חזיר וגמל משל לישמעאל ועשיו

הרב דב קדרון

חולין נט ע"א

הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות א,ב) כותב:

סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה, והם שני סימנין: מפרסת פרסה ומעלת גרה, עד שיהיו שניהם, ...וכל בהמה שהיא מעלת גרה הרי היא מפרסת פרסה, חוץ מן הגמל, וכל בהמה שהיא מפרסת פרסה היא מעלת גרה חוץ מן החזיר.  

כלומר: הגמל והחזיר הם יוצאי דופן בזה שיש לכל אחד מהם רק סימן אחד של כשרות. לכל שאר הבהמות והחיות יש שני סימני כשרות או שאין להם אפילו סימן אחד.

במדרשי חז"ל מצאנו שהשוו את עשיו לחזיר ואת ישמעאל לגמל. כך כתוב במדרש מתקופת הגאונים (פתרון תורה): "גמל הוא ישמעאל, שהוא מעלה גרה ופרסה אינו מפריס, כך ישמעאלים תשביח ותהליל לאל, בפה יאמרו ובמעשה לא יעשו". לגבי עשיו דרשו במדרש רבה על הפסוק (תהלים פ,יד) "יכרסמנה חזיר מיער" - "זה עשיו".

האמרי אמת (לפרשת יתרו) מצטט את המדרש: "עשו שמו עשו ואינו עושה, ישמעאל שמו שומע ואינו שומע". כלומר: אין לעשו את מעלת קיום המצוות ("נעשה") ולא לישמעאל את מעלת לימוד התורה ("נשמע").

אפשר להסביר זאת בקשר לנצרות והאיסלאם, כי שני סימני הטהרה הם כנגד נעשה ונשמע. לנצרות יש הסימן של "מפריס פרסה", שמסמל את עניין המעשה, אולם זה רק למראית פנים. לאיסלאם יש הסימן של "מעלה גרה" שמסמל את עניין השמיעה, כלומר לימוד התורה שעיקרו בפה, אולם גם זה רק למראית פנים. לעם ישראל יש את שניהם: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג).