר. מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, וכל כהן מגיעו כפול, הצנועין מושכין את ידיהן והגרגרנין נוטלין ואוכלין וכו'". מבין השורות ניתן להסיק ששיעור ה"פול" קטן מאד. כך ניתן להבין גם בסוגיות נוספות הנוגעות לאיברים. בתוספתא בבכורות (פ"ד הל' ז'): "... אם אין לו אלא ביצה אחת הרי זה ישחט. היה לה שנים אף על פי שאין בשנייה אלא כפול הרי זה לא ישחט". בגמרא בבכורות (מ ע"ב): "עינו אחת גדולה וכו'. תנא: גדולה כשל עגל, קטנה כשל אווז. אזנו אחת גדולה וכו': ורבנן עד כמה? תניא, אחרים אומרים: אפילו אינה לשניה אלא כפול כשירה". דבר זה משתמע גם מדברי הגמרא במסכת חולין (נה ע"ב): "הכוליא שהקטינה, בדקה עד כפול, בגסה עד כענבה בינונית".
בניגוד לשיעורי נפח אחרים שגודלם הוא גודל מוגדר הרי ייתכן שמעמדו של ה"פול" בסוגייתנו נתון למחלוקת אמוראים: "איתמר, רבי חנינא אמר: זהו שיעור, ורבי יוחנן אמר: אין זה שיעור. אין זה שיעור? והא קתני כפול! איידי דקאמר תנא קמא שיעורא, קאמרי אינהו נמי שיעורא"(2) (חולין, קיט ע"א). מפרש רש"י: "אתמר רבי חנינא אמר - האי כפול דקאמרי אחרים דוקא קאמרי וזה הוא שיעור דבציר מכפול ליכא שומר כרב. אין זה שיעור - לאו דוקא קאמרי. לדברי רבי יוחנן אין מדובר בשיעור הלכתי מוגדר וקשיח, אלא בהערכה ממוצעת או הדרכה מעשית, ולא בדין תורה קצוב. ייתכן שזאת הגישה שאומצה גם בסוגיות אחרות בהן הוזכר השיעור "כפול".
לגבי סיפור הכהנים (פסחים, ג ע"ב) קשה להניח שהם מדדו את לחם הפנים שקיבלו אלא כנראה הביעו את תחושתם הסובייקטיבית. גם בסוגיות האחרות מסתבר שאין מדובר בגודל מוגדר שנקבע לאחר מדידה. גודל האוזן (בכורות, מ ע"ב), הכוליא (חולין, נה ע"ב) והביצה המוזכרת בתוספתא בבכורות (פ"ד הל' ז') נקבעים על פי הערכת הרואה משום שמדובר באיברים שאינם בני מדידה מדוייקת. במסכת ברכות (לו ע"ב) אנו מוצאים את הפול הלבן שהוא כנראה מין שונה מפול כאמצעי להערכת גודל פרי: "ואמר רב אסי: הוא בוסר, הוא גרוע, הוא פול הלבן. פול הלבן סלקא דעתך? אלא אימא: שיעורו כפול הלבן". ייתכן וגם כאן מדובר בהערכה בלבד ולא במדידה.
מהו גודלו של הפול?
השאלה מהו גודלו של הפול קשורה בעיקר לשיטת רבי חנינא שאמר "זהו שיעור". הערכה כללית לגודל הפול ניתן לקבל מהשוואתו לשיעורים אחרים במקורות. רש"י בסוגייתנו פירש: "פול - פחות הרבה מכזית". בסוגייתנו אנו מוצאים השוואה לעדשים: "ת"ש, דתנא דבי רבי ישמעאל: על כל זרע זרוע (אשר יזרע) כדרך שבני אדם מוציאין חטה בקליפתה, ושעורה בקליפתה, ועדשים בקליפתן! בריה שאני". מפרש רש"י: "עדשים בקליפתן - אלמא יש שומר לפחות מכפול". מדברי הגמרא (חולין, קיט ע"א) משתמע שהפול גדול מקטנית: "ת"ש: רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן". מפרש רש"י: "רבי אלעזר בן עזריה מטהר - בשומר של פול דלאו שומר הוא כגון אותן השרביטים שהפולים גדלין בהן קוש"ט (3) בלע"ז מפני שהפולין גסין ואין צריכין לשומר דנוח למשמשן ולנקרן לפיכך אין שומר זה מכניס ומוציא ומצטרף כשאר שומרין. ומטמא בשל קטנית - דשומר הוא דדקים הן ואין יכולין לנקרן וניחא ליה שיהו באותם שרביטין ואל יתערב בהן פסולת".
