צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בדין טומאת נבילה בשחיטה ומליקה

מתני'. (כל הפסולין שמלקו - מליקתן פסולה, ואינו מטמא בבית הבליעה) מלק בשמאל או בלילה, שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ - אינן מטמאות בבית הבליעה. מלק בסכין, מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ...
תא שמע, זה הכלל: כל שהיה פסולו בקודש - אינו מטמא בגדים אבית הבליעה; בשלמא לרבי יוחנן - כל לאיתויי זר, אלא לרב - לאיתויי מאי? וליטעמיך, שלא היה פסולו בקודש לאיתויי מאי? אלא, רישא לאיתויי שחיטת קדשים בפנים, סיפא לאיתויי מליקת חולין בחוץ. 
 

רקע

בשני מקומות מצינו בתורה אכילת עוף: קדשים בפנים ע"י מליקה, וחולין בחוץ ע"י שחיטה. ומכאן שאם התקיימו התנאים הנ"ל העוף ראוי לאכילה, וכמובן שאינו מטמא טומאת נבילה בבית הבליעה.
האכילות שנתפרשו בתורה



לצורך הדיון בהמשך הסוגיא נגדיר שלושה משתנים (בלתי תלויים):
     העוף [קדשים / חולין]
     המקום [בפנים / בחוץ]
     האופן [מליקה / שחיטה]
המשתנה תלוי הוא: דין האוכל [טהור / טמא].
 

הדינים במשנה

המשנה משלימה את הדינים בשתי המשבצות הריקות, דהיינו עוף שנשחט שלא במקום הראוי לו (קדשים בחוץ או חולים בפנים), האם הוא מטמא בבית הבליעה או לא. אם נוסיף את משתנה האופן שני מקרים הללו מתפצלים לארבעה, שני המקרים הללו שנעשו במליקה, ושני המקרים הללו שנעשו בשחיטה.

המשנה קובעת שלגבי שתי משבצות אלו המשתנה הרלבנטי היחיד הוא האופן: אם בשחיטה טהור מלטמא, ואם במליקה טמא.

נסמן בטבלאות גם את הדינים שנתוספו (ובסוגריים את המקור לכל דין):



מה שמתקבל מהתוספות של המשנה הוא, שעופות שנעשו שלא במקומן אם נעשו בשחיטה טהורות מטומאת נבילה, ואם נעשו במליקה טמאות.
 

הדינים המתקבלים מ'זה הכלל'

אמנם עדיין חסרים בטבלה הדינים לשתי משבצות, שהמכנה המשותף שלהן הוא שהעוף נעשה במקומו הנכון, קדשים בפנים וחולין בחוץ, אלא שהאופן התהפך: הקדשים בשחיטה, והחולין במליקה. משבצות אלו מתמלאות על ידי 'זה הכלל' שבסוף המשנה. מתברר ששוב המשתנה הרבלנטי הוא משתנה האופן: בשחיטה טהור ובמליקה טמא:


 

סיכום

העולה מהטבלה השלימה הוא, שבין אם העופות נעשו במקומן ובין אם שלא במקומן רק משתנה האופן קובע: בשחיטה טהור ובמליקה טמא, דהיינו הטבלה השמאלית טהורה והימנית טמאה, חוץ מחריג אחד בימנית: קדשים בפנים שהתורה חידשה שאוכלים אותם על ידי מליקה, וזו המשבצת היחידה בטבלה זו שטהורה.
 
 

כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.