חילופי תפקידים / חנן חריף

זבחים קא ע"ב

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

"אמר רב: משה רבנו כהן גדול היה... שנאמר: 'מאיל המילואים למשה היה למנה'". לפי דברי רב משה היה כהן גדול (בעלי התוספות במסכת עבודה זרה אף גורסים "כהן גדול היה, ונשתמש בכהונה גדולה ארבעים שנה"), אולם, כפי שמוסיף התלמוד, בשמונת ימי המילואים לא התפנה משה לאכילת קודשים, שכן "טריד בשכינה" – "בהשכמה עלה (להר) ובהשכמה ירד".

מסתבר כי משה היה כהן גדול, לפחות באופן פוטנציאלי, אך תפקידו כנביא הממצע בין ה' לעמו הוא שמנע ממנו את מימוש התפקיד בפועל, ותפקיד זה עבר לאהרון ולבניו אחריו. ר' אברהם אבן עזרא הרחיב בנידון בפירושו לפרשת השבוע שעבר (שמות כח, א):

"ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי..." – בעבור היות משה כהן הכהנים בתחילה, על כן טעם "הקרב אליך". וכבר רמזתי לך למה נבחר אהרן להקדישו לשם, בעבור כבוד משפחת נחשון, שיהיו הכהנים מכפרים על בני ישראל.

אבן עזרא סבר כי בחירתו של אהרן לכהן קשורה בנישואיו לאלישבע, אחות נחשון בן עמינדב (שמות ו, כג), שייחוסה השפיע על מתן הכהונה לבעלה ולבניה, וכינה זאת בפירושו בשם 'סוד הכהונה'.

ואין לדבר על משה אדוננו, כי בורח היה, ומי ייתן לו [אישה] עברית?! ועוד, כי טורח כל ישראל על משה ללמדם המצוות ולדון כל דבר קשה.

מניעת הכהונה הגדולה בפועל ממשה נבעה, בנוסף לנאמר לעיל, מעובדת נישואיו למדיינית. בריחתו ממצרים מנעה ממנו נישואין לאישה מיוחסת, ועל כן (בנוסף לסיבות האחרות המובאות) נמנעה ממנו היכולת "לכפר על בני ישראל". פירוש זה מעיד על תפיסה שלפיה היכולת למלא את תפקיד הכהן הגדול ולכפר על העם תלויה גם בייחוסה של בת הזוג. אהרן, שנישא לאישה מיוחסת, זכה - ואילו ממשה, שנאלץ לברוח למדיין, נמנעה הזכות הזו.

והנה, בפרק ו, כמה פסוקים אחרי דבריו על אודות 'סוד הכהונה', הקשור בבת זוגו של אהרן, פירש אבן עזרא את המילים "הוא אהרן ומשה" (פסוק כו): "הקדים אהרן למשה כי הוא גדול בשנים. ועוד, כי הוא [אהרן!] התנבא לבני ישראל קודם בא משה". לפנינו, אם כן, מעין החלפת תפקידים בין משה לאהרן: הראשון היה "כהן הכהנים" ונאלץ, בתוקף נישואיו ותפקידו החדש, לוותר על תפקידו לאחיו - ואילו השני, שהיה עד כה נביא לבני ישראל, ויתר על מקומו לטובת אחיו, והיה, (גם) בזכות אשתו, לכהן גדול.