|
מחשבה לכיוונים חיוביים / רפי זברגרנידה טז ע''ב - יז ע''א
הקדמהבתחילת הגמרא (ט''ז:) צוטטה ברייתא אשר קבעה כי המשמש מיטתו לאור הנר – הרי זה מגונה. הגמרא תנמק הנהגה זו בדף הבא (להלן בגוף המאמר). באותו עמוד, הובא בגמרא דין נוסף באותו נושא: אמר רבי יוחנן: אסור לאדם שישמש מטתו ביום. רבי יוחנן "מרחיב" את דין הברייתא, וקובע הלכתית, כי ממש אסור (ולא רק מגונה) לשמש מיטתו ביום. (אמר רב המנונא) מאי קרא שנאמר (איוב ג', ג'): יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר - לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון. יש גרסאות שונות מיהו בעל מימרא זו – רב המנונא או רבי יוחנן בעצמו. בכל מקרה נלמד מפסוק בספר איוב המלמדנו כי שימוש בלילה יכול להביא הריון, אך שימוש ביום לא, ולכן בעצם אין לשמש ביום. ריש לקיש אמר מהכא (משלי י''ט, ט''ז): שֹׁמֵר מִצְוָה - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, בּוֹזֵה דְרָכָיו - יָמוּת ריש לקיש לומד מהסיפא של הפסוק ( בּוֹזֵה דְרָכָיו – יָמוּת) כי אין לבזות את "דרכינו". דרך, בבחינת ''דרך גבר בעלמה" (משלי ל', י''ט)), כלומר שימוש מיטה. ואומר שלמה המלך במילים אלו, כי אדם המשמש מיטתו באופן העלול לבזות – סופו עלול להיות לא טוב (נראה כי המילה יָמוּת בפסוק לאו דווקא).
הנושאבדף י''ז ממשיכים את הדיון בהלכת רבי יוחנן ומסבירים אותו: אמר רב חסדא אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר (ויקרא י''ט, י''ח): לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'. רב חסדא מנמק את הלכת רבי יוחנן כי אין לשמש מיטתו ביום משום ''ואהבת לרעך כמוך''. מיד שואלת הגמרא: מאי משמע? איך לומדים ממצוות אהבת הרע שלא לשמש מיטתו ביום? אמר אביי: שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. מסביר אביי את רב חסדא ואומר כי אם ישמש לאור יום (או לאור הנר בלילה) עלול לראות בגוף אשתו דבר מגונה, עובדה שלא ידע עליו קודם, וידיעה זו עלולה לגרום לו מחשבת גנות על אשתו. אמר רב הונא: ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום. פשט דברי רב הונא הוא הסבר נוסף להלכת רבי יוחנן, כי זו "מידת קדושה", לשמש בלילה ולא ביום, ומכיוון שישראל קדושים, הרי הם משמשים רק בלילה (ללא נר). אמר רבא: ואם היה בית אפל – מותר. ותלמיד חכם מאפיל בכסותו ומשמש. רבא מוסיף עוד שתי הלכות לאור ההסברים לעיל, ופוסק כי מותר לשמש ביום כאשר הבית אפל, שהרי אז לא יראה בה דבר מגונה, וגם אין בכך בעיית של ''ישראל קדושים''. כמו כן מוסיף רבא כי תלמיד חכם יכול אף לשמש ביום כשהבית אינו אפל, מכיוון שהוא ''מאפיל'' על ידי כסותו. גם באופן זה אינו יכול לראות דבר מגונה, וכנראה שגם בכך נפתרת בעיית הקדושה. גם כאן, יש להעיר כי רבא כנראה יסבור כריש לקיש, ולא כרבי יוחנן כמוסבר לעיל. כמו כן, מרחיב הרמב''ם (פרק י''ד מהלכות אבלות, הלכה א') ומדגים את יישום ההלכה במספר אופנים:
מהו המסר?היום למדנו הרחבה מאוד מעניינת של מצוות ''ואהבת לרעך כמוך''. זו אינה רק מצווה חיובית לעשות פעולות מסוימות, או להימנע מעשיית דברים אחרים, כפי שלמדנו ברמב''ם, אלא גם דאגה "שלא נחשוב מחשבות לא טובות".
לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |