הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי שמעון ורבי יהודה נגד רבי אליעזר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה]

זבחים פב ע"א

"מתני'. חטאת שקבל דמה בשני כוסות, יצא אחד מהן לחוץ - הפנימי כשר, נכנס אחד מהם לפנים - ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון, וחכמים פוסלין. אמר רבי יוסי הגלילי: מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ - לא עשה את המשויר כיוצא, מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים - אינו דין שלא נעשה את המשויר כנכנס.
נכנס לכפר אע"פ שלא כפר - פסול, דברי ר"א; רבי שמעון אומר: עד שיכפר; רבי יהודה אומר: אם הכניס שוגג - כשר. כל הדמים פסולין שנתנו ע"ג המזבח –"

 

1.
ב"מנחת יהודה" טוען שר"א במשנתנו הוא רבי אלעזר בן שמוע שחי בדורו של רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון [בר יוחאי] ולא רבי אליעזר [רבו של רבי עקיבא].

2.
ולגבי פסק הלכה:
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק ב הלכה טז:

דם חטאת שהכניסו לכפר בו בפנים, ולא כיפר אלא הוציאו ולא הזה ממנו בפנים כלום, אם הכניסו בשוגג הרי זה כשר ומזה ממנו בחוץ שהרי לא כיפר בקדש, ואם הכניסו במזיד פסול.

3.
ומסביר ה"כסף משנה" הלכות פסולי המוקדשין פרק ב הלכה טז:

ומ"ש דם חטאת שהכניסו לכפר בו בפנים ולא כיפר אלא הוציאו וכו' אם הכניסו בשוגג ה"ז כשר וכו'. שם במשנה ר' יהודה אומר אם הכניס שוגג כשר ומשמע לרבינו דרבי יהודה ארבי שמעון קאי והכי קאמר הא דמכשיר רבי שמעון כשלא כיפר היינו דוקא כשנכנס שוגג אבל אם הכניסו במזיד אע"פ שלא כיפר פסול. ...

משמע מדבריו, שהרמב"ם פוסק כרבי שמעון מפני שרבי יהודה מסב את דבריו על רבי שמעון. זאת אומרת, שבעיקר הדין רבי שמעון ורבי יהודה מסכימים בדעתם. וממילא, רבי שמעון ורבי יהודה נגד רבי אלעזר - הלכה כרבים.

4.
נציין, שלא מופיע בש"ס ובכללי הפסיקה כמי תהיה ההלכה כאשר רבי שמעון או רבי יהודה חולקים על רבי אלעזר [חברם].

4.1
בפשטות יש להניח שהלכה תהיה ככל אחד מהם נגד רבי אלעזר. וממילא, נשאלת השאלה מדוע ה"כסף משנה" צריך לומר שהלכה כרבי שמעון נגד רבי אלעזר מפני שרבי יהודה סובר כמותו, הרי גם ללא זה היתה ההלכה כרבי שמעון.

4.2
ואולי יש לומר: הכלל הוא שבמחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה, ולכן הלכה כרבי שמעון במשנתנו בגלל שרבי יהודה סובר כמותו.

4.3
ועוד אפשר לומר: אם התנא במשנתנו הוא רבי אליעזר ולא רבי אלעזר [כדברי ה"מנחת יהודה"], הרי יתכן שהלכה היתה צריכה להיות כרבי אליעזר נגד רבי שמעון או נגד רבי יהודה מפני שהוא היה רבו של רבי עקיבא שהיה רבם של שני תנאים אלה.
לכן אומר ה"כסף משנה" שהלכה כרבי שמעון [גם נגד רבי אליעזר] מפני שרבי יהודה סובר כמותו, וממילא יש לנו יחיד נגד רבים והלכה כרבים [כרבי שמעון ורבי יהודה אפילו נגד רבי אלעזר שהיה רבו של רבם - רבי עקיבא].