הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "במתניתא תנא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים צח ע"א
"במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא: מנחה - מה מנחה מתקדשת בבלוע, אף כל מתקדשת בבלוע. ואיצטריך למכתב מנחה ואיצטריך למכתב חטאת, דאי אשמעינן מנחה, דאיידי דרכיכא מיבלעא, אבל חטאת אימא לא; ואי אשמעינן חטאת, משום דקריר, אבל מנחה אימא לא, צריכא."
בספר "לקט כללי הגמרא"
יש מי שאומר במתניתא תנא היינו אותה ברייתא איננה שנויה מפי רבי חייא ור' אושעיא או מבר קפרא או מלוי שהיו תלמידי רבינו הקדוש, אלא ברייתות ששנויות מפי חכמים אחרים, כגון ברייתות בבליות כמו שמובא פעמים תני רב יוסף,
או כמו שהגמרא אומרת שחכם פלוני כשבא מארץ ישראל הביא בידו ברייתא לחכמי בבל,
וברייתא זו אינה עיקר ואולי משובשת ולא נשנית משמו של רבי חייא ור' אושעיא,
ולכן אותם דינים שמובאים שם אין לסמוך עליהם.
ויש מי שאומר שאין זה מוכרח שכן סתם ברייתא בלא שם מחברה היה ר' חייא
ומתי שייך להסתפק ולומר שברייתא זו משובשת כגון אם מובאת בלשון תני לוי תני רב יוסף, אזי אין לסמוך עליה ואינה עיקר לפסק הלכה.
דברים אלה לא מתאימים לסוגייתנו מפני שהברייתא נאמרה משמו של רבי עקיבא ולא על ידי אמורא.
ואולי הכוונה היא, שהברייתא שהובאה על ידי אמורא מסויים מוסרת הלכה משמו של רבי עקיבא. וגם ייתכן לומר שמי שאמר את ה"מתניתא תנא" לא סובר כרבי עקיבא וזו משמעות הביטוי "משמיה", ואולי בא להבדיל מהביטוי "משום" [אם כי יש הבדל בין הביטויים הללו אצל האמוראים לבין משמעות הביטויים הללו אצל התנאים]
וראה מה שכתבתי בזבחים דף סב עמוד א