במקורות לא מצאתי נתונים לגבי גודל נפח הפול אלא רק של שטח "גריס" שהוא חצי פול. לכאורה הדרך הפשוטה ביותר לחשב את הנפח היא להכפיל את מידות שטח הגריס (ראו במאמר "אף המקפה של גריסין ושל פול, מפני שהיא סולדת לאחוריה" (נזיר, נ ע"ב)) בעוביו אך נתון זה איננו נמצא במקורות. מדידות בוטניות וארכיאולוגיות מראות כי עוביו של זרע פול עתיק טיפוסי נע סביב שליש עד מחצית מרוחבו. לשיטת חישוב זאת יש כמה סייגים. 1. יחס העובי לשטח הפנים אינו קבוע לחלוטין. זנים שונים של פול מציגים יחסי עובי-רוחב שונים. 2. זרעי קטניות מתכווצים ומשנים את עוביים באופן לא פרופורציונלי בעת ייבוש או התפחמות, דבר המשנה את יחס הנפח לשטח החתך בין פול לח לפול יבש. תחת ההסתייגות הנ"ל מקובל להניח ששיעור פול הוא מידת נפח בינונית, הממוקמת בין עדשה לבין כזית. אם נתרגם את גודל זה לנפח מודרני לשיטת הגרא"ח נאה נפח פול בינוני מוערך בין 2.5 עד 3.5 סמ"ק. לשיטת החזון איש (הסובר שהמידות הוכפלו) 5-7 סמ"ק. לפי המחקר הבוטני המבוסס על נפח פול מצוי בינוני בארץ ישראל בעת העתיקה 1.5-2.0 סמ"ק.
 |
|
 |
| פול - פריחה |
|
פול - תרמילים |
תמונה 7. זרעי פול יבשים באדיבות עודד כהן
(1) פירוש: הנהו תלתא כהני [אותם שלשה כהנים] שהיו בבית המקדש, וכל אחד מהם קיבל משהו מלחם הפנים שהיו מחלקים לכהנים, וכיון שרבו הכהנים היה כל אחד מקבל כמות קטנה מאד. חד [אחד מהם] אמר לחבריו: הגיעני חלק שגודלו כפול, וחד [ואחד מהם] אמר: הגיעני כזית, וחד [אחד מהם] אמר: הגיעני כזנב הלטאה. ובדקו אחריו, אחרי האחרון שהביא דוגמא משרץ טמא, ומצאו בו שמץ פסול. תחילה הבינו הלומדים כי פסול זה שמצאו היה פסול יוחסין, שהתברר שלא היה כשר לכהונה.
(2) פירוש: שנינו למעלה בברייתא את דעת אחרים בדין הקולית, שאפילו אין עליה כי אם כשיעור כפול, גורר הבשר את הקולית כולה לענין הטומאה. ובענין זה איתמר [נאמר] שחלקו האמוראים, שרבי חנינא אמר כי זהו בדווקא השיעור, ואילו בפחות משיעור זה אין הקולית נגררת אחר הבשר להיטמא. ואילו רבי יוחנן אמר כי אין זה השיעור בדווקא, ואף בפחות מכפול יש דין שומר בקולית. ותוהים על דברי רבי יוחנן: כיצד ניתן לומר כי "אין זה שיעור", והא קתני [והרי שנינו] בברייתא במפורש "אפילו אין עליה אלא כפול"! ומשיבים: באמת סבורים אחרים שהוא הדין אף בפחות מכפול, ואולם איידי דקאמר תנא קמא שיעורא [מתוך שאמר התנא הראשון שיעור מסויים, "כזית"], קאמרי אינהו נמי שיעורא [אמרו גם הם שיעור מסויים, "כפול"], אבל כוונתם, אפילו בפחות מכן
(3) ד"ר מ. קטן מתרגם קושי"ש coses = קליפות, תרמילים.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
