|
השוחט ומעלה בחוץ / זבחים קוהרב ברוך וינטרוב
במשנתנו נחלקו חכמים ורבי יוסי הגלילי מה דין השוחט קורבן בחוץ והעלהו שם. לדעת רבי יוסי הגלילי אדם זה חייב על השחיטה בלבד ולא על ההעלאה, כיוון שהקורבן אינו ראוי להיות מוקרב בפנים. לדעת חכמים, לעומת זאת, אדם זה חייב הן על השחיטה הן על ההעלאה, והם טוענים כנגד רבי יוסי הגלילי שעל פי שיטתו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ לא יתחייב על ההעלאה, שכן בהוצאת הקורבן מן העזרה הריהו נפסל כ'יוצא'.
תשובתו של רבי יוסי הגלילי ברורה, וכפי שמביאה הגמרא להלן (קח ע"א) – אינו דומה קורבן שנשחט בפנים ויצא, שהייתה לו שעת הכושר קודם פסולו, לקורבן שנשחט מתחילתו בחוץ, ומעולם לא הייתה לו שעת הכושר!
מדוע אם כן חלקו עליו חכמים?
נראה שלדעת חכמים העובדה שהקורבן נפסל בשחיטתו בחוץ אינה סיבה לפטור את המעלה אותו מחיוב העלאה בחוץ. כדי לבאר את דעתם יש לעמוד על שני יסודות אפשריים לאיסור ההקרבה בחוץ:
א. הפגיעה בבית המקדש ובקודשיו – לקיחת קורבן שהיה אמור להיות מוקרב בבית המקדש והקרבתו בחוץ מחסירות את הקורבן מבית המקדש ופוסלות את הקורבן עצמו.
ב. עצם ההקרבה בחוץ – אף בלא להתייחס לפגיעה במקדש וקודשיו, עצם ההקרבה בחוץ אסורה, כיון שהקב"ה ציווה על ריכוז עבודת הקורבנות במקום אחד.
המקרה שנחלקו בו חכמים ורבי יוסי הגלילי, שחיטה בחוץ והעלאה בחוץ, הוא הנפקא מינה שבין שני היסודות. העלאת הקורבן שנשחט בחוץ אינה פוגעת במקדש וקודשיו, שכן לפנינו קורבן פסול מכול וכול, ועל כן סובר רבי יוסי הגלילי שהמעלה קורבן כזה בחוץ פטור. דעת חכמים, לעומת זאת, שהמעלה בחוץ קורבן שנשחט בחוץ אומנם אינו פוגע במקדש וקודשיו, אך עצם ההקרבה בחוץ אסורה.
(שאלה זו עלתה כבר לעיל פד ע"ב – פה ע"א, בדיון אם אפשר ללמוד בקל וחומר משוחט ומעלה בחוץ לשוחט בלילה או שוחט עוף בפנים והעלה בחוץ. הנסיון ללמוד בקל וחומר בנוי על ההנחה שהחיוב חל למרות הפסול הנגרם מן השחיטה בחוץ. דחיית הקל וחומר מבוססת על ההבנה שהמעלה בחוץ קורבן שנשחט בחוץ אינו חייב למרות הפסול הנגרם בשחיטת חוץ, אלא שחיובו קשור לעצם ההקרבה בחוץ, ואכמ"ל)
לאור זאת תתבאר גם טענתו רב ביבי (להלן קז ע"א) שהעלאתם בחוץ של שחוטי חוץ ושחוטי פנים הן למעשה שתי עבירות שונות, כך שהמעלה בחוץ שחוטי חוץ ושחוטי פנים אמור להתחייב בשני חיובים נפרדים! נראה כי טענה זו בנויה על ההבנה שלדעת חכמים יש שני דינים בהעלאה בחוץ – דין של פגיעה במקדש וקודשיו, המתקיים בהעלאת שחוטי פנים בחוץ, ודין של איסור על עצם ההקרבה בחוץ, המתקיים בהעלאתם בחוץ של שחוטי חוץ.
|