ההזדמנות שהוחמצה להאיר את העולם

גמרא באמונה  - רעיונות מתוך הדף היומי

הרב נתן קוטלר

חולין ע ע"ב - עא ע"א

בלימוד בשיטת גמרא באמונה נעשה מאמץ מיוחד להקשיב לשיחת החכמים ולהתבונן בסיפורים המובאים בגמרא. כל מילה מדוייקת ומשמעותית לחיינו (כלי מס' 5 'שיחת חכמים צריכה תלמוד').

השאלה

בסוגייתנו מופיע דיון בין רבי יונתן ובן עזאי בשאלה מה המקור שנבלת חיה טהורה מטמאה? בן עזאי ניסה להציע מקור, אך רבי יונתן דחה אותו. לאחר מכן בן עזאי שאל את רבי יונתן "ומה ישמעאל אומר בדבר הזה?" רבי יונתן השיב לו בלימוד לפי פשט הפסוקים ש"חיה בכלל בהמה, ובהמה בכלל חיה".

הגמרא מספרת על תגובתו של בן עזאי: "ובלשון הזה אמר לי: חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל!"

יש לשאול: הכלל שהחיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה נלמד מפשט הכתוב ולכן כיצד ייתכן שבן עזאי לא ידע זאת?

שיטת לימוד שלימה שפוקחת עיניים

אין ספק שגם בן עזאי למד את הפסוקים "זאת הבהמה" ו"זאת החיה", אך לא ראה בהם את מה שרבי ישמעאל ראה שניתן להפיק מכאן כללים. ולכן הייתי רוצה להציע שבן עזאי לא הצטער על הפסד של דין נקודתי זה או אחר שלא שמע מרבי ישמעאל. אלא הוא הצטער על כך שהפסיד הזדמנות ללמוד ממנו שיטת לימוד שלימה שפוקחת את העיניים, בבחינת "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט, יח). הוא הצטער על כך שלא זכה להזדמנות לפתח את נקודת המבט המיוחדת של רבי ישמעאל שמנהירה ונותנת עומק לפסוקים שבמבט הראשון נראים פשוטים.

"העולם כולו נחבל ונפסד על ידו"

בן עזאי הבין שלא מדובר רק בהפסד אישי עבורו, אלא עבור כל העולם, כדברי רש"י "חבל על בן עזאי - הפסד וחבלה היא בעולם תלמיד ותיק כמותי אני בן עזאי שלא שמשתי את ר' ישמעאל" (ע, ב ד"ה חבל על). אילו בן עזאי היה מסגל לעצמו את נקודת מבטו של רבי ישמעאל, כל העולם היה מרויח מכך ששיטת לימוד מופלאה זו היתה מקבלת עומק רב יותר על ידי כוחו של בן עזאי.

ר' חיים שמואלביץ הסביר את דברי רש"י במילים הבאות: "כשאדם מחמיץ את ההזדמנות להתעלות ולהחכים, לא רק לעצמו הפסיד, אלא הפסד וחבלה הוא בעולם, העולם כולו נחבל ונפסד על ידו. והדברים אמורים בבן עזאי שאמר (בכורות נח, א): "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום", יעו"ש, ולכאורה גם ר' ישמעאל בכלל זה, ומ"מ כיון שהיתה איזו נקודה בדרך לימודו של ר' ישמעאל שיכול היה בן עזאי לקבל הימנו אם היה משמשו, ועכשיו שלא שימשו הפסיד אותה בן עזאי, חש בן עזאי כי כל העולם כולו נחבל ע"י הפסד זה.

והטעם לכך שכל העולם נחבל הוא, כי האדם הגדול הוא צינור ההשפעה מן השמים, ויש שאפילו גדולים כמותו שואבים את גדולתם מכוחו, ובהסתלקו נסתם הצינור ואבדה חכמת בני דורו שהיו חכמים כמותו בעודו קיים" (שיחות מוסר תשל"א מאמר סה החיוב להתעלות; ראה גם תשל"ב מאמר לט בטול תורה).

***

להצטרפות לבית מדרש גמרא באמונה (לקבלת מאמרים ועדכונים על שיעורים - לפי סדר הדף היומי) בוואטסאפ - כאן.

למאמרים נוספים על מסכתות קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, עבודה זרה, הוריות, זבחים, מנחות, חולין (ומסכתות אחרות): https://www.gemarabemunah.co.il

ליצירת קשר: [email protected]