שיטה מקובצת / הרב יעקב לויפר
פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה
אחד החיבורים המזוהים יותר מכל עם סדר קדשים הוא ה'שיטה מקובצת' לרבי בצלאל אשכנזי שמודפס בשולי עמוד הגמרא, החל מדפוס וילנא. אולי קצת מפתיע יהיה לגלות שבאמת אין זה כלל שמו של החיבור הזה.
למעשה גם השם 'שיטה מקובצת' – לכל המסכתות, אינו משל רבי בצלאל עצמו. הוא היה נוהג לכנות את חיבוריו בשם 'חידושים', כפי שהוא כותב למשל בחיבורו למסכת כתובות (יח: ד"ה ראב"י סבר): "ובבבא מציעא הארכתי בשמעתא זו בחדושי אשר חברתי מהראשונים ז"ל וה' יגמור בעדי ויזכני לכתוב חדושים על כל התלמוד", וכך בעוד ועוד מקומות בחיבורו.
מהיכן נובע השם 'שיטה מקובצת'? ובכן השם 'שיטה' הוא כינוי שניתן לספר על ידי חכמי המזרח באותה תקופה. שם היו נוהגים לכנות ספר של חידושים על סדר המסכת בשם 'שיטה', ושכיחים בספריהם הביטויים 'שיטה להרמב"ן' 'שיטה להרשב"א' וכדומה. כך קורא לחיבור למשל רבי יעקב קשטרו, בן דורו של רבי בצלאל: "כתוב בשטת קמא המקובצת בשם המאירי" (ערך לחם קושטא תע"ח, אעה"ז סי' מב). או רבי אהרן לפפא מחכמי איזמיר שכותב "ואחר זמן בא לידי שטה מקובצת על מסכת בבא בתרא, וראיתי כתוב בענין זה..." (שו"ת בני אהרן אזמיר תל"ד דף כד, ריש עמוד ד').
הוי אומר: חידושים של חכם מסויים נקראו על שמו, 'שיטה לפלוני'. ואילו חידושיו של רבי בצלאל שברובם היו ליקוט מספרי ראשונים ואחרונים, נתכנו בפי חכמי המזרח 'שיטה מקובצת'. כפי שיש גם 'שיטה ישנה', 'שיטה לא נודע למי' [זה כינוי שרבי בצלאל עצמו חידש], וכדומה. כינוים מסוג זה שכיחים רק בפי חכמי הספרדים באותו דור.
לעומת זאת ר' משה בנבנשת שחי באותה תקופה בערך כותב "גם מצאתי להרב בצלאל בלקוטיו" (שו"ת פני משה חלק א' סי' פב). ר' חיים אלגזי מחכמי קושטא מזכיר בספרו כמה פעמים "וכתוב בספרי החידושים", "וכתוב בחידושים" והדברים נמצאים בשיטה מקובצת (עיין מובאות במאמר רי"ש שפיגל (ישורון חלק ד' עמוד תשכ"ח) גם כל המובאות שהבאנו [ושנביא] לענין שמו של הש"מ לקוחות משם). באותו שם נוקב ר' ישראל משה בעל שו"ת 'משאת משה' (קושטא תק"ב, סי' ז) "וכן מצאתי בכ"י בשם מהר"ר בצלאל בחידושיו לפ"ב דכתובות". גם רבי יהודה רוזאניס בעל 'משנה למלך' מזכיר בחיבורו כמה פעמים את 'מהר"ר בצלאל בחידושיו', או 'מהר"ר בצלאל בלקוטיו', ואף 'שיטת מהר"ר בצלאל'. ואף פעם לא 'שיטה מקובצת'.
הוי אומר: השם שיטה מקובצת אינו משל רב"א עצמו, אלא נתכנה כך בפי חלק חכמי דורו, והצליח להקבע בתור השם המפורסם של החיבור. גם השם 'אסיפת זקנים' שהעניק לחיבור מדפיסו הראשון, ר' יונה בר יעקב אשכנזי, לא הצליח להקלט, למרות שהונצח בשערי כל המהדורות הבאות.
*
ה'שיטה מקובצת' על סדר קדשים שהודפס בדפוס וילנא הוא שלב נוסף בגלגולו של השם. שכן לא מדובר כאן בחיבור שנתחבר בפני עצמו, כי אם בהגהות שנכתבו בשולי גליונות הש"ס שלמד בהם רבי בצלאל [עיין להלן בדברי ר' דוד קונפורטי, שהגהות כאלו נכתבו על כל הש"ס]. אמנם בין ההגהות יש הרבה ליקוטים מראשונים. אבל אין זה חיבור שנכתב לכתחילה במתכונת של ספרי ה'שיטה' על שאר המסכתות.
ואכן החיד"א ב'שם הגדולים' (חלק ספרים, מערכת ה, לד) קורא לחיבור זה בשם 'הגהות', ולא שיטה או חידושים. גם ר' דוד קונפורטי בחיבורו 'קורא הדורות' (עמ' מא) מספר "ואני הכותב ראיתי השיטה שכתב על מסכת כתובות בלמדי בישיבת הרב אברהם סכנדרי ז"ל במצרים... גם בהיותי בירושלים תו"בב בא לידי תלמוד שלו מדפוס וינציאה והיה כלו מוגה מכתיבת ידו, ובפרטות בסדר קדשים וטהרות". הרי לנו ש'שיטה' לחוד, והגהות לחוד.
מדפיסי וילנא הם שהעניקו להגהות אלו את השם 'שיטה מקובצת', וכך נשתגר בפי הלומדים עד שנתקבל הרושם כי הגהות אלו הם חלק מהחיבור 'שיטה מקובצת', ולא היא.
(מקורות: מאמרו של ר' יעקב שמואל שפיגל שנדפס בקובץ 'ישורון' חלק ד, עמוד תשכ"ה; מבוא של מהדורת 'עוז והדר' לסדר קדשים).
