מה השווי האמיתי של ברכה?

הרב דב קדרון

חולין פז ע"א

בגמרא מדובר על השווי הכספי של ברכה. מי ש"חטף" מחבירו את הזכות לברך ברכה צריך לשלם לו עשרה זהובים, ששווים בימינו אלפי שקלים או אף עשרות אלפי שקלים.

ב"בירור הלכה" מובאים דיונים שונים בקשר לעניין זה: האם זהו תשלום מצד הדין או קנס; האם במקום עשרה זהובים אפשר לשלם באמצעות זיכוי הניזק במצווה או בברכה אחרת; אם האדם שחטפו ממנו את הברכה יכול היה לענות אמן, האם זה נחשב הפסד עבורו; מה הדין בחוטף מצווה שהיא מדרבנן; ועוד עניינים.

מסופר שבתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר יהודים רבים סבלו מאוד, פנה חתנו של החפץ חיים זצ"ל אליו ואמר לו: אני מוכן למסור את שכר מצוות תפילין שלי של יום אחד, שהוא שכר עצום, כדי שכל היהודים בעולם יפסיקו לסבול; מדוע אין אפשרות לעשות זאת? ענה לו החפץ חיים: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שבא לחנות מכולת, ורוצה לקנות משהו פעוט ערך ולשלם עם צ'ק של מיליון דולר. בעל המכולת לא יסכים, כי התשלום צריך להיות פרופורציונאלי למה שאתה קונה. אי אפשר לשלם עם דבר שהוא בממד אחר ואין לו שום יחס עם מה שאתה רוצה לקנות. כך, השכר הרוחני עבור מצוות תפילין הוא כל כך עצום מבחינה רוחנית, ולכן אי אפשר לשלם אתו עבור דברים גשמיים.

והנה בגמרא יש מחיר גשמי לזכות לברך ברכה: עשרה זהובים. אולם על פי דברי החפץ חיים זצ"ל צריך לומר שהמחיר שנקבע עבור הזכות הזאת משקף רק את השווי שלה מבחינת העולם הזה, אולם אין בזה כדי להגדיר כמה באמת שווה ברכה בעולם האמת, שעולם המושגים שלו נשגב מבינתנו.