צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בפירוש הברייתא למה נאמרו קלות וחמורות

א. מתניתא, דתניא: אם נאמרו קלות, למה נאמרו חמורות? ואם נאמר חמורות, למה נאמר קלות? אם נאמר קלות ולא חמורות, הייתי אומר: על הקלות בלאו ועל החמורות במיתה, לכך נאמר חמורות; ואם נאמר חמורות ולא נאמרו קלות, הייתי אומר: על החמורות יהא חייב ועל הקלות יהא פטור, לכך נאמר קלות;
ב. מאי קלות ומאי חמורות? אילימא קלות - מעשר, חמורות - תרומה, הייתי אומר במיתה, השתא נמי הא במיתה! [ותו,] ואי לא נאמר הייתי אומר במיתה? דיו לבא מן הדין להיות כנדון!
ג. אלא קלות - טומאת שרץ, חמורות - טומאת מת, ובמאי? אי בתרומה, אידי ואידי הוא במיתה! ותו, לכך נאמרו חמורות דבלאו הא במיתה היא! (ואי לא נאמר הייתי אומר במיתה? דיו לבא מן הדין להיות כנדון!)
ד. ואי באכילת מעשר, אם לא נאמרו חמורות הייתי אומר על החמורות במיתה? הא מטומאת שרץ קאתיא, ודיו לבא מן הדין להיות כנדון!
ה. אמר זעירי: קלות - טומאת שרץ, חמורות - טומאת מת, והכי קאמר: אילו נאמר טומאת שרץ ונאמר מעשר ותרומה ולא נאמרה טומאת מת, הייתי אומר: [קלות] על הקלות בלאו ועל החמורות במיתה, ומדקלות על החמורות במיתה, חמורות נמי על הקלות במיתה, לכך נאמרו חמורות. 
 

רקע

לגבי אוכל בטומאת הגוף חילקה התורה בין מעשר לתרומה, ולא חילקה בין סוג הטומאה:על אכילת מעשר בלאו ועל אכילת תרומה במיתה.



בברייתא יש תיאור של שני דינים, קלות וחמורות, שהתורה כתבה, ושניהן בלאו. כצריכותא מביאה הברייתא שתי אפשרויות לדינים שהיו נלמדים אילו התורה היתה כותבת רק את אחת מהשתיים:
1. אם היתה כותבת רק את הקלות היינו אומרים שהחמורות במיתה ולא בלאו
2. אם היתה כותבת רק את החמורות היינו אומרים שעל הקלות פטור.
הדיון בסוגיא הוא על איזה שתיים מדובר. לפי שני המשתנים שבטבלה יש שתי אפשרויות להסביר את השתיים: או טומאת שרץ וטומאת מת, או מעשר ותרומה, אך שתי האפשרויות קשות, כפי שיתבאר.
 

מהלך הסוגיא

סעיף ב



לפי פרשנות זו הקלות היא השורה העליונה (מעשר), והחמורות היא השורה התחתונה (תרומה). לפי זה האפשרות הראשונה, שמציירת הברייתא היא שהתורה היתה כותבת רק את השורה העליונה, ומשם היינו לומדים שהתחתונה במיתה. על כך קשה, שאכן האמת היא, שהתחתונה במיתה (ובמסקנה של אפשרות 1 אין סתירה לדין התורה), ועוד שלא היינו לומדים זאת משום דיו (וקשה הק"ו של אפשרות 1).

סעיף ג



לפי פרשנות זו הקלות היא המשבצת הימנית תחתונה (שרץ), והחמורות המשבצת השמאלית תחתונה (מת). לפי זה האפשרות הראשונה, שמציירת הברייתא היא שהתורה היתה כותבת רק את הימנית תחתונה, שהיא בלאו, היינו לומדים שהשמאלית תחתונה במיתה. על כך קשה, שהרי שתיהן לפי האמת במיתה, כך שגם הק"ו של אפשרות 1 לא מתחיל, וגם המסקנה של אפשרות 1 אינה סותרת את דין התורה.

סעיף ד



גם לפי פרשנות זו הקלות הן השרץ והחמורות הן המת, אלא שכאן עוסקים בשורה העליונה (מעשר). כאן אמנם לפי דין תורה שניהם בלאו, כך שהמסקנה של אפשרות 1 אכן סותרת את דין התורה, אך מ"מ קשה הק"ו של אפשרות 1 כיוון שלא היינו לומדים זאת משום דיו.

סעיף ה



לפי פרשנות זו הקלות והחמורות של הברייתא הן אכן שרץ ומת, אך הלימוד אינו בין שתי משבצות בשורה אחת, כפי שראינו לעיל, אלא בין שתי משבצות נגדיות: מהמשבצת הימנית תחתונה, לשמאלית עליונה. כעת מובנת אפשרות 1: אין מדובר בק"ו אלא בהשוואה בין משבצות שוות: בכל אחת יש חומרא וקולא, ולכן אם התורה היתה כותבת רק את הטור הימני, ולא את השמאלי היינו לומדים מכך שהימנית תחתונה במיתה, שה"ה לשמאלית עליונה (מלבד זאת שזה לא ק"ו, אין כאן בעיה של דיו כי בשתיהן יש אותו דין). 

כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.