"אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם": קריאת ההשכמה

גמרא באמונה  - רעיונות מתוך הדף היומי

הרב נתן קוטלר

חולין סג ע"א

גאולה על ידי אלו שאינם שומרי תורה ומצוות

הרב יששכר טייכטל שואל בספרו 'אם הבנים שמחה' שאלה נוקבת: "וידעתי בני ידעתי, כי תוקשה לך קושיא גדולה על דברינו. אם כן הוא, שהבנין שנעשה בימינו בארץ הקדושה הוא סימן ואות על הקץ שקרב לבוא, ואתחלתא דגאולה, איך יתכן שרוב בוני הארץ המה לדאבונינו מחללי שבתות ועוברי עבירה, ר"ל, וכמעט אשר כגויי הארץ המה בעוה"ר, ואיך יתכן שהבורא כל עולמים יעשה אתחלתא דגאולה ואות וסימן על ידיהם, הלא קיי"ל מגלגלין זכות ע"י זכאי?" (ב, יב). לפעמים גם אנחנו תמהים מדוע מדינת ישראל היתה צריכה לקום בעיקר על ידי אלו שאינם שומרי תורה ומצוות? וכי לא היה עדיף יותר שהמדינה היתה נבנית לכתחילה על לפי התורה?

הרב טייכטל מתייחס לשאלה זו על ידי עיון בסוגייתנו בחולין סג, א.

השרקרק ובשורת הגאולה

בפרשת שמיני נמנים עשרים וארבעה עופות טמאים: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם...וְאֶת הָרָחָם" (ויקרא פרק יא, יג - יח).

בסוגייתנו רב יהודה אומר ש"הָרָחָם" הוא שרקרק. בהמשך נאמר: "א"ר יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם - באו רחמים (רש"י פירש מטר) לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק [מדובר שיושב על משהו ושורק], וגמירי [יש מסורת], דאי יתיב אארעא ושריק [שאם יושב על הארץ ושורק] - אתא משיחא [יבוא המשיח], שנאמר אשרקה להם ואקבצם". רש"י מפרש שאם הרחם לא עומד, אלא יושב על הקרקע (שאין דרכו לעשות כן) ושורק "סימן בשורה הוא".

הרב יששכר טייכטל שואל בספרו 'אם הבנים שמחה' כיצד ייתכן שבשורת הגאולה תינתן דווקא על ידי עוף טמא?!

מסורת על סדר הגאולה העתידה

הרב טייכטל כותב שקודם כל צריך לדעת שלעולם אין אנחנו מסוגלים לדעת ולהבין לגמרי את דרכי ה' "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיה ח, ט). הרבה שלוחין יש לו למקום (רש"י שמות טז, לב) ונפלאות דרכי ה' מדוע בחר דווקא בשליחים אלו.

רק לאחר שיודעים יסוד זה, ניתן לנסות להבין לפי כוחנו את הענין.

הרב טייכטל מלמדנו שהגמרא בחולין רומזת על בוני הארץ, שאולי נראים במבט השטחי כרשעי ישראל ח"ו, אך הם הם מבשרי הגאולה. "חכמי הש"ס גילו לנו שסימן הגאולה יבא לנו ע"י עופות טמאים, ורשעי ישראל המה העופות הטמאים עפ"י הקבלה. א"כ, הרי לך בני, דכך באה בקבלה, וכמו שאמרו בש"ס "גמירי", ועל הקבלה אין להקשות מידי, וכמו שאמרו בש"ס הרבה פעמים "אם הלכה נקבל", ואין להקשות מידי. והבן, כי זה ברורא דמילתא, ואקוה בני שתנוח דעתך בזה, וד"ל". אם כן, ישנה מסורת קדומה שמבשרי הגאולה הם דווקא אלו שלא היינו מצפים שיהיו ראויים לכך. זהו סדר הגאולה העתידה וכך הדברים אמורים להיות.  המשך דבריו הרב טייכטל מציע הסברים נוספים לכך: כאשר הקב"ה רוצה לעשות איזה דבר גדול בעולם כמו אורו של משיח, זה חייב להגיע בדרך לא צפויה ובדרך מוסתרת. 

"אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם": קריאת ההשכמה

הייתי רוצה להציע כיוון קצת אחר שמתחבר לדברים שאמר הרב טייכטל עצמו בשנים מאוחרות יותר. יש להתבונן שוב בדברי הגמרא "וגמירי [יש מסורת], דאי יתיב אארעא ושריק [שאם יושב על הארץ ושורק] - אתא משיחא [יבוא המשיח], שנאמר אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם". רש"י מפרש בזכריה (י, ח): "אשרקה להם - כדרך השורקים לסימן אות לבא אליו הטועה בדרך. ואקבצם - לעת הקץ לעתיד". השריקה של השרקרק היא למעשה קריאת השכמה לאלו ששרויים בתרדמה וטעו בדרך. אם נתייחס לאנלוגיה של הרב טייכטל בין השרקרק לבין בוני הארץ החילונים, נבין דבר נפלא: ארץ ישראל התחילה לתת את פירותיה ב"קץ המגולה" והגיע הזמן לעלות לארץ ולבנותה, אך רוב היהודים שומרי התורה והמצוות היו שרויים בתרדמה ולמעשה טעו בדרך והחמיצו את השעה. כמו השריקה של השרקרק שנועדה להעיר את הישנים, כך הציונות החילונית ניסתה להעיר את שומרי התורה. ולכן זהו הסימן שהגמרא אומרת לנו "דאי יתיב אארעא ושריק - אתא משיחא", כאשר מי שלא היינו מצפים שיעזוב את הנוחות בגולה ואדרבה הולך ומקיים את מצוות ישיבת הארץ וקורא לעלות לארץ – הרי שזו בשורת הגאולה.

הדברים מתחברים לסיפור נפלא שסיפר הרב מרדכי רוזנפלד ז"ל שבמהלך השואה הרב טייכטל הגיע למחבוא שהרב רוזנפלד ויהודים אחרים הסתתרו בו בפרשבורג. הנוכחים ביקשו מהרב טייכטל לחזק את רוחם. לפי עדותו של הרב רוזנפלד, הוא סיפר משל על שמש בית כנסת בעיירה קטנה שנפטר, והוחלט לתת את תפקידו לאלמנתו כדי שתוכל להתפרנס. אחד מתפקידיו היה להעיר את יהודי העיירה לסליחות, אז האלמנה לקחה את מקל הסליחות באשמורת הבוקר והלכה לבית המרוחק ביותר בעיירה, לביתו של וייס שנדור, שהיה ידוע בעיירה כעובר עבירות. היא נקשה על תריס חלון ביתו, הוא התעורר ונכמרו רחמיו על כך שהאלמנה צריכה לכתת רגליה בכל העיירה והוא הציע לעשות זאת במקומה. וייס שנדור לקח את מקל הסליחות ונקש על תריסי בתי העיירה להעיר את המתפללים, אך כל אחד מהם רתח מזעם שוייס שנדור העז להעיר אותם לסליחות "עובר עבירות כמוך לא יעורר אותנו לסליחות!" הם אמרו. באותו בוקר לא היה מניין לסליחות והרב שאל את המתפללים שהגיעו מאוחר יותר מדוע הם לא הגיעו? הם הצטדקו באמרם שוייס שנדור ניסה להעיר אותם והוא הרי עובר עבירות. הרב נזף בהם "אמנם נכון, וייס שנדור עובר עבירות, אך הפעם הוא עורר אתכם לסליחות ולא עסק בעבירה ולכן מדוע לא קמתם?"

הרב רוזנפלד סיפר שהרב טייכטל פרץ בדמעות וזעק "נכון הציונים מחללים שבת וכהנה, אבל הם עוררו את העם וצעקו 'צאו מתוך ההפיכה, הגויים שונאים אותנו. אין לנו מקום אלא בארץ ישראל', ולא שמענו". הוא סיים את דבריו במילים האלה: "הלוואי שנזכה לתיקון העיוות, ויקבל אותנו בארץ המובטחת" הרב רוזנפלד הוסיף "אז לא ידענו על ספרו 'אם הבנים שמחה' אבל בקצור נתן אז כבר ביטוי לכל מה שכתב בספרו הנ"ל" (ע"פ ספרו ברוך מרדכי על הש"ס עמ' שכב-שכג) (תודה מיוחדת לר' אליעזר רוזנפלד שהביא לי את ספרו של אביו הרב מרדכי ז"ל כדי שאוכל לראות את הדברים במקורם).

***

להצטרפות לבית מדרש גמרא באמונה (לקבלת מאמרים ועדכונים על שיעורים - לפי סדר הדף היומי) בוואטסאפ - כאן.

למאמרים נוספים על מסכתות קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, עבודה זרה, הוריות, זבחים, מנחות, חולין (ומסכתות אחרות): https://www.gemarabemunah.co.il

ליצירת קשר: [email protected]