צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בפסול חטאת שלא לשמה

א. חטאת מנלן? דכתיב: +ויקרא ד+ ושחט אותה לחטאת, שתהא שחיטה לשם חטאת. אשכחן שחיטה, קבלה מנלן? דכתיב: +ויקרא ד+ ולקח הכהן מדם החטאת, שתהא קבלה לשם חטאת. ואשכחן שחיטה וקבלה, זריקה מנלן? דאמר קרא +ויקרא ד+ וכפר עליו הכהן מחטאתו, שתהא כפרה לשם חטאת.
ב. אשכחן שנוי קדש, שנוי בעלים מנלן? אמר קרא: עליו, עליו - ולא על חבירו. אשכחן למצוה, לעכב מנלן? כדאמר רב הונא בריה דרב יהושע: חטאת - חטאתו, הכא נמי חטאת - חטאתו.
ג. אשכחן מצוה בשנוי קדש, וזריקה בשנוי בעלים בין למצוה בין לעכב, לעכב בכל עבודות בשנוי קדש, ובשאר עבודות בשנוי בעלים בין למצוה בין לעכב מנלן?
ד. אמר ר' יונה: אתיא מחטאת נזיר, דכתיב: +במדבר ו+ והקריב הכהן לפני ה' ועשה את חטאתו ואת עולתו, שיהו כל עשיותיו לשם חטאת.
ה. אשכחן שנוי קדש, שנוי בעלים מנלן? (אם אינו ענין לשנוי קדש, תניהו ענין לשנוי בעלים. אשכחן למצוה, לעכב מנלן?) אמר רב הונא [בריה דר"י]: חטאת חטאתו:

רש"י:
אשכחן מצוה בשנוי קדש - בכל עבודות וזריקה אשכחן בה מצוה ועכוב בשנוי בעלים דהאי מחטאתו נמי בזריקה כתיב שהיא הכפרה.
לעכב בכל עבודות בשנוי קדש - שלא למדנו לאחד מהן ושאר עבודות לבד מזריקה בשנוי בעלים בין למצוה בין לעכב מנלן.
שיהו כל עשיותיו לשם חטאת - ולמצוה לא אצטריך קרא דהא נפקא לן משאר חטאות והאי לעכובא.
[ה"ג בס"א] - אשכחן שנוי קדש שנוי בעלים מנלן.
אמר רב הונא כו' - גבי נזיר כתיב ועשה את חטאתו ואת עולתו הרי למצוה וכשלמים מה שלמים לא חלקת בהן בין זריקה לשאר עבודות בשנוי בעלים למצוה אף חטאת לא תחלק בין זריקה לשאר עבודות לעכב הרי לך מצוה ועכוב בין בשנוי קדש בין בשנוי בעלים כך נ"ל וכן יש לפרש גבי חטאת מצורע לקמן נ"ל.

תוספות:
ועשה את חטאתו שיהו כל עשיותיו לשם חטאת אשכחנא שנוי קדש שנוי בעלים מנ"ל אמר רב הונא בריה דרב יהושע חטאת חטאתו - כך גירסת הקונטרס ולגירסא זו מוקי ברישא לעכב בשנוי קדש קודם שנעמיד למצוה בשנוי בעלים באם אינו ענין ואינו משמע כן בכולי פירקא לעיל גבי שלמים ופסח דקאמר אשכחנא שנוי קדש שנוי בעלים מנא לן ומוקי ברישא בשנוי בעלים באם אינו ענין קודם שיעמיד קרא לעכב ומיהו י"ל דשאני הכא דכבר אשכחנא קרא לזריקה בשנוי בעלים ואית ספרים דגרסי אם אינו ענין לשנוי קדש דנפקא ליה מהתם תניהו ענין לשנוי בעלים אשכחנא למצוה לעכב מנא לן אמר רב הונא בריה דרב יהושע חטאת חטאתו ולגירסא זו לא צריכינן תו לקרא דלעיל בזריקה וניחא נמי הא דגרסינן לעיל כדאמר רב הונא בריה דרב יהושע חטאת חטאתו דמשמע דעיקר מילתא לא אתמר אההיא והיינו משום דלבסוף לא קיימא. 
 

רקע

הסוגיא מחפשת מקור לכך, שצריך לשמה בחטאת הן למצוה והן לעכב, הן שבשינוי קדש והן בשינוי בעלים, וכל אחד מדינים אלו צריך לחול בכל אחת מארבע העבודות. בטבלה הבאה כל אחת מהמשבצות מייצגת ארבע עבודות:

מהלך הסוגיא

בסעיף א מוצאת הגמרא מקורות לכך, שבעינן לשמה בשינוי קדש למצוה בכל העבודות, דהיינו מקור למשבצת הימנית עליונה. 
בסעיף ב מוצאת הגמרא מקור לכך, שבזריקה בשינוי בעלים בעינן לשמה בין למצוה בין לעכב, דהיינו מקור לטור השמאלי כולו, אך רק לעבודה אחת מהארבע. 
בסעיף ג הגמרא מסכמת את מה שחסר עדיין: מקור למשבצת הימנית תחתונה (שנוי קדש לעכב בכל ארבע העבודות), ומקור לטור השמאלי כולו (שינוי בעלים) בשלוש העבודות חוץ מזריקה:



בסעיפים ד-ה מופיעות שתי דרשות מהפסוק של חטאת נזיר, אחת מועשה את חטאתו, ואחת מחטאת חטאתו. נחלקו רש"י ותוספות איזה חוסר ממלאה כל אחת מהדרשות:
לפי רש"י הדרשה בסעיף ד מתייחסת למשבצת הימנית תחתונה, והדרשה בסעיף ה מתייחסת לטור השמאלי כולו. 
לפי תוספות הדרשה בסעיף ד מתייחסת למשבצת השמאלית עליונה, והדרשה בסעיף ה מתייחסת לשורה התחתונה כולה. 
שתי הנקודות מציגים תוספות להעדפת הפירוש השני:
א. בשאר הסוגיות מצינו שקודם משלימים את השורה העליונה (מחפשים מקור לשינוי בעלים למצוה), ורק אח"כ מחפשים מקור לשורה התחתונה (לעכב בשינוי קדש ובשינוי בעלים). 
ב. לאחר שהדרשה שבסעיף ה ממלאה את הטור השמאלי אין צורך כבר לדרשה שבסעיף ב, ולכן הגמרא מתנסחת לעיל כדרב הונא בריה דרב יהושע, דהיינו שעיקר דרשתו לא נאמרה לעיל על הפסוק שבסעיף [ב] אלא על הפסוק שבסעיף [ה]. 

כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.