טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

ראשה אחר כד וראשה אחד חד טהורה – סימני ביצי עופות 

 

"ותניא גבי ביצים: אלו הן סימני ביצים; כל שכודרת ועגולגולת, ראשה אחר כד וראשה אחד חד טהורה, שני ראשיה כדין, או שני ראשיה חדין טמאין, חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה, חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים  טמאה, חלמון וחלבון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ! לא צריכא, דחתוכות; וליבדוק בחלמון וחלבון? בטרופות בקערה" (חולין, סד ע"א).

פירוש: ותניא [ושנויה ברייתא] גבי ביצים, אלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגולת, עשויה כעין כדור עגול, אבל אינה ממש ככדור, אלא ראשה אחר כד (מעוגל) וראשה אחד חד היא טהורה. שני ראשיה כדין, או שני ראשיה חדין הרי הם טמאין. היה החלבון (החלק הלבן) מבחוץ וחלמון (החלק הצהוב) שלה מבפנים זו היא טהורה. חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים טמאה. חלמון וחלבון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ. ואם כן ניתן לזהות אם מדובר בביצה טמאה, ואין צורך לסמוך על עדותו של הגוי! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] הלכה זו אלא במקרה שהביצים חתוכות, כך שלא ניתן לדעת את צורתן. ושואלים: וליבדוק [ושיבדוק] בחלמון וחלבון שלהם, מה בפנים ומה בחוץ! ומשיבים: מדובר במקרה שהביצים טרופות בקערה, ואי אפשר לדעת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

נושא מרכזי: הקשר בין מבנה הביצים ומעמדן ההלכתי

 

 

כדי לבחון את הזיקה בין מבנה ביצת העוף לבין מעמדה ההלכתי במקורות (בתורה ובספרות חז"ל) ובמסורת, עלינו להניח זיהוי ודאי של העופות המוזכרים בהם. לתיאור המורפולוגי של ביצת עוף טמא הנזכר בתורה אין ערך ממשי, אלא אם כן קיימת ודאות מוחלטת כי העוף המוכר לנו כיום הוא אכן העוף שאליו התכוון הכתוב. מאידך גיסא ייתכן וגם אם איננו מסוגלים לזהות בוודאות את המינים המוזכרים במקורות נוכל להתייחס למבנה של ביצי קבוצות עופות מתוך הנחה שהמין המדובר נכלל באותה קבוצה. למשל, גם אם לא נוכל לזהות באופן ספציפי דורס ממין מסוים המוזכר בתורה או בספרות חז"ל די אם נראה בו את מאפייני הדורסים כדי להכליל אותו בין המינים הטמאים.
 

ראשה אחר כד וראשה אחד חד - טהורה
 

נפתח בניתוח מבנה ביצת העופות הטהורים והראשונים בהם הם התור והיונה המוזכרים פעמים רבות, הן בתורה והן בספרות חז"ל, כעופות טהורים. אין ספק לגבי היוניים שהם מעופות הקורבן המובהקים בתורה (תורים ובני יונה) וקיימת לגביהן מסורת טהרה רציפה. יונת הבית (Domestic Pigeon) (תמונה 1) מטילה לרוב שתי ביצים בכל תטולה. היא מאורכת יחסית וסימטרית יותר בהשוואה לביצים של עופות רבים אחרים. מבנה ביצת התור המצוי (European Turtle-Dove) (2) דומה מאוד ליונה. ההבדל בין הקוטב הקהה (המעוגל) לקוטב המחודד אינו קיצוני, ולעיתים שני הקצוות נראים דומים למדי (כמעט אליפסה מושלמת). מבנה יוניים אלו מערער במידה רבה את הקביעה שביצים טהורות אינן סימטריות. מין נוסף המוזכר פעמים רבות בספרות חז"ל הוא התרנגולת שכשרותה אינה מוטלת בספק ואכן ביצתה עונה לתנאי "ראשה אחר כד וראשה אחד חד טהורה" (תמונה 3 ותמונה 4 – ביצה ללא הקליפה הסידנית).
 

מינים נוספים שאנו פוגשים במקורות כטהורים הם האווז והברווז שגם להם מסורת כשרות מבוססת אם כי ההבדל בין קצוות הביצים פחות בולט. ביצת האווז אובלית מוארכת (Elongated Oval) או סב-אליפטית (Subelliptical). היא אומנם מציגה קצה אחד שהוא מעט רחב יותר מהשני, אך ההבדל בין הקצוות פחות קיצוני והיא נראית כמו גרסה מוארכת, גדולה ומתוחה של ביצת תרנגולת (תמונה 5). ביצת הברווז אובלית קלאסית עד סב-אליפטית (Oval to Subelliptical). קצה אחד מעט רחב יותר מהשני, אך באופן כללי היא נוטה להיות עגלגלה, שמנה וסימטרית יחסית. היא פחות מוארכת מביצת האווז (תמונה 6). ייתכן וכעופות שגדלו במשק האדם והיתה לגביהם מסורת טהרה לא היה צורך להתבסס על הסימנים.

 

בין מיני הבר הטהורים אנו מוצאים את התרנגולאים קורא וחוגלה (Alectoris chukar) המוזכרים בגמרא (חולין, קמ ע"ב) כמינים שיש לקיים בהם מצוות שילוח הקן ("קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין" (חולין, קמ ע"ב)). לביצת החוגלה מורפולוגיה ומראה המותאמים לקינון על הקרקע. היא אובלית-מחודדת  (Ovoconical) או בעלת צורת אגס קהה (תמונה 7). קצה אחד של הביצה רחב ועגול מאוד, ואילו הקצה השני הולך ונהיה צר ומחודד באופן ברור. החוגלה היא עוף קרקע מובהק. היא אינה בונה קן מורכב, אלא מטילה את ביציה בגומה פשוטה ומרופדת קלות על האדמה, לרוב בחסות סלע או שיח. לצורה ולצבע של הביצים יש תפקיד הישרדותי קריטי. המבנה האגסי גורם לביצה, אם היא זזה, להסתובב סביב הציר של עצמה, במקום להתגלגל הרחק מהגומה. בנוסף, צורה זו מאפשרת לחוגלה לארגן תטולות גדולות מאוד (לעיתים 10–15 ביצים ואף יותר) בצפיפות וביעילות מתחת לגופה, כאשר הקצוות המחודדים פונים כלפי פנים ומצמצמים מרווחים.
 

מיני בר נוספים הן צפורי השיר שרבות מהן מקובלות כטהורות. ידוע בעיקר הדרור, שזיהויו מבוסס למדי, המוזכר כבר במשנה (נגעים, פי"ד מ"א): "כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים ומביא שתי צפרים דרור וכו'" (תמונה 8). ראו עוד במאמר "בצפור דרור שיערו רבנן" (סוטה, טז ע"ב)). חלק גדול מציפורי השיר הקטנות הבונות קינים פתוחים בצורת גביע (על עצים או שיחים) מטילות ביצים אובליות עם קצה אחד מעוגל וקצה שני מחודד. המבנה האסימטרי מאפשר לביצים להסתדר בצורה יעילה וצפופה בתוך הקן המעוגל, כך שהקצוות המחודדים פונים פנימה ומרכזים את החום מהדגירה באופן אופטימלי. לקבוצת עופות אלו שייכים לדוגמה גם השחרור (Common Blackbird) והפשוש.
 

בהמשך הסוגיה נאמר: "אלא אמר רבי זירא: סימנין לאו דאורייתא, דאי לא תימא הכי, הא דאמר רב אסי שמנה ספיקות הן ליבדוק בביצים דידהו! אלא שמע מינה: סימנין לאו דאורייתא. אלא למאי הלכתא קתני לה? הכי קאמר: שני ראשיה כדין, או שני ראשיה חדין, או חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים ודאי טמאה, רישיה חד חד, רישיה חד כד, וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים, ואמר לך של עוף פלוני, וטהור הוא סמוך עליהם; בסתמא לא תסמוך עליהם, דאיכא דעורבא דדמי לדיונה"(1)(2). מדברים אלו נוכל להסיק שבקבוצת העופות שביציהן "רישיה חד חד, רישיה חד כד" נכללים גם מינים טמאים ולדוגמה העורב (תמונה 9).

 

עוף שמעמדו נתון למחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים (חולין, סה ע"א) הוא הזרזיר (תמונה 10) ואולי לשיטת רבי אליעזר הוא מדגים היטב מדוע לא ניתן לסמוך רק על מבנה הביצה: "אחרים אומרים: שכן עם טמאים טמא, עם טהורים טהור. כמאן? כרבי אליעזר, דתניא רבי אליעזר אומר: לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו; אפילו תימא רבנן שכן ונדמה קאמרינן". לביצי הזרזיר מבנה טיפוסי של קצה חד וקצה כד ולמרות זאת לרבי אליעזר הוא נחשב עוף טמא.
  

תמונה 1. יונת בית       צילמה: תהילה אליצור		תמונה 2. תור מצוי          צילם: Roger Culos

 

תמונה 3. ביצת תרנגולת		תמונה 4. ביצה ללא הקליפה       צילם: Biswarup Ganguly

   

תמונה 5. אווז          צילם: Roger Culos		תמונה 6. ברווז          צילם: Dirk Ingo Franke

תמונה 7. חוגלה        צילם: Roger Culos                                 תמונה 8. דרור הבית      צילם: Notafly

 

תמונה 9. עורב אפור		תמונה 10. זרזיר        צילם: Mike R

 

שני ראשיה כדין - טמאין

 

ברשימת העופות הטמאים המופיעה בתורה ניתן למצוא לפחות שתי קבוצות טקסונומיות שהמשותף להן שהן כוללות מיני דורסים. הכוונה לסדרת דורסי היום ודורסי הלילה. אמנם זיהוי המינים נתון למחלוקת הפרשנים והחוקרים אך ניתן לשער שאחד או יותר מהדורסים המצויים בישראל מופיע ברשימת המינים הטמאים. עצם העובדה שדרך הציד שלהם על ידי דריסה מצביעה על היותם בכלל העופות הטמאים כדברי המשנה בחולין (פ"ג מ"ו): "סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה וסימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא וכו'". לצורך הוכחת הקשר בין צורת הביצים ומעמדן ההלכתי די אם נצמצם את סקירתנו לעופות שמקננים בארץ.
 

מקרה פרטי של ביצים ששני ראשיהן כדים הן ביצים כדוריות כמעט לחלוטין (Spherical eggs). מבנה זה מהווה תופעה מעניינת בעולם החי מבחינה פיזיקלית ומבנית. צורה זו מעניקה לביצה את החוזק המקסימלי האפשרי מפני שבירה תחת משקל הדגירה. בעבר נטען שמבנה זה נפוץ בעיקר אצל ציפורים המטילות את ביציהן בתוך מחילות, כוכים, חורי עצים או קינים עמוקים מאוד, שבהם אין סכנה שהביצה תתגלגל ותיפול החוצה. קבוצת עופות שביציהם כדוריות (או קרובות מאוד לכדור) היא סדרת דורסי לילה (Strigiformes) שכמה ממיניהם נמנו בתורה ברשימת העופות הטמאים (הינשוף, הכוס והתנשמת). הם מקננים לרוב בחללים או קינים עמוקים, וביציהם נוטות להיות כדוריות למדי. כמעט שאין הבדל בין הקוטב הקהה לקוטב המחודד ושני הצדדים נראים כמעט זהים. למעשה, מבין כל סדרות הציפורים, דורסי הלילה מטילים את הביצים העגולות ביותר בטבע.
 

דוגמאות לדורסי לילה המטילים ביצים כדוריות הם כוס חורבות (Little Owl) (תמונה 11) נפוץ מאוד בארץ וביציו כדוריות כמעט לגמרי. אוח מצוי (Eurasian Eagle-Owl) מטיל ביצים גדולות, כבדות ועגולות ככדור (תמונה 12). מבין הינשופים מקנן בארץ ינשוף עצים (תמונה 13) לביצתו אין קצה אחד חד וקצה אחד כד כמקובל אצל ציפורי שיר או עופות מים. שני הקצוות שלה מעוגלים ורחבים, כך שהיא נראית כמעט סימטרית לחלוטין משני צדדיה. כך גם ביצת הלילית (14). מסיבה לא ברורה ביצת התנשמת (Barn Owl) מאורכת יותר ואינה מציגה את המבנה הכדורי (תמונה 15). ייתכן והסיבה היא מקום הקינון בעליות גג המועדות יותר לנפילת הביצים.
 

קבוצות נוספות בעלות ביצים כדוריות או תת כדוריות המקננות בתוך מחילות עמוקות באדמה הן משפחות השלדגים (Alcedinidae) (תמונה 16) והשרקרקים (Meropidae) (תמונה 17). השלדגים מקננים לרוב בתוך מחילות עמוקות שהם חופרים בגדות נהרות או במצוקי עפר. מאחר שהביצים מוגנות בתוך דופן המחילה ואין להן לאן להתגלגל, הן התפתחו לצורה כדורית מושלמת ולבנה. בדומה לשלדגים, גם השרקרקים הם חופרי מחילות מובהקים המקננים במושבות בתוך קירות עפר. הביצים שלהם עגולות וכדוריות לחלוטין.

 

הטענה לקשר בין הטלת ביצים במקום מוגן מנפילה לבין הטלת ביצים כדוריות אותגרה במחקר המודרני וכנראה לא די בהסבר זה. קיימות דוגמאות למינים כדוגמת הדוכיפת (תמונה 18) והנקר (תמונה 19) שמקננים בתוך חללים סגורים וביציהם אינן כדוריות. מאידך גיסא מיני טינמיים (Tinamiformes) מטילים ביצים כדוריות ומבריקות, למרות שהם מקננים על הקרקע. דוגמאות אלו ונוספות מוכיחות שישנם גורמים חזקים בהרבה שקובעים את הגיאומטריה של הביצה ועליהם ארחיב להלן.
 

קבוצה נוספת של עופות בעלי ביצים ששני ראשיה כדים היא בני סדרת דורסי היום (Accipitridae) המוזכרים בתורה כעופות טמאים. אמנם חלק מהדורסים מטילים ביצים אליפטיות אך מינים רבים מטילים ביצים רחבות מאוד שאין בהן שום הבחנה בין ראש אחד למשנהו, ושני הצדדים רחבים וכדים. צורת הביצה של הנשר (כמו נשר מקראי, Gyps fulvus) (20) סגלגלה קצרה ורחבה (Short Oval) עד סגלגלה תת-אליפטית (Subelliptical). היא מעוגלת מאוד ושני קצותיה קהים יחסית, אם כי ניתן להבחין בקצה אחד הצר במעט מהשני. מין נוסף הוא הרחם (Egyptian Vulture) (21) שביציו נוטות להיות קצרות, רחבות ועגולות בשני הקצוות. ניתן להוסיף לרשימת דורסי היום מינים המוזכרים בתורה (פרס (תמונה 22), עזניה (תמונה 23), דיה, נץ ושלך (תמונה 24)) ומקננים בארץ, בעלי מבנה ביצה דומה וכאמור לעיל ללא וודאות שהשם המקובל היום הוא שמם המקורי.

  

תמונה 11. כוס מצוי    צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer		תמונה 12. אוח מצוי      צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer

תמונה 13. ינשוף עצים      צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer		תמונה 14. לילית מצויה       צילם: Roger Culos

  

תמונה 15. תנשמת לבנה      צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer		תמונה 16. לבן חזה        צילם: Didier Descouens

  

תמונה 17. שרקרק        צילם: Didier Descouens		תמונה 18. דוכיפת        צילם: Didier Descouens

  

תמונה 19. נקר סורי        תמונה ערוכה על ידי AI		תמונה 20. נשר מקראי        צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer

  

תמונה 21. רחם       צילם: Roger Culos		תמונה 22. פרס       צילם: Didier Descouens

  

תמונה 23. עוזניית הנגב       צילם: Roger Culos		תמונה 24. שלך        צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer

  
שני ראשיה חדין - טמאין

 

בעולם הטבע, לרוב הציפורים יש ביצים בעלות קצה אחד כד או כדורי וקצה שני מחודד יותר (צורת ביצה קלאסית/אובלית), או ביצים עגולות לגמרי. עם זאת, ישנן ציפורים המטילות ביצים בעלות מבנה דו-חרוטי (Biconical) או אליפטי מוארך, שבהן שני הקצוות מחודדים יחסית. כמה מהציפורים הבולטות ביותר שביציהן מתאפיינות במבנה מחודד בשני הצדדים הם טבלנים (Grebes) שהם משפחה של עופות מים (כמו טבלן גמדי (תמונה 25) או טבלן מצויץ). הביצים שלהם מוארכות מאוד ומחודדות באופן די שווה בשני הקצוות. טבלן גמדי מקנן בארץ ואילו הטבלן המצויץ קינן בעבר.
 

מינים נוספים בעלי ביצים בעלי שני קצוות חדים אינם נמצאים בארץ. בהם צוללנים (Loons/Divers), עופות מים גדולים מהחצי הצפוני של כדור הארץ. הביצים שלהם אליפטיות ומחודדות בשני צדיהן. מין מאמריקה הטרופית הוא הקזואר (Cassowary) עוף גדול, ובדומה ליען, חסר יכולת תעופה. הביצים של הקזואר (תמונה 26) בעלות צורה אליפטית מוארכת למדי עם קצוות מחודדים יחסית בהשוואה לביצי יען העגולות (תמונה 27).
 

גם לפלמינגו (Flamingos) (תמונה 28) המקנן באפריקה ביצה מחודדת. הביצה היחידה שהפלמינגו מטילה על תל הבוץ שלה היא בעלת צורה גלילית-אליפטית מוארכת עם קצוות מחודדים למדי. נקודה מעניינת המובילה אותנו לתיאוריה המודרנית (ראו ב"הרחבה") היא שצורת הביצה קשורה לרוב למבנה הגוף של הציפור. עופות שעפים למרחקים ארוכים ובעלי גוף אווירודינמי צר נוטים להטיל ביצים מוארכות יותר.

 

תמונה 25. טבלן גמדי      צילמו: Klaus Rassinger und Gerhard Cammerer		תמונה 26. קזואר         צילם: ing. David Rimeš

 

 

27. יען          צילם: Roger Culos                       פלמינגו         
צילמו: Dr Mary Gillham Archive Project

 

הרחבה

 

מחקר יסודי של הקשר בין מבנה הביצה ומקום הטלתה (3) דחה את ההשערות המקובלות והציע דרך חדשה להסבר. החוקרים השתמשו בגישה חסרת תקדים בהיקפה, המשלבת מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה אבולוציונית. הם השתמשו במאגר נתונים עצום כאשר ניתחו דיגיטלית את המבנה של כ-50,000 ביצים המייצגות יותר מ-1,400 מיני ציפורים (כ-14% מכלל מיני הציפורים הקיימים), מתוך אוספים מוזיאוניים. הם הגדירו את צורת הביצה באמצעות שני משתנים מרכזיים: אסימטריות (עד כמה קצה אחד מחודד יותר מהשני) ואליפטיות (עד כמה הביצה מוארכת לעומת כדורית). לפני שבדקו מה היתרון בצורות השונות החוקרים בדקו איך הצורה נקבעת מבחינה מכנית. התברר שהצורה נקבעת  על ידי התכונות האלסטיות של קרום הביצה הפנימי ולא על ידי הקליפה הסידנית הקשה (אם ממיסים את הקליפה בחומצה חלשה, הביצה עדיין שומרת על צורתה). בנוסף פיתחו החוקרים מודל פיזיקלי המראה כי שינויים בלחץ המופעל על הקרום בזמן שהביצה נמצאת בצינור ההטלה (Oviduct) יחד עם שינויים בעובי וברמת האלסטיות של הקרום, מספיקים כדי ליצור את כל מגוון הצורות הקיים בטבע.
 

הממצא המרכזי של המחקר היה הקשר ליכולת התעופה. בניגוד לתיאוריות שהיו קיימות עד אז, המנבא החזק ביותר של צורת הביצה הוא יכולת התעופה של הציפור. ציפורים שהן עופות תעופה חזקות, מהירות או לטווחים ארוכים (כמו אלבטרוסים או שחפיות) נוטות להטיל ביצים אסימטריות או אליפטיות יותר (מוארכות ומחודדות). ציפורים שאינן עפות הרבה או עפות למרחקים קצרים (כמו ינשופים או תרנגולאים) נוטות להטיל ביצים כדוריות ועגולות יותר. כדי להתאים לתעופה יעילה ואווירודינמית, גופן של הציפורים המעופפות הפך לצר וזרמי יותר, מה שהוביל להצטמצמות חלל הבטן וצינור ההטלה. כדי שהציפור תוכל להטיל ביצה עם נפח מספיק גדול עבור התפתחות הגוזל מבלי להרחיב את רוחב גופה, הפתרון האבולוציוני היה "להאריך" את הביצה או להפוך אותה למחודדת. צורה זו מאפשרת למקסם נפח בתוך "צינור" צר. מבנה הגוף הנדרש לתעופה השפיע באופן ישיר על עיצובן של ביצי הציפורים ברחבי העולם.
 

חלק מהמחקר הנ"ל הוקדש להפרכת כמה היפותיזות קלאסיות שהיו מקובלות בעבר. המחקר מצא להן תמיכה חלשה מאוד או לא מצא תמיכה כלל ברמה העולמית.

א. את הטענה שציפורי צוקים מטילות ביצים מחודדות כדי שהן תסתובבנה במקום (כמו סביבון) ולא יתגלגלו מהצוק דחה המחקר בכך שהראה שזה אולי מקרה פרטי (כמו אצל אוריה מצויה), אך לא כלל גלובלי.

ב. הטענה שצורת הביצה מותאמת לצפיפות הביצים בקן כדי לאפשר דגירה יעילה נדחתה משום שהקשר בין המשתנים נמצא חלש משמעותית בהשוואה למדד התעופה.
 

 

 

---

(1) פירוש: אלא אמר רבי זירא: טעם הדבר שלא ניתן לסמוך על כך, הוא משום שסימנין אלו בביצים לאו דאורייתא [אינם מן התורה], ולכן אי אפשר לסמוך עליהם באיסור של תורה. דאי לא תימא הכי [שאם לא תאמר כך], אלא ניתן לסמוך על הסימנים, הא [זו] שאמר רב אסי בענין עופות טמאים: שמנה עופות ספיקות הן האם טמאים הם או טהורים ליבדוק בביצים דידהו [שנבדוק את הביצים שלהם], ונראה לפי הסימנים האמורים בברייתא, אם הם טהורים או לא! אלא שמע מינה [למד מכאן]: סימנין לאו דאורייתא [אינם מן התורה]. ושואלים: אלא אם לא ניתן לסמוך על הסימנים, למאי הלכתא קתני לה [לאיזו הלכה שנה אותה] את הברייתא הזו של סימני הביצים? ומשיבים: הכי קאמר [כך הוא אומר]: אם שני ראשיה כדין, או שני ראשיה חדין, או חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים ודאי טמאה היא. אבל אם רישיה חד [ראשה האחד] חד, ורישיה חד [וראשה השני] כד [רחב], וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים, ואמר לך גוי: של עוף פלוני הן, וטהור הוא סמוך עליהם על סימנים אלה. אבל בסתמא [בסתם] שלא אמר לך באיזה עוף מדובר, אלא באות לפניו ביצים עם סימנים אלה לא תסמוך עליהם, דאיכא דעורבא דדמי לדיונה [שיש ביצים של עורב שדומים לשל יונה].
(2) ההשוואה שעורכת הגמרא בין ביצי יונה ועורב לא ברורה לי שהרי ביצי עורב תכולות ואילו ביצי יונה לבנות. הן גם שונות בגודלן. ייתכן והכוונה רק לאפשרות להחליף בין ביצים בגלל צורתן ועורב ויונה הם דוגמה למינים בעלי ביצים במבנה דומה.

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)