מותר להספיד אדם שהיה "עניו כמשה"?

הרב דב קדרון

חולין קכד ע"א

בבבל נאמר משמו של רבי יוחנן שבשר של נבלה יכול להתבטל לגבי העור שהוא צמוד אליו ואפילו אם יש בו כמות של כזית (אם הוא נשאר שם כתוצאה מזה שפלטתו הסכין של הפשטת העור). רב נחמן לא יכול היה להבין זאת, שהרי כמות של כזית היא בעלת חשיבות ואינה בטלה. בסופו של דבר אכן התברר מדברי רבי אמי שהכוונה הייתה לחצי זית, ולא זו בלבד, אלא שרבי אמי עצמו אמר שגם אם יהושע בן נון היה אומר לו שהדין כך בכזית שלם - לא היה מקבל ממנו דין זה.

הרמב"ם (בהקדמתו לפירוש המשנה) מסביר שהכוונה היא שאילו יהושע בן נון היה אומר זאת בנבואה - דבריו לא היו מתקבלים, כי אפילו לנביא אין סמכות לחדש או לשנות דין מדיני התורה. אבל מפרשים אחרים הבינו שאין כוונת רבי אמי לנבואה, אלא לומר שגם אם אדם גדול בתורה כמו יהושע בן נון היה אומר כן, לא היה מקבל זאת ממנו.

מהעובדה שרבי אמי הזכיר דווקא את יהושע בן נון ולא את משה רבינו, לומד הבית יוסף שאסור לאדם לומר לחבירו: "גם אם היית כמשה רבינו לא הייתי מקבל ממך את מה שאתה אומר", וכן פסק בשולחן ערוך (יו"ד רמב,לו): "האומר לחבירו: איני מקבל ממך אם היית כמשה, מלקין אותו משום בזיון".

הט"ז (ס"ק כ) מסביר שהביזיון הוא עצם העלאת האפשרות שיכול להיות אדם כמשה רבינו, שהרי נאמר בתורה שלא קם כמותו. מדבריו עולה שאסור להשוות אף אחד למשה רבנו, וגם אסור לכתוב על אדם לאחר פטירתו שהיה "עניו כמשה". לעומת זאת הלבוש מסביר שהביזיון הוא בזיון התורה, שהרי קיבלנו את כל התורה ממשה רבנו, ואם אדם אומר שלא היה מוכן לקבל משהו ממשה רבנו, הרי הוא מבזה את התורה, ואולי גם אינו מוכן לקבל דברים אחרים בתורה שניתנה על ידי משה רבינו.