|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ודגים משום דרפו קרמייהו קדמי ופלטי - דגים
"אמר רב נחמן: דגים ועופות שמלחן זה עם זה אסורין; היכי דמי? אי בכלי שאינו מנוקב אפילו עופות ועופות נמי אסירי! אי בכלי מנוקב אפילו דגים ועופות נמי שרי! לעולם בכלי מנוקב, ודגים משום דרפו קרמייהו קדמי ופלטי, ועופות קמיטי, בתר דניחי דגים פליטי עופות, והדר בלעי מיניה" (חולין, קיב ע"ב).פירוש: אמר רב נחמן: דגים ועופות שמלחן זה עם זה הדגים אסורין באכילה, מפני דם העופות שנבלע בהם. ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? אי [אם] הם מונחים בכלי שאינו מנוקב, שאין לדם היוצא מהעופות אפשרות לזוב אל מחוץ לכלי לא רק בדגים ועופות, אלא אפילו עופות ועופות נמי אסירי [גם כן אסורים], שהרי הדם היוצא מעוף אחד נבלע בעוף האחר! ואי [אם] מדובר בכלי מנוקב ויש אפשרות לדם לזוב החוצה אפילו דגים ועופות נמי שרי [גם כן מותר]! ומשיבים: לעולם מדובר בכלי מנוקב, ולכן דווקא הדגים אסורים משום דרפו קרמייהו [שרפוי הוא הקרום שלהם] שאין להם עור קשה, ולכך כשהם מומלחים הריהם קדמי ופלטי [מקדימים ופולטים], את דמם, ואילו העופות הינם קמיטי [נוקשים], ואין הם ממהרים לפלוט דם. וכך קורה, כי בתר דניחי [אחרי שנחים, מסיימים] הדגים מלפלוט את דמם, פליטי [פולטים] העופות את דמם, והדר בלעי מיניה [וחוזרים הדגים ובולעים ממנו, מדם העופות]. ולכן בעופות ועופות אינם נאסרים כיון שכל העופות פולטים דמם בזמן אחד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לנושאים נוספים העוסקים בדגים - הקש/י כאן.לפני שנפנה לתיאור ההבדל האנטומי בין עור הדגים והעופות נעיין באופן בו תיאר רש"י את את ההבדל בין שני סוגי העורות: "משום דדגים רפו קרמייהו - קרום שלהן רך. וקדמי ופלטי - ממהרין לפלוט ציר שלהן. ועופות קמיטי - צומתין אשטרינ"ט(1) כלומר אין ממהרין לפלוט וכבר נחו הדגים מלפלוט ועדיין עופות פולטין הלכך בלעי דגים. אבל בשר ובשר כמה שזה שוהה לפלוט כך זה שוהה לפלוט ושניהם פולטין יחד וכל זמן שהתחתון טרוד בפליטה אינו בולע". אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של צמחים ובעלי חיים יבשתיים הוא מניעת איבוד מים לסביבה. אתגר זה הביא להתפתחות מנגנונים פיסיולוגיים, אנטומיים והתנהגותיים רבים. מנגנון עיקרי למניעת איבוד מים הוא כסות גוף אטומה יחסית. מסיבה זאת לבעלי חיים יבשתיים ובמיוחד קבוצות החיות באזורים צחיחים יש עור בעל חדירות מצומצמת למים. בולט בתחום זה הוא עורם של הזוחלים המכוסה בקשקשים האוטמים את העור. העובדה שדגים חיים במים חסכה להם את הצורך בעור שאינו חדיר למים. יתר על כן, עור חדיר למים מאפשר לדגים לקלוט מהם תרכובות מסוימות ולהפטר מתרכובות לא רצויות על ידי הפרשתן דרך העור. למשל, בדגי מים מתוקים, ריכוז המלחים בגוף גבוה מזה שבמים, ולכן מים חודרים באופן פסיבי (אוסמוזה) לתוך הגוף דרך העור והזימים. בדגי ים המצב הפוך ומים נפלטים מגופם לסביבה דרך העור. בדגים בוגרים, העור אחראי לרוב ל-1%–15% מסך צריכת החמצן. עם זאת, בדרגות צעירות (זחלים ודגיגים) שבהן הזימים טרם התפתחו לחלוטין, העור משמש כאיבר הנשימה העיקרי. מלחים (כמו נתרן וכלור), מולקולות כימיות קטנות, תרופות ורעלנים מסוימים המומסים במים יכולים להיספג במידה מסוימת דרך רשת נימי הדם בעור. בלוטות עוריות מפרישות ריר המכיל חלבונים, נוגדנים, אנזימים נוגדי חיידקים ופרומונים. הריר מקטין את החיכוך במים, מגן מפני טפילים, ומשמש לתקשורת כימית עם דגים אחרים. פסולת חנקתית (אמוניה) נפלטת בעיקר דרך הזימים, אך חלק קטן ממנה מופרש בדיפוזיה גם דרך העור. בדגי ים, חלק מהיונים נפלטים דרך העור למים כדי למנוע הצטברות יתר של מלחים בגוף. יש להעיר שעל אף שהעור משתתף בחילוף חומרים הרי שהזימים והכליות הם האיברים המרכזיים האחראים על ויסות מלחים, נשימה והפרשת פסולת בדגים בוגרים. בניגוד לדגים הרי שהעופות זקוקים לעור אטום כמעט לחלוטין והדבר מתבצע למרות הדמיון הבסיסי בין עור הדגים והעופות. מבנה העור של שתי הקבוצות מבוסס על שתי שכבות עיקריות: – אפידרמיס (Epidermis) השכבה החיצונית ודרמיס (Dermis) השכבה הפנימית. מבנה העור של דגים ועופות משקף את ההתאמה של כל קבוצה לסביבתה: דגים חיים בסביבה מימית הדורשת הגנה אוסמוטית והפחתת חיכוך ואילו העופות חיים בסביבה יבשתית הדורשת מניעת התייבשות, בידוד תרמי ותעופה. ההבדלים המרכזיים במבנה: אצל דגים, כיוון שהם נמצאים בסביבה רטובה, האפידרמיס אינו צריך למנוע התייבשות ולכן התאים אינם עוברים התקרנות(2) והם נשארים חיים ופעילים בכל השכבות. עובי העור דק. עור העופות מכוסה בשכבה קרנית עבה של תאים מתים ועשירים בקרטין למניעת איבוד מים. כאמור, באפידרמיס הדגים שפע של בלוטות חד-תאיות המפרישות ריר להפחתת החיכוך והגנה מפתוגנים ואילו עור העופות חסר בלוטות כמעט לחלוטין למעט בלוטת השומן בבסיס הזנב המשמש לסיכה ואיטום הנוצות. צילם: Gordon Firestein צילם: Etrusko25
(1) ד"ר מ. קטן מפרש ב"אוצר לעזי רש"י": estrein מצמק. (2) התקרנות (Keratinization) היא תהליך ביולוגי שבו תאי עור הופכים לקשים וקרניים עקב שקיעת חלבון הקרטין בתוכם. א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
