יום הכפורים הוא זמן של התחדשות

הרב דב קדרון

חולין קיז ע"א

בגמרא מובאת דעת חכמים, שנפסקה להלכה, שבגדי הלבן שלבש הכהן הגדול ביום הכפורים, שעליהם נאמר (ויקרא טז,כג): "והניחם שם", צריכים להיגנז, ואסור לעבוד בהם פעם נוספת בבית המקדש, אפילו לא ביום הכפורים הבא.

בבירור הלכה (למסכת יומא יב,א) מובאת מחלוקת האחרונים: לדעת המשנה למלך (כלי המקדש ח,ג), אם אסור לכהן הגדול להשתמש ביום הכפורים בשנה הבאה בבגדים שהשתמש בהם ביום הכפורים הקודם, כל שכן שאינו רשאי ללבוש ביום הכפורים בגדי לבן שלבש כל השנה. לעומת זאת, המנחת חינוך (מצוה צט) סבור שדווקא על הבגדים שכבר השתמש בהם ביום הכפורים, יש גזרת הכתוב לגנזם, אולם אין מניעה ללבוש ביום הכפורים בשנה הבאה בגדים שהשתמש בהם כל השנה. מה ההסבר למחלוקת?

נראה שלכל הדעות יש צורך שהכהן הגדול ירגיש הרגשת התחדשות ביום הכפורים, שכן כל מהותה של התשובה והסליחה והמחילה היא שהאדם נעשה כבריה חדשה, אלא שנקודת המחלוקת היא האם יש צורך בהתחדשות ממש, או שניתן להסתפק בזה שאינו חוזר על ההרגל הקודם.

כלומר: לדעת המשנה למלך, יש צורך בהתחדשות גמורה, ולכן צריך כל יום כפור בגדים חדשים לגמרי. לעומת זאת, לדעת המנחת חינוך, די בכך שהכהן הגדול אינו חוזר ולובש את הבגדים שלבש ביום הכפורים הקודם, כדי לאפשר לו להרגיש את החידוש והייחודיות של יום הכיפורים הנוכחי, כי אילו היה לובש את הבגדים שלבש ביום כפור שעבר, הדבר כבר היה נעשה כ"הרגל" עבורו, כמו כל דבר שעושים פעמיים, בדומה למה שאמר רב הונא (יומא פו,ב): "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה - נעשית לו כהיתר".