הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תרגמא"; "תרגמה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים פה ע"א

"אמר עולא: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן - לא ירדו, נעשו לחמו של מזבח. א"ר זירא, אף אנן נמי תנינא: שנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים; ומה התם דאם בא לזרוק אין לו לזרוק, אמרת: אם עלו לא ירדו, הכא דאם בא לזרוק זורק לא כל שכן! תרגמא: אקדשי קדשים. הרי פסח דקדשים קלים הוא! תרגמא: בשלא לשמן. תנן: וכולן שעלו חיין לגבי מזבח - ירדו, הא שחוטין - לא ירדו; מאי לאו ל"ש קדשי קדשים, לא שנא קדשים קלים! לא, הא שחוטין - מהן ירדו, מהן לא ירדו."

בסוגייתנו מופיע הביטוי "תרגמה" פעמיים

גופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקלה:

תרגמה, כשאומר בכל מקום, היינו שמפרש המשנה או הברייתא, אבל אין במשמעו שמגיה. ומצינו תרגמה כמו תני, פרק שני דכתובות [כב:] תרגמה בעד אחד, ובהדיא קתני שני עדים.

בית אהרן כרך ו:

א. "תרגמה" כשאומר בכל מקום היינו שמפרש המשנה או הברייתא אבל אין במשמעו שמגיה, ומצינו "תרגמה" כמו תני (פ"ב דכתובות), תרגמה בעד אחד ובהדיא קתני שני עדים, גופי הלכות אות תקל"ה, ופחד יצחק.
ב . "תרגמה" לא נאמר אלא כשאותו רב פלוני הוא תנא, אבל אם הוא אמורא לא אמר תרגמה.

כלומר, "תרגמה" – יש לפרש את המשנה כך וכך...

אין ספק שבסוגייתנו המשמעות של "תרגמה"/"תרגמא" היא של פירוש [הצבת אוקימתא, וכמו הביטוי "הכא במאי עסקינן"] ולא של שינוי גירסא.

אולם יש לציין כאן דבר ייחודי בסוגייתנו. בדרך כלל הביטוי "הכא במאי עסקינן" וגם הביטוי "תרגמא" באים ליישב קושיה, ואילו בסוגייתנו הביטוי "תרגמא" מעמיד [אוקימתא] את המקור התנאי באופן שאין ממנו ראיה לדברי עולא, ואין בו משום תרוץ על קושיה.

ניתן אולי לחדש חידוש משמעותי. אם נפרש שהביטוי "אף אנן נמי תנינא" הוא קושיה על עולא, מה הוא בא לחדש דבר שכבר נאמר בברייתא [כמו "והא תנינא חדא זימנא"], ולפי זה יוצא ש"תרגמא" מעמיד את הברייתא באופן שאין ממנו קושיא על דברי עולא.