סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

זמן תחילת הלילה

זבחים נו ע"א


"אמר רב יצחק בר אבודימי: מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה? שנאמר: (ויקרא ז) ביום הקריבו את זבחו יאכל, ביום שאתה זובח אתה מקריב, ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב".

כתב התוספות שהחידוש בדברי רב יצחק בר אבודימי הוא שנפסל כבר משקיעת החמה ולא רק משחשיכה.
(רש"י והשאגת אריה כתבו חידושים נוספים הנלמדים מהדרשה).

אלא שהתוספות לא ביאר כיצד מהפסוק "ביום הקריבו את זבחו יאכל" למדים שכשר רק עד השקיעה. והלא גם לאחר השקיעה עדיין יום הוא. כך מפורש במשנה במסכת ראש השנה פרק ג משנה א:
רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, נֶחְקְרוּ הָעֵדִים, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר מְקֻדָּשׁ, עַד שֶׁחָשֵׁכָה, הֲרֵי זֶה מְעֻבָּר.
ניתן לראות את הלבנה בראש חודש רק לאחר השקיעה, שהרי הסהר המואר פונה מערבה לחמה. ולמרות שכבר עברה השקיעה ניתן עדיין לקדש את החודש באותו יום, והלילה יהיה ב' לחודש.

ועוד, שהתוספות ביאר את שיטתו כפי דעת ר"ת שחידש שקיימות שתי שקיעות, ושיש הבדל בין "משתשקע חמה", לבין "בשקיעת החמה". ולמרות זאת הביטוי "משתשקע החמה" שבסוגייתנו בעמוד ב' פירושו לדעתו כמו "בשקיעת החמה".
וצריך לפרש את הסוגיה לדעת הגאונים הגר"א ושאר הסוברים שמסתימת הגמרא משתמע שקיימת רק שקיעה אחת.

אלא שאמנם הלילה אינו מתחיל אלא בצאת הכוכבים, כמפורש במסכת מגילה דף כ ע"ב:
"וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר. מנהני מילי? אמר רבא: דאמר קרא ויקרא אלהים לאור יום - למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה, ולחשך קרא לילה, למחשיך ובא קרא לילה? הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא! - אלא אמר רבי זירא, מהכא: (נחמיה ד) ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר: (נחמיה ד) והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".
ובמסכת פסחים דף ב ע"א:
"קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא".
ואף על פי כן, מצאנו מצוות שאינן תלויות בכניסת היום הבא או ברדת הלילה, אלא בשקיעת החמה בלבד, ונלמדו כך מהפסוקים.

קריאת ההלל:
במסכת מגילה דף כ ע"ב: "...לקריאת ההלל - דכתיב (תהלים קי"ג) ממזרח שמש עד מבואו".
אמנם למאן דאמר אחר יש שם לימוד נוסף.

השבת העבוט:
שמות פרק כב, כה: אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.
דברים פרק כד, יג: הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ.

הלנת המת:
במדבר פרק כה, ד: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל.
דברים פרק כא, כג: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי.
יהושע פרק ח, כט: וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ.

שכר שכיר:
דברים פרק כד, טו: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ.
מסכת בבא מציעא דף קיב ע"א: "מששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין".
שולחן ערוך חו"מ סימן שלט, ג בהגה: "...כוון ששקעה עליו חמה עובר עליו משום ביומו תתן שכרו".
ועיין באריכות בזה בפירוש הכתב והקבלה על דברים כד, טו על: ולא תבא עליו השמש.

שחיטת קדשים:
במסכת יומא דף סב ע"ב, וכן במסכת תמיד דף לא ע"ב: "לכדתניא: שנים ליום - כנגד היום".
ופירש רש"י: "כנגד היום - כנגד זריחת השמש".

זריקת הדם:
מעתה מבוארת הדרשה שבסוגייתנו: "ביום שאתה זובח אתה מקריב". אותו "יום" הכשר לזביחה הוא הוא ה"יום" הכשר להקרבה, כלומר זריקת הדם.
ו"יום" הזביחה הוא: "כנגד היום - כנגד זריחת השמש".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר