צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בדין צלצול קטן

א. תנן התם: כהן שלקה באצבעו - כורך עליה גמי, במקדש אבל לא במדינה, ואם להוציא ממנה דם - כאן וכאן אסור.
ב. אמר ר' יהודה בריה דרבי חייא: לא שנו אלא גמי, אבל צילצול קטן הוי יתור בגדים; ורבי יוחנן אמר: לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדים לא הוי יתור. ותיפוק ליה משום חציצה! בשמאל; א"נ, שלא במקום עבודה. ופליגא דרבא, דאמר רבא אמר רב חסדא: במקום בגדים - אפי' נימא אחת חוצצת, שלא במקום בגדים - שלש על שלש חוצצות, פחות מכאן אינן חוצצות. אדרבי יוחנן ודאי פליגא, אדר' יהודה בריה דרבי חייא מי לימא דפליגא? שאני צילצול קטן דחשיב.
ג. לישנא אחרינא אמרי לה, אמר ר' יהודה בריה דרבי חייא: לא שנו אלא גמי, אבל צילצול קטן חוצץ; ורבי יוחנן אמר: לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדים - שלש על שלש חוצצות, פחות מיכן אינה חוצצת, והיינו דרבא אמר רב חסדא. לימא פליגא אדר' יהודה בריה דרבי חייא! שאני צילצול קטן דחשיב. 
 

רקע

הנדון בסוגיא: האם לבישת צלצול קטן בשעת עבודה פוסלת.
שאלה זו תלויה בשני משתנים, שכל אחד מהם קשור בבעיה הלכתית שונה:
הבעיה ההלכתית האחת היא חציצה בין ידי הכהן לכלי השרת. כאן המשתנה הרלבנטי הוא מקום עבודה: אם הצלצול במקום עבודה חוצץ ואם לא (בשמאל או בגב היד) לא חוצץ.
הבעיה השניה היא חציצה בין בגדי הכהן לבשרו. כאן המשתנה הרלבנטי הוא מקום בגדים: אם זה במקום בגדים חוצץ, אך אם הוא שלא במקום בגדים (כגון אצבע) אין בעיה של חציצה.
אמנם גם במקום שאין חציצה (שלא במקום עבודה ושלא במקום בגדים) נחלקו אמוראים אם יש בעיה של ייתור בגדים או שכיון שמדובר שלא במקום בגדים אין זה נחשב לייתור בגדים.


 

מהלך הסוגיא

מחלוקת האמוראים בסוגיא עוסקת אם כן רק במשבצת השמאלית תחתונה.
שלושה דינים האפשריים:
1. הוי ייתור
2. רק יותר משלוש על שלוש הוי ייתור.
3. לא הוי ייתור

שיטתו של ר"י בריה דר"ח: דין 1.
שיטתו של רבא: דין 2.
על שיטת רבי יוחנן יש שתי לישנות בגמרא, כדלקמן:



סעיף ב
לפי ל"ק יוצא שרבי יוחנן חולק בוודאי על רבא (לקולא). הגמרא סוברת בהו"א שגם ר"י בריה דר"ח חולק על רבא (לחומרא), אך דוחה שרק בצלצול שחשיב הדין הוא 1 אך בשאר בגדים 2.

סעיף ג
לעומת זאת לפי ל"ב רבי יוחנן סובר כרבא , ואילו על ר"י בריה דר"ח (שלא השתנה מל"ק) יש אותה שו"ט בגמרא. 

כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.