אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש
זבחים צז ע"ב
"אמאי? ניתי עשה ולידחי את לא תעשה! אלא, אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש".
ומדוע אין עשה דוחה לא תעשה במקדש?
כתב הרב שטיינזלץ בעיונים שבמהדורתו:
"אף שבדברי הגמרא והראשונים לא הוסבר טעמו של דבר, מכל מקום נראה כי צד האיסור שבמקדש וקדשיו גדול יותר מצד ה"עשה" שבו, כפי שמצאנו שמפאת הקדושה המיוחדת שבמקדש החמירה התורה, והוסיפה איסורים רבים הנוגעים לטהרת המקדש ולמוראו. וכן נאסר לעבוד במקדש בכל דרך, אלא דוקא באופנים מסויימים שציוותה עליהם התורה".
וקשה:
א. וכי רק איסורים רבים נוספו במקדש? הרי גם רבות ממצוות עשה אין להן קיום אלא במקדש.
ב. אדרבה, מצאנו שעבודת המקדש דוחה אפילו את איסור שבת החמור, שהוא גם עשה וגם לא תעשה, ועונשו סקילה!
ג. מה בכך שבמקדש יש איסורים רבים, הרי התורה כולה כוללת איסורים חמורים יותר וחמורים פחות, והכלל שעשה דוחה לא תעשה אמור על כולם.
ד. כיון שהגמרא לא הביאה מקור ולימוד לכך שאין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש, אם דין זה נובע אכן מסברה צריך שיהיה בכח סברה זו לחייב את הדין, ולא די להראות שבמקדש האיסורים חמורים מעט יותר.
ה. על הפסוק (שמות כג, יג) וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ, כתב החזקוני: "מכאן אמרו בכל התלמוד עשה דוחה לא תעשה, שהרי בכלל עשה יש לא תעשה עמו, דתשמרו הוי לא תעשה". וטעם זה הרי שייך גם במקדש כבשאר מצוות.
אלא יש לומר שבמקדש יש הקפדה מיוחדת שלא לקיים את העשה כאשר יש עמו לא תעשה. שכן: (מלאכי א, ח) הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ?! – וכי מרצים מלך בשר ודם בתקרובת דבר אשר נעשה בו מעשה נגד רצונו?! הלא אדרבה, חמתו תבער בו ביתר שאת!
