איך תהיה נחמת עם ישראל?

הרב דב קדרון

חולין מט ע"א

בגמרא נאמר שאם לאחר שחיטת בהמה נמצא נקב בריאה, אם ייתכן שהנקב הזה נוצר רק לאחר השחיטה מחמת ידו של השוחט שממשמשת ונוגעת בריאה - הבהמה מותרת ואינה טרפה. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הפוסקים: לפי דעה אחת מספיק לנו לדעת שיד השוחט משמשה בריאה כדי לייחס את הנקב לכך, אולם לפי הדעה השנייה לא מספיק לדעת שהשוחט משמש בריאה באופן כללי, אלא צריך לדעת שידו נגעה בדיוק באותו מקום שבו נמצא הנקב ורק אז אפשר להקל ולומר שהנקב נגרם מידו של השוחט.

חלוקה דומה בין העניין הכללי לנקודה הפרטית המדויקת קיימת גם בעניינים אחרים: כאשר אדם דואג, אפשר לנסות לעודד אותו באופן כללי והרבה פעמים עידוד כזה מועיל ועוזר לו להתגבר, אבל יותר טוב ומדויק לדבר איתו על הסיבה הספציפית לדאגה ולעקור אותה מליבו. כיוצא בזה כאשר באים לנחם אבלים אפשר לדבר איתם דברי נחמה באופן כללי, אבל מי שיודע לגעת בנקודה הפנימית הספציפית של אותו אבל יוכל לנחם אותו נחמה גדולה ועמוקה יותר, כמו שמסופר על מרן הרב קוק זצ"ל שאחד מהאבלים שאותו הוא ניחם אמר לאחר מכן: מכל המנחמים שהיו אצלי, היחידי שדבריו באמת ניחמו אותי היה הרב קוק.

בדרך כלל האמא, שמרחמת על בנה, יודעת ומרגישה במדויק את הלב של בנה, וכך תהיה הנחמה של כל עם ישראל על ידי הקב"ה, נחמה מדויקת ועמוקה שעוקרת את הדאגה מעיקרה, כמו שאמר ישעיהו הנביא (סו,יג): "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו".