שמחת הלימוד  / רפי זברגר

נידה עג ע"א

הקדמה

בדף הקודם (ע''ב:) ציטטה הגמרא ברייתא שבה תיאור דעתו של רבי אלעזר בן עזריה שנאמרה לרבי עקיבא.  בין היתר נאמר שם, כי ''אחד עשר יום שבין נדה לנדה – הלכה למשה מסיני'' (הסבר מפורט על מהות ימים אלו בהקדמה למאמר של דף ס''ז).
משמעות דברים אלו כי הלכות אלו נלמדו ממשה לסיני, ואינן כתובות במפורש בתורה.
בהמשך הובאה ברייתא שבה פירטו את המקורות של דיני זבה הנלמדים כולם מפסוקי התורה, ומכאן הקשתה הגמרא על רבי אלעזר בן עזריה. הגמרא השיבה כי אמנם כן. יש מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי אלעזר בן עזריה. רבי עקיבא למד דינים אלו מפסוקים, ורבי אלעזר בן עזריה מהלכה למשה מסיני.
בהמשך לדיונים אלו, ומתוך רצון לסיים את המסכת בדברים טובים, ציטטה הגמרא ברייתא שעליה נדון במאמר זה.

הנושא

תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר (חבקוק ג', ו'): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ , אל תקרי הליכות אלא הלכות.

למדנו בבית מדרשו של אליהו (יש אומרים כי הכוונה ממש לאליהו הנביא, ויש אומרים כי מדובר בתנא בשם אליהו), כי אדם הלומד הלכות כל יום, מובטח לו שיהיה "בן העולם הבא".
רש''י מסביר כי במילה ''הלכות'' הכוונה ל: משנה, ברייתא והלכה למשה מסיני, וזהו כנראה ההקשר לקטע הקודם.
לפי הסבר זה יש ללמוד בעצם גמרא, שיש בתוכה גם משנה, גם ברייתא וגם הלכות למשה מסיני.

יש מפרשים כי מדובר בהלכה ממש. לדעתם, יש חשיבות גדולה ללימוד הלכה למעשה, ולא רק לפלפול ולימוד שקלא וטריא המתוארות בגמרא. וכך כותב המהר''ל בספר ''תפארת ישראל'' פרק י''ד:
והתבאר בזה איך התורה היא המורה הדרך להביא את האדם לחיי עולם הבא, כי התורה היא המצרף את האדם להוציאו מן הטבע ומורה לו דרך הנבדל שהוא נוכח ה' להתדבק בו יתברך. ובפרט מי ששונה הלכות הם הפסקים והדינים שהם הלכה, כי מעלת התורה היא היושר באמת וההלכה היא הדרך הישר בתורה, ולכך היא מוליכה את האדם בדרך היושר נכחו להתדבק בו יתברך, לא שאר חכמות. ואלו דברים עמוקים מאד ודי בזה למי שמבין דברים אלו על אמתתם:

אם כן, הלכה היא ''הדרך הישרה בתורה'' לדעת המהר''ל, שהרי היא הדרך לבירור "רצונו" של הקב''ה בצורה מדויקת ומעשית ביותר. כמובן, לימוד הלכה מונע מלעבור על איסורי תורה, ומסייע לקיום מצוותיה. לכן יש חשיבות לשנות כל יום הלכות (לפחות שתי הלכות (מיעוט רבים)), ובכך ידע האדם כיצד לנהוג בפועל.

פשט הפסוק בחבקוק מלמדנו כי כל חוקי הטבע בעולם הם מכוחו של הקב''ה כפירוש רש''י בפסוק, על המילים  הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ -
הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא.
ניתן אף לומר כי המימרא לעיל מלמדת אותנו כי גם לימוד, עיסוק וקיום מצוות התורה בעצם מהווה בסיס ויסוד לטבע ולעולם כולו. (בבחינת ''תורה קדמה לעולם'').
הברייתא לעיל מלמדנו כי האדם הלומד כל יום הלכות מובטח לו להיות בן העולם הבא. לא רק ''חלק לעולם הבא'' שיש לכל אדם (סנהדרין צ.) אלא להיות ממש ''בן'' העולם הבא, אולי בבחינת ''בן בית',' שם בעולם הבא.

מהו המסר?

 למדנו היום, בסיום מסכת נידה, ובעצם בסיום כל הש''ס הבבלי עיקרון מאוד חשוב לחיי מעשה –  לימוד הלכה יום יום. לימוד זה מלמדנו גם מסרים חינוכיים חשובים:

•  קביעות חשובה מאוד בחיים. שכן, "התמדה קטנה יוצרת בסופו של דבר אדם גדול".
•  ישנה חשיבות לרעיונות, אך חשיבות לא פחותה, ואולי אף גבוהה יותר, ללמוד איך נוהגים בפועל. איך מברכים, איך מתפללים,  איך מתנהגים במצבים שונים, איך שומרים על הסדר וכן הלאה על זה הדרך.
•  לימוד הלכה מלמד את הילד (ואת המבוגר) מודעות ואחריות. לדעת מה מותר ומה אסור, מה יכול לפגוע באדם או בכל יצור אחר, ובקיצור: מה לעשות, ואיך ראוי להתנהג.
•  לימוד וקיום הלכות מלמד גם הצבת גבולות. לדעת כי לא הכול מותר, ולא הכול אפשרי. ישנם גבולות גזרה של הלכות ומנהגים, וישנם גם גבולות בנושאים אחרים בחיים, עליהם צריכים לשמור ואותם יש לקיים.
•  הלכה מעשית יום יומית, מלמדת כי הקדושה והקשר לקדוש ברוך הוא אינו קיים רק במועדים ובשבתות, אלא בכל יום ויום, ואפילו בכל רגע ורגע. במילים אחרות: ה' נמצא אתנו בכל רגע, ומלווה אותנו בדרכנו הטובה.
• לימוד יומיומי קצר (שתי הלכות) משמח את הילדים (וגם את המבוגרים). 

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]