אצבע קטנה או גדולה?
זבחים נג ע"א
"וטובל באצבעו הימנית - המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק,
וחומר בגודלו מלמעלה, ובאצבעו קטנה מלמטה".
פירש רש"י:
"וחומר בגודלו ובאצבע קטנה - מושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח".
על גירסה זו קשה, הרי לא ניתן לקנח בזרת את כל האצבע המורָה.
ואכן, כתב רמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות ה, ז:
"וטובל אצבעו הימנית הסמוכה לגודל בדם, וסומך באצבעו הגדולה מכאן ובגודל מכאן ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן".
וכתב הכסף משנה:
"ורבינו גורס גדולה במקום קטנה. אי נמי קטנה בערך הגודל קאמר".
וכך הוא גם נוסח התוספתא זבחים (צוקרמאנדל) ו, הלכה י (בכת"י וינה הלכה ד): "טובל אצבעו המיומנת שבימין, נותן גדולה מִכָּן וגדולה מִכָּן".
לדברי הכסף משנה אפשר שלרמב"ם היתה גירסה דומה גם בגמרא.
ואפשר שהמעתיקים שינו בגמרא לכתוב 'קטנה' שכן הלשון "גדולה מכאן וגדולה מכאן" תמוהה: האמה אכן נקראת אצבע גדולה, בתוספתא יומא (כפורים) (ליברמן) א, ט : "אי זהו אצבע הצרדה זו אצבע גדולה של ימין" - ומדובר באצבע שמקליקים בה להעיר את הכהן הגדול. אולם כיצד יתכן שיהיה פעמיים - "גדולה מכאן"?!
ואפשר שגירסת הרמב"ם היתה כלשונו הוא: "גדולה מכאן וגודל מכאן".
אי נמי י"ל שהאגודל נחשב לגדול האצבעות, כפירוש השני שכתב הכסף משנה.
וכן משמע במדרש תנאים לדברים כו, יט:
"ולתתך עליון על כל הגוים כשם שאצבע הגדולה כובשת ארבע אצבעות כך עתידין ישראל לכבוש ארבע מלכיות באותה שעה".
וכך הוא גם בפתרון תורה פרשת והיה כי תבוא עמוד 283:
"לתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה וג' אמ' ר' יהושע בן לוי כשם שאצבע גדולה שביד היא כובשת את ארבע אצבעות כך עתידין ישר' לכבוש את אומות העולם תחתיהן, שנ' ולתתך עליון וג' ".
ניתן לקפל – 'לכבוש' את כל האצבעות לתוך האגודל עם שורשו. אך קשה להבין את המדרש באופן שה'אצבע הגדולה' היא האמה.
