נשאר בבטן / רפי זברגר

מעילה ג ע''א 

הקדמה

בשלהי הדף הקודם, ציטטה הגמרא משנה מהמשך המסכת (י''ח.) בה למדנו כי חטאת בעלת מום שמתה, ואדם נהנה ממנה אף שלא פגם בה – מעל מדרבנן. נלמד היום על קושיא בראשית דף שלנו המביאה סתירה לכאורה לדין זה ממשנה אחרת.

הנושא

וחטאת שמתה מי אית בה מעילה?
האם באמת לחטאת שמתה, יש דין מעילה, אפילו מדרבנן?

והתנן: חטאות המתות ומעות ההולכות לים המלח - לא נהנין ולא מועלין.

למדנו במשנה הראשונה במסכת תמורה כי ישנן חמש חטאות "שאין מה לעשות אתן", אלא יש לגרום למיתתן:
 ולד חטאת (בהמת חטאת שילדה לאחר שקידשו אותה לקרבן), תמורת חטאת, מתו בעליה, נתכפרו בעליה בקרבן אחר (אם נאבדה הבהמה, וייחדו בהמה אחרת לקרבן, ואחר כך מצאו אותה), עברה שנתה (בהמת חטאת מוקרבת עד היותה בת שנה).
פוסקת המשנה (ויש גורסים ברייתא) כי כל חמשת החטאות הללו, וגם מעות שייחדו אותן לקרבן חטאת, אך מתו בעליה או נתכפרו בקרבן אחר – אסור ליהנות מאותן בהמות והמעות, וכן – אין בהם דין מעילה, אפילו לא מדרבנן.
ניתן להסיק ממשנה זו, שאם בהמת חטאת מתה ממש (ולא רק ראויה למיתה כמו בחמש חטאות) בוודאי לא תהיה בה מעילה, אם כן, משנה זו סותרת לכאורה את המשנה המצוטטת לעיל, שם למדנו כי יש מעילה מדרבנן לחטאת שמתה.  

אמרי: חטאות המתות, בחייהן - בדילין מנהון, לאפוקי היכא דמחיים - דלא בדילין מיניה

תשובת הגמרא טוענת כי הנחת היסוד איננה נכונה. מבדילים בין שני המקרים בשתי המשניות (או משנה וברייתא). חמש חטאות, גם בעודן בחיים - אנשים "לא מתקרבים אליהן" ובדלים מהן, שהרי דינן למיתה. גם לאחר מיתתן של חמשת החטאות, אנשים ממשיכים להתרחק מהם, ולהיבדל מהן. זו הסיבה שאין טעם לחכמים לתקן תקנות של איסור מעילה (מדרבנן).
לעומת זאת, המשנה לעיל מדברת על בהמה בעל מום שמתה – זו בעודה בחיים, טרם היותה בעלת מום, אנשים לא התרחקו ממנה, ולכן כאשר מתה, עדיין יש חשש לשימוש בה, וזו ''סיבה טובה'' לתקן איסור מעילה (מדרבנן).  

מהו המסר?

לכולם ברור כי חמשת חטאות המתות אין מה להתקרב. אך בהמות אחרות, אנשים לא נזהרים ומתקרבים אליהם, לכן חכמים גזרו בהם איסור מעילה.  אבחנה זו מלמדת אותנו גם בעולם החינוך מסרים מרתקים:

1. אם משהו מוגדר כ''מסוכן'' ידוע לכולם כי יש להתרחק ממנו. לעומת זאת, דברים אחרים שאינן מוגדרים מסוכנים – אנשים עלולים להתקרב, גם אם מדובר באמת בדברים אסורים או מסוכנים.
    לכן, כל הנושאים הקשורים בבטיחות וביטחון הם חד משמעיים, לא נוגעים ולא מתקרבים, או מתנהגים לפי הכללים הברורים. מספר דוגמאות:

    שקע חשמלי – אין להתקרב בשום אופן.

    חגורת הצלה באוטו – אין דיון על כך - כולם חגורים, וכן הלאה על זה הדרך.

2. לפעמים דווקא הדברים שאינם ''מסומנים'' כבעייתיים, בהם יש סכנה גדולה יותר. ולכן:
    בעייה שכולם מודעים אליה, גורם לשיחה והתעסקות בבעיה תוך כוונת יצירת פתרונות.
    ''בעייה נעלמת'', אך כאשר היא "חיה וקיימת", יש בה סכנה גדולה יותר, וחשש אמיתי להיפגע ממנה.
    אם ילד מראה סימני מצוקה – משתדלים לעזור ולטפל בכך. אך אם הכול ''נשאר בבטן'', החברה וההורים לא מודעים, כאן סכנה גדולה להידרדרות. שומה על המחנכים השונים לשים לב                לתופעות ושינויים בילדים.

3. חמשת חטאות המתות, אנשים מודעים לדינן ולכן נזהרים ומתרחקים מהם. בהמות אחרות, שאין עליהם מודעות, יכולים להתקרב, לגעת ולהשתמש בהם. כלומר, מודעות למצב חשובה מאוד.
    לכן, כדאי ורצוי מאוד להסביר וללמד את מהות ושורש העניינים, כדי שהדבר יופנם וייכנס לתודעה של הילד.
    הדבר נכון כמובן גם לאנשים מבוגרים: לא ''להנחית'' אלא להסביר, ולהימנע עד כמה שאפשר מ"פקודות בלתי מוסברות'' 

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]