|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
דבי יוסף רישבא מחו בגידא נשיא וקטלי – צבי
"דבי יוסף רישבא מחו בגידא נשיא וקטלי, אתו לקמיה דרבי יהודה בן בתירא, אמר להו: וכי להוסיף על הטרפות יש? אין לך אלא מה שמנו חכמים! רב פפא בר אבא רישבא מחו בכוליא וקטלי, אתו לקמיה דרבי אבא, אמר להו: וכי להוסיף על הטרפות יש? אין לך אלא מה שמנו חכמים. והא קא חזינן דקא מתה! גמירי, דאי בדרי לה סמא חייא" (חולין, נד ע"א).פירוש: מסופר, דבי [אנשי ביתו] של יוסף רישבא [הצייד] מחו בגידא נשיא וקטלי [היו מכים, יורים חץ בגיד הנשה של חיה והורגים], שהיתה מתה בכך. אתו לקמיה [באו לפני] רבי יהודה בן בתירא, לשאול אותו האם אין זו טריפה. אמר להו [להם]: וכי להוסיף על הטרפות יש בידינו? אין לך אלא מה שמנו חכמים. וכן אנשי רב פפא בר אבא רישבא [הצייד] מחו בכוליא וקטלי [היו מכים את הבהמה בכליה והורגים], אתו לקמיה [באו לפני] רבי אבא לשאול אותו מה הדין, אמר להו [להם]: וכי להוסיף על הטרפות יש? אין לך אלא מה שמנו חכמים. ושואלים: והא קא חזינן דקא [והרי אנו רואים שהיא] מתה, ואם כן הרי זה סימן מובהק של טריפה! ומשיבים: גמירי [למודים אנו במסורת] בכל המקרים הללו, דאי בדרי לה סמא חייא [שאם היו מפזרים לה סם, רפואה, על הפצע היתה חיה], ולא נחשבו טריפות אלא אלה שאין להם תקנה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
נושא מרכזי: שיטות צייד "כשרות"
ראו במאמר "וציידנא טבי ומאכילנא בשרייהו ליתמי" (בבא מציעא, פה ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
לריכוז המאמרים שנכתבו על הצבי וקישוריות הקש/י כאן.
|
