סקר
הפרק שהיה לי הכי מאתגר במס' חולין:






 

לשנות את הראש / רפי זברגר

ברכות ז ע"א

 

הקדמה

בעקבות ששה מאמרים של רבי חלבו בשם רב הונא שחלקם עסקו בנושא תפילה, עוברת הגמרא למספר מאמרים של רבי יוחנן בשם רבי יוסי שהראשון שבהם עוסק גם בנושא תפילה. נתמקד במאמרו הראשון. 

 

הנושא

אמר רבי יוחנן משום ר' יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל?
למרות שהקדוש ברוך הוא אינו ''זקוק'' לתפילה, שאל רבי יוחנן מהו המקור לכך כי הקדוש ברוך הוא מתפלל.
משמעות ''תפילתו'' של הבורא, היא ככל הנראה להראות לנו, וללמדנו כיצד וראוי להתפלל, בבחינת ''מה הוא רחום, אף אתה רחום''.

שנאמר (ישעיהו נ"ו, ז'):  והֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים, תפלתם לא נאמר, אלא תפלתי - מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל.

הפסוק בישעיהו מדבר על  בֵית תְּפִלָּתִו של הקדוש ברוך הוא. ניתן היה להבין כי מדובר במקום שבו מתפללים (לפי הסבר זה כוונת המילה תְּפִלָּתִי – מקום התפילה). אך רבי יוחנן מבין כי הפסוק מתייחס לתפילה של הקדוש ברוך, ומכאן הוא לומד כי הבורא כביכול ממש מתפלל.  

מאי מצלי?

אחרי שלמדנו כי הקדוש ברוך הוא מתפלל, שואלת הגמרא מהו תוכן תפילתו?

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני, שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין.

רב זוטרא בשם רב עונה כי תפילת הבורא מתייחסת למידת הרחמים. היא פותחת ב''יהי רצון מלפני'' וממשיכה בארבעה שלבים נוספים:

  • שיכבשו רחמי את כעסי

    אם יש כעס אין רחמים. הבורא כביכול מבקש שהרחמים ''ישקעו'' (כמו שכובשים אספלט בכביש חדש – משקעים אותו חזק באדמה) את הכעס חזק חזק, עד שיישכח הכעס לגמרי.

  • ויגולו רחמי על מדותי

    לאחר שמיגרנו את הכעס, עדיין נשאר להתייחס אל שלב "הדין", המבוטא בעשיית מידה כנגד מידה. אם האדם עשה מעשה לא תקין, מידת הדין מבקשת לנהוג עמו גם באותה מידה ולהענישו על מעשיו. לכן "מתפלל'' הבורא שמידת הרחמים תגבר על הרצון לנהוג בדרך של ''מידה כנגד מידה'', והיא תהיה ''המידה השלטת''

  • ואתנהג עם בני במדת רחמים

    לאחר שעברנו את שני ''השלבים התיאורטיים'' (השלבים שבהם כביכול הקדוש ברוך הוא ''משנה'' את מידותיו ובוחן כל דבר ''בעיניים רחמניות''), עוברים לשלב של יישום. הבורא כביכול ממש להתפלל ומבקש להתייחס אל אדם עבריין (עשה עבירות) ברחמים. לשמוע, לראות ולהבין כי אחד מבניו של הקדוש ברוך הוא חטא ועשה מעשים שלא ייעשו, ובכל אופן להתייחס אליו במידת הרחמים, ולמצוא את כל הדרכים להקל ולהפחית מן העונש המגיע.  

  • ואכנס להם לפנים משורת הדין

    זו כבר מידה נעלה יותר. לא רק הקלות ורחמים במסגרת הדין, אלא לנהוג ממש ''לפנים משורת הדין''. אם מגיע עונש, אולי בכלל לוותר עליו. ולפעמים לא רק שמוותרים על העונש, אלא אפילו מקבלים הטבות מסוימות בבחינת ''זדונות נהפכות לזכויות''.

בהמשך מצטטת הגמרא ברייתא בה מסופר על רבי ישמעאל, כהן גדול, שנכנס לתוך קודש הקודשים (לפני ולפנים בלשון הברייתא), ושם כביכול הקדוש ברוך הוא ''ביקש'' מרבי ישמעאל לברך אותו (את הבורא בכבודו ובעצמו!). נוסח הברכה המתואר שם זהה לנוסח שראינו לעיל בדברי רבי יוחנן.
הגמרא מסיקה מסיפור זה לימוד ''שלא תהיה ברכת הדיוט קלה בעינינו''. שהרי כהן גדול ביחס לקדוש ברוך הוא בבחינת ''הדיוט'' (איש פשוט) כלפי אנשים חשובים, ולמרות זאת ''ברכתו'' הייתה משמעותית לפני הבורא. 

 

מהו המסר?

נראה כי ''התפילה'' של הקדוש ברוך הוא, בעצם מלמדת אותנו כיצד לנהוג ומה לבקש בתפילתנו, ביחס למידת הרחמים.
ישנם ארבעה שלבים הכרחיים בעבודה על מידת הרחמים, ובכלל, על השלטת מידות טובות עלינו:

  1. להסיר את המניעים המפריעים והחוסמים. ראש וראשון לחוסמים היא מידת הכעס. אדם כעוס אינו יכול לפעול בחסד ורחמים. הוא חייב לשלוט על הכעס ואף להסירו לגמרי, ואז יכול להיפתח "ערוץ חיובי".
  2.  להבין, להפנים בשכל שלא תמיד יש לנהוג באופן של ''מידה כנגד מידה''. פעמים יש ''להחליף את הראש'' ולתפעל את הערוץ החיובי והטוב, למרות שלפי דין אולי מגיע אחרת.  
  3.  שלב יישום ראשוני – לשמוע את ''הסיפור'' ולתת בפועל הטבות והקלות, למרות הנטייה הטבעית והראשונית ללכת לפי הכללים היבשים.
  4.  שלב יישום אחרון, וחשוב מעין כמוהו – לראות גם ברע דברים טובים. לראות את ''הפנימיות'' הטובה שיש בכל אחד, ולאורה להבין "ולקבל" גם מעשים פחות טובים. היום המעשים היו כאלה, אך אם ''נגלה'' את הטוב והמתוק הפנימי, הרי שבעתיד כוחות שהופנו לפחות טוב, יופנו בייתר שאת ויתר עוז לכיוונים טובים ומועילים.

בימי אלול אלו, ימי תשובה ורחמים (תשפ''ו) נראה כי שלבים אלו מתאימים מאוד לשלבי התשובה: להסיר את החסמים הקיימים, ''לשנות את הראש'', ליישם בטוב, ולבסוף, לראות גם ברע את הטוב הפנימי ולהעצימו. 

 

 

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר