בירה / יעקב מאיר

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

המשנה בזבחים דף קד. אומרת 'פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים... אם אינן נשרפים כמצוותן נשרפין בבית הבירה ואינן מטמאין בגדים'. מהו 'בית הבירה'? למדנו ביומא (ו ז) שהפר והשעיר הנשרפין מטמאים בגדים 'משיצאו חוץ לחומת העזרה', ומכאן ש'בית הבירה' צריך להיות בתוך החומה.

בגמרא חולקים ר' יוחנן וריש לקיש. 'מאי בירה? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מקום יש בהר הבית ובירה שמו, וריש לקיש אמר, כל הבית כולו קרוי בירה שנאמר "הבירה אשר הכינותי"'. בירושלמי נשתמרה גירסה שונה מעט של שמועה זו, 'אמ' ר' יוחנן מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרוי בירה... (המשך השמועה זהה, ירושלמי פסחים פ"ז ה"ח). ריש לקיש מביא פסוק מדברי הימים (א כט יט) בו מתפלל דוד לקב"ה שיתן לשלמה בנו כח לבנות את 'הבירה אשר הכינותי', מכאן הוא מסיק שזהו כינויו של הר הבית כולו.

אנו יודעים שהיתה 'מסיבה ההולכת תחת הבירה' היא מחילה בה יצא מהר הבית כהן שאירע לו קרי בלילה, אך לא ברור אם המסיבה השתרעה לאורך ה'בירה' כולה (כר"ל) או שהכניסה אליה היתה תחת המגדל הקרוי 'בירה' (כר"י) (מידות א ט). במסכת פרה נאמר 'שבעת ימים קודם לשרפת הפרה מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ובית אבן היתה נקראת, ומזין עליו מכל החטאות שהיו שם' (פרה ג א) ועדיין לא מבורר האם 'לשכה שעל פני הבירה' היא כינוי לחדר שהיה בנוי לאורך ('על פני') הר הבית (כר"ל), או שמא מדובר על לשכה שעל גבי ('על פני') המגדל הקרוי 'בירה' (כר"י).

ישנו מקור חיצוני ממנו ידוע שהיה מגדל צמוד להר הבית. באיגרת אריסטיאס, חיבור יהודי חשוב מן המאה ה2 לפנה"ס, מספר אריסטיאס כיצד עלה אל המגדל (הוא ה'חקרא' המפורסמת שמקומה המדוייק לא נודע) אשר על יד העיר. בירה זו היא, לדבריו, המקום הגבוה ביותר באזור. מן המגדל ניתן לראות היטב את הבאת הקרבנות עליה מספר אריסטיאס בהתרגשות. יתכן מאוד שזהו המקום אליו הביאו את הכהן המטהר את הפרה, אך עדיין לא נפתרה שאלת משמעותו המדוייקת של הביטוי 'בירה'.

בתוספתא סנהדרין פי"ב ה"ב שואל ר' עקיבא בעוקצנות על הצורך להביא ראיות לבית הדין 'שדחאו מראש הבירה ונפל ומת, הבא בירה לבית דין'? ר' עקיבא מדבר שם על 'בירה' שיש לה בעלים, ושהיא יכולה ליפול ולהיבנות מחדש ומכאן אנו למדים ש'בירה' היא שם לבניין גבוה ובהשאלה ניתן שם זה לבניין החשוב ביותר, להר הבית, על אף שהוא איננו מצטיין בגובהו היחסי על פני ההרים שסביבו.

האם יש לשרוף את הפרים והשעירים שאינן נשרפין כמצוותן בהר הבית כולו או דווקא מול ה'חקרא'? לא הצלחנו להכריע את המחלוקת. אך אולי ניתן להכריע על פי הדוברים. ריש לקיש הוא לא גדל בבית-המדרש, אין לו מסורות והוא מסביר את לשון המשנה עלפי לשון המקרא. אך בידיו של ר' יוחנן ישנן מסורות עתיקות ביותר, עוד מזמן התנאים (סוכה כט: 'אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי'). אולי בלא הכרעה חיצונית יש לסמוך יותר על מקורותיו העלומים של גדול אמוראי ארץ-ישראל בדור השני.