צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ
בדין תליה בשחיטה וקבלה
א. בעא מיניה אבוה דשמואל משמואל ... תלה ושחט מהו א"ל כשרה א"ל אישתבשת בעינן שחיטה על ירך וליכא
ב. נתלה ושחט מהו אמר ליה פסולה אמר ליה אישתבשת שחיטה על ירך ולא שוחט על ירך
ג. נתלה וקבל מהו אמר ליה כשרה אמר ליה אישתבשת אין דרך שירות בכך
ד. תלה וקיבל מהו אמר ליה פסולה אמר ליה אישתבשת שחיטה על ירך ולא קבלה על ירך
ה. אמר אביי בקדשי קדשים כולן פסולות בר מנתלה ושחט בקדשים קלים כולן כשרות בר מן נתלה וקיבל
ו. אמר רבא מאי שנא תלה וקיבל בקדשים קלים דכשרה דאויר פנים כפנים דמי בקדשי קדשים נמי אויר צפון כצפון דמי אלא אמר רבא בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים כשרות בר מן תלה ושחט בקדשי קדשים נתלה וקיבל בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים.
רקע
ארבע הבעיות (סעיפים א-ד) ששאל אבוה דשמואל את שמואל מתוארות לפי סדרן בטבלה הבאה:
כיוון שלפי סדר זה של המקרים הדין מתהפך לסירוגין, לכן שמואל השתבש שוב ושוב, שכן הוא סמך בכל אחת מהשאלות על התשובה למקרה הקודם.
מהלך הסוגיא
סעיפים א-ב, דיני שחיטה
השורה העליונה, שחיטה, תלויה בשאלה האם מתקיים דין 'ושחט אותו על ירך המזבח' או לא. שאלה זו נוגעת למצבו של הקרבן ולא למצבו של השוחט. לכן במשבצת הימנית לא מתקיים דין זה ופסול, ובשמאלית מתקיים דין זה וכשר.
סעיפים ג-ד, דיני קבלה
השורה התחתונה, קבלה, תלויה בשאלה אם מתקיים דין 'דרך שירות בכך' או לא. שאלה זו נוגעת למצבו של השוחט ולא למצבו של הקרבן. לכן במשבצת השמאלית לא מתקיים דין זה ופסול, ובימנית מתקיים דין זה וכשר.
המיוחד בטבלה זו הוא, שבשחיטה רלבנטי רק המשתנה 'על ירך' ולא המשתנה 'דרך שירות', כיוון ששחיטה לא חשיבא שירות. היפך מזה בקבלה: כאן רלבנטי רק המשתנה 'דרך שירות' ולא המשתנה 'על ירך' כיוון שבקבלה לא כתוב 'על ירך'. לכן בכל שורה המשבצת הפוסלת היא הפוכה.
סעיף ה, שיטת אביי
לכאורה אבוה דשמואל לא מחלק בין קדשי קדשים וקדשים קלים. לפי זה אביי חולק על אבוה דשמואל בשתי נקודות: בקדשי קדשים הוא סבור שיש פסול נוסף: גם תלה וקבל (משבצת ימנית תחתונה) פסול אך לא מהמשתנה שפסל את הנתלה וקבל (שמאלית תחתונה), דהיינו דרך שירות, אלא מפסול חדש: אויר צפון לאו כצפון דמי. מכל מקום יוצא שהשורה התחתונה כולה כשרה.
לעומת זאת בקדשים קלים הוא סבור שיש כשרות נוספת: גם תלה ושחט כשר כיוון שבקדשים קלים לא כתוב על ירך, ולכן משתנה זה כלל לא רלבנטי אצלו, כך שאין כל פסול בשחיטה, ולכן כל השורה העליונה כשרה.
סעיף ו – שיטת רבא
רבא מודה לאביי בטבלה השמאלית, אך בימנית הוא מודה לאבוה דשמואל. טעמו: כשם שאביי מכשיא במשבצת הימנית תחתונה שבטבלה השמאלית מטעם אויר פנים כפנים דמי, כך גם במשבצת הימנית תחתונה של הטבלה הימנית אויר צפון כצפון דמי.
לאור טבלאות אלו ניתן לומר שאבוה דשמואל עסק רק בקדשי קדשים, ושיטתו של רבא לא חולקת עליו (רש"י).
נספח – שיטת הרמב"ם
לשיטה זו ההבדל בין קדשי קדשים לקדשים קלים הוא רק במשבצת הימנית עליונה (תלה ושחט), כיוון שבקדשים קלים לא נאמר על ירך. לעומת זאת במשבצת השמאלית עליונה (נתלה ושחט) לכו"ע כשר, ששחיטה לא חשיבא עבודה.
אצל הרמב"ם (פסוה"מ א:יז-יח) שתי המשבצות העליונות הפוכות:
[טז] תלה הבהמה, ושחטה באוויר העזרה--פסולה: שנאמר על ירך המזבח עד שישחוט בארץ. [יז] הייתה הבהמה בארץ, ונתלה ושחט והוא תלוי באוויר--בקודשי קודשים, פסול; ובקודשים קלים, כשר.
הכס"מ על אתר מציע לשנות את הנוסח של ההלכה ברמב"ם כך שיתאים לנוסח הגמרא שלפנינו.
כתב: אברהם ליפשיץ © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
