הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סדר הדורות: רבי דוסא ורבי יהודה
[תנאים ואמוראים]
זבחים פח ע"ב
"ת"ר: מעיל כולו של תכלת היה, שנאמר: +שמות לט+ ויעש את מעיל האפוד כליל תכלת. שוליו כיצד? מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין, ועושה אותן כמין רימונים שלא פיתחו פיהן וכמין קונאות של קנסות שבראשי תינוקות, ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין, ותולה בהן שלשים וששה בצד זה ושלשים וששה מצד זה; רבי דוסא אומר משום רבי יהודה: שלשים וששה היו, שמונה עשרה מצד זה ושמנה עשרה מצד זה. אמר רבי עיניני בר ששון: כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים,
דתנן: מראות נגעים - רבי דוסא בן הרכינס אומר: ל"ו, עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים."
1.
בברייתא המובאת בתחילה מופיעה מחלוקת בין תנא קמא לרבי דוסא משום רבי יהודה.
2.
ואחר כך מובאת משנה ובה מובאת מחלוקת בין רבי דוסא לעקביא בן מהללאל. ומדברי הגמרא "כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים" משמע, שבמשנה מדובר באותו "רבי דוסא" שמוזכר בבברייתא.
3.
התנא "רבי דוסא" חי בדור הראשון-שני של התנאים ובתקופתו של רבי יוחנן בן זכאי, וכיצד יתכן שהוא אמר בשם רבי יהודה [בברייתא], שהיה תנא בדור מאוחר יותר של התנאים?
4.
בפשטות ניתן לומר שהגמרא לא מתכוונת שאלו אותם חכמים חולקים. דהיינו, לא מדובר באותו רבי דוסא גם בברייתא וגם במשנה. אלא ש"רבי דוסא" בברייתא היה אמורא בדור השלישי שאמר "משום" רבי יהודה [והוא לא שמע מרבי יהודה ישירות ולכן נאמר הביטוי "משום"], וכוונת הגמרא בביטוי "כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים" היא , שאותה מחלוקת היא זהה מבחינת התוכן גם לגבי בגדי כהונה וגם לגבי מראות נגעים.
5.
אפשרות שניה [ראה ב"מתיבתא", הערה יט], שיש להפוך את הגירסא בברייתא ולגרוס "רבי יהודה משום רבי דוסא". ואז מיושב סדר הדורות.
6.
אפשרות שלישית [ ב"מתיבתא", שם]: רבי יהודה בברייתא אינו רבי יהודה "הרגיל" - רבי יהודה בר אילעי, חברו של רבי מאיר, ומתלמידי רבי עקיבא. אלא מדובר ברבי יהודה בן בתירא שחי בתקופת רבי דוסא בן הורכינס.
7.
הערה: אין ספק שאם נוכל לומר ש"רבי יהודה" איננו רבי יהודה בר אילעי אלא רבי יהודה בן בתירא, הרי שניתן באופן כזה לתרץ כמה קושיות שהפרשנים מקשים בש"ס מדוע פוסקים במקרים מסויימים כרבי יהודה, ואם מדובר ברבי יהודה בן בתירא שהיה מהתנאים הראשונים יתכן שברור מדוע פסקו כמותו באותם מקומות.
