הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

חולין קכז ע"א

שני התלמודים מסבירים מדוע התנ"ך מגדיר את האנושות יושבי חלד (חולדה).

תלמוד בבלי חולין קכז, א:

"תנו רבנן: כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה. אמר ר' זירא: מאי קראה - האזינו כל יושבי חלד".

בגלל שחולדה נמצאת רק ביבשה ניתן להגדיר דרכה את כל האנושות.

התלמוד הירושלמי מביא הסבר זהה, אולם מוסיף דעה שמסבירה את הדבר גם בצד המוסרי. אנשים דומים לחולדות שאוספים כסף ואינם יודעים למי הם אוספים. יש כאן אמירה מוסרית כלפי האנושות שיתעסקו יותר בדברים ערכיים מאשר בדברים חומריים.

תלמוד ירושלמי שבת יד,א:

"שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד ר' אחא אמר ר' אבהו ורבנן ח"א למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה. אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים הרבה מינים בים מה שאין ביבשה ואין חולדה בים. וחורנה אמר למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה אלא מה החולדה הזאת גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת כך הן כל באי העולם גוררין ומניחין גוררין ומניחין ואינן יודעין למי הן מניחין. ביצבר ולא ידע מי אוספם".