|
בגרות מוקדמת / רפי זברגרנידה ט ע''ב - י ע''א
הקדמהלמדנו במשנה בדף ז' את דעתו של רבי אליעזר כי ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה. כוונת המשנה בדין בתולה – לא במובן שאנו משתמשים בו היום אלא מדובר באשה שלא ראתה דם אף לא פעם אחת.
הנושאתנו רבנן: תנוקת שלא הגיע זמנה לראות, וראתה פעם ראשונה - דיה שעתה. שניה - דיה שעתה, שלישית - הרי היא ככל הנשים, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. הברייתא מדברת כאמור בילדה שטרם הגיעה זמנה לראות (לעומת דין בתולה במשנה המדבר אף שהגיעה זמנה לראות, אלא שעדיין לא ראתה). פוסקת הברייתא כי בשלש פעמים הראשונות שתראה אותה ילדה – דיה שעתה. רק מהפעם הרביעית יש לה כבר חזקה (למרות שעדיין לא הגיעה לגיל שבדרך כלל רואים) דינה ככל הנשים, ותטמא מעת לעת או מפקידה לפקידה (דעת חכמים במשנה הראשונה). עברו עליה שלש עונות וראתה - דיה שעתה. ועוד עברו עליה שלש עונות וראתה - דיה שעתה, ועוד עברו עליה שלש עונות וראתה - הרי היא ככל הנשים, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. הברייתא ממשיכה באותה ילדה שכבר ראתה שלש פעמים, והחזקנו אותה כרואה דם. אם לאחר מכן עברו שלש עונות (תשעים יום) ולא ראתה, אז דיה שעתה, כשיטת רבי אליעזר במשנתנו (ז:) שאשה שלא רואה שלש עונות מופקעת חזקתה, ולכן דיה שעתה. וכן אם לאחר מכן, שוב חזרו שלש עונות מבלי שראתה, הרי שוב יצאה מחזקתה כשיטת רבי אליעזר ושוב דיה שעתה. אך אם פעם שלישית עברו עליה שוב שלש עונות, מבלי לראות אזי אנו קובעים שיש לה ווסת ארוך של תשעים יום, כיוון שזה היה הזמן שלא ראתה בין הראיות. מכיוון שכך, דינה ככל אישה שיש לה ווסת קבוע, ורואה דם - מעת לעת או מפקידה לפקידה. וכשהגיע זמנה לראות פעם ראשונה - דיה שעתה, שניה - מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה, עברו עליה שלש עונות וראתה - דיה שעתה. בסיפא של הברייתא דנים בנערה שכבר הגיעה זמנה לראות (בניגוד לרישא, שם מדובר על ילדה שטרם הגיעה זמנה לראות). במקרה זה דנים אותה כמו בתולה במשנה: ראיה ראשונה – דיה שעתה. אך מראיה שנייה ואילך היא ככל הנשים, ולכן מטמאה מעת לעת או מפקידה לפקידה. גם נערה זו, אם עברו עליה שלש עונות ללא ראיה, הרי דינה לשיטת רבי אליעזר, כמו ילדה וכמו בוגרת שעברו עליהן שלש עונות ללא ראיה, ולכן דיה שעתה. אמר מר: עברו עליה שלש עונות דיה שעתה, הדר קחזיא בעונות, מאי? הגמרא שואלת על מקרה שלא נאמר בברייתא. פסקנו כי ילדה שטרם הגיעה זמנה לראות, ורואה שלש פעמים – הופכת להיות בחזקה שרואה, ולכן נטמאת מעת לעת או מפקידה לקפידה. ועוד פסקה הברייתא שאם לאחר מכן לא תראה שלש עונות, היא חוזרת להיות בחזקת שאינה רואה ולכן דיה שעתה. כאן הוסיפה הברייתא מקרה נוסף שלאחר מכן, שוב לא ראתה שלש ראיות ולכן חוזרת להיות בחזקת שאינה רואה ודיה שעתה. במילים פשוטות יותר: האם ילדה שלא הגיעה זמנה ראתה שלש ראיות, ולאחר מכן לא ראתה שלש ראיות – חוזרת להיות ילדה שלא הגיעה זמנה, או שהיא נחשבת כבר כ"בוגרת"? אמר רב גידל אמר רב: פעם ראשונה ושניה - דיה שעתה, שלישית מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. פוסק רב גידל בשם רב, כי ילדה זו חוזרת להיות ילדה שלא הגיעה זמנה, ולכן גם בפעם השנייה אחרי שלא ראתה שלש ראיות, עדיין דיה שעתה.
מהו המסר?נראה כי פיסקת רב שונה מהתייחסות שלנו לתופעות "בגרות מוקדמת" של ילדה קטנה. שהרי אם הורים או מחנכים מגלים כי ילדה שלהם, הקטנה בגיל, אך בוגרת בהתנהגותה, אזי ככל הנראה ישתדלו גם הם לשנות את התנהגותם, ויתייחסו אליה כמו לילדה בוגרת.
לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |