|
לשנות את הראש / רפי זברגרברכות ז ע"א
הקדמהבעקבות ששה מאמרים של רבי חלבו בשם רב הונא שחלקם עסקו בנושא תפילה, עוברת הגמרא למספר מאמרים של רבי יוחנן בשם רבי יוסי שהראשון שבהם עוסק גם בנושא תפילה. נתמקד במאמרו הראשון.
הנושאאמר רבי יוחנן משום ר' יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר (ישעיהו נ"ו, ז'): והֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים, תפלתם לא נאמר, אלא תפלתי - מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל. הפסוק בישעיהו מדבר על בֵית תְּפִלָּתִו של הקדוש ברוך הוא. ניתן היה להבין כי מדובר במקום שבו מתפללים (לפי הסבר זה כוונת המילה תְּפִלָּתִי – מקום התפילה). אך רבי יוחנן מבין כי הפסוק מתייחס לתפילה של הקדוש ברוך, ומכאן הוא לומד כי הבורא כביכול ממש מתפלל. מאי מצלי? אחרי שלמדנו כי הקדוש ברוך הוא מתפלל, שואלת הגמרא מהו תוכן תפילתו? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני, שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין. רב זוטרא בשם רב עונה כי תפילת הבורא מתייחסת למידת הרחמים. היא פותחת ב''יהי רצון מלפני'' וממשיכה בארבעה שלבים נוספים:
אם יש כעס אין רחמים. הבורא כביכול מבקש שהרחמים ''ישקעו'' (כמו שכובשים אספלט בכביש חדש – משקעים אותו חזק באדמה) את הכעס חזק חזק, עד שיישכח הכעס לגמרי.
לאחר שמיגרנו את הכעס, עדיין נשאר להתייחס אל שלב "הדין", המבוטא בעשיית מידה כנגד מידה. אם האדם עשה מעשה לא תקין, מידת הדין מבקשת לנהוג עמו גם באותה מידה ולהענישו על מעשיו. לכן "מתפלל'' הבורא שמידת הרחמים תגבר על הרצון לנהוג בדרך של ''מידה כנגד מידה'', והיא תהיה ''המידה השלטת''
לאחר שעברנו את שני ''השלבים התיאורטיים'' (השלבים שבהם כביכול הקדוש ברוך הוא ''משנה'' את מידותיו ובוחן כל דבר ''בעיניים רחמניות''), עוברים לשלב של יישום. הבורא כביכול ממש להתפלל ומבקש להתייחס אל אדם עבריין (עשה עבירות) ברחמים. לשמוע, לראות ולהבין כי אחד מבניו של הקדוש ברוך הוא חטא ועשה מעשים שלא ייעשו, ובכל אופן להתייחס אליו במידת הרחמים, ולמצוא את כל הדרכים להקל ולהפחית מן העונש המגיע.
זו כבר מידה נעלה יותר. לא רק הקלות ורחמים במסגרת הדין, אלא לנהוג ממש ''לפנים משורת הדין''. אם מגיע עונש, אולי בכלל לוותר עליו. ולפעמים לא רק שמוותרים על העונש, אלא אפילו מקבלים הטבות מסוימות בבחינת ''זדונות נהפכות לזכויות''. בהמשך מצטטת הגמרא ברייתא בה מסופר על רבי ישמעאל, כהן גדול, שנכנס לתוך קודש הקודשים (לפני ולפנים בלשון הברייתא), ושם כביכול הקדוש ברוך הוא ''ביקש'' מרבי ישמעאל לברך אותו (את הבורא בכבודו ובעצמו!). נוסח הברכה המתואר שם זהה לנוסח שראינו לעיל בדברי רבי יוחנן.
מהו המסר?נראה כי ''התפילה'' של הקדוש ברוך הוא, בעצם מלמדת אותנו כיצד לנהוג ומה לבקש בתפילתנו, ביחס למידת הרחמים.
בימי אלול אלו, ימי תשובה ורחמים (תשפ''ו) נראה כי שלבים אלו מתאימים מאוד לשלבי התשובה: להסיר את החסמים הקיימים, ''לשנות את הראש'', ליישם בטוב, ולבסוף, לראות גם ברע את הטוב הפנימי ולהעצימו.
לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |