|
לינה בראש המזבח / זבחים פזהרב ברוך וינטרוב
נחלקו רבא ורבה אם אברים שלנו בראש המזבח נפסלים. בדברינו היום ננסה לברר את שיטתו של רבה, הסובר כי אין לינה בראש המזבח.
המקדש דוד (ד, ה) מבאר כי לדעת רבה העלאה לראש המזבח היא תחילת הקטרה. פסול לינה שייך רק כאשר האיבר טרם התחיל בתהליך הקטרתו, ועל כן העלאתו למזבח מפקיעה אותו מידי פסול לינה.
אומנם אפשר להציע סברא אחרת. פסול לינה שייך דווקא בעזרה, היכן שבמשך הלילה אין עבודה. המזבח פעיל בלילה (שהרי מצוות ההקטרה וההרמה נעשות במהלך הלילה), ועל כן אין הלינה בו פוסלת.
אפשר להציע שתי נפקא מינות מרכזיות בין שתי הצעות אלו. האחת – מהם חלקי הקורבן אשר ראש המזבח יכול להצילם מפסול לינה, והשנייה – מהם חלקי המזבח אשר הלינה על גביהם אינה פוסלת.
לעניין החלקים הנפסלים, הרי שהצעתו של המקדש דוד לביאור שיטת רבה שייכת לכאורה רק באיברים המוקטרים על גבי המזבח. חלקי הקורבן שאינם שייכים לראש המזבח, כגון דם הנזרק על הקרנות או על הקיר וכדומה, ייפסלו בלינה על גביו, שכן אי אפשר לראות את העלאתם עליו כתחילת תהליך ההקרבה. על פי ההצעה השנייה שהצענו, לעומת זאת, יש מקום לומר כי אף חלקים שאינם אמורים להיות מוקרבים על גבי המזבח, מכל מקום לא ייפסלו בלינה על גביו, כיוון שראש המזבח אינו מקום הפוסל בלינה.
לעניין חלקי המזבח המצילים, הרי שעל פי הצעתו של המקדש דוד דווקא חלקים שאפשר להקטיר עליהם הם שיכולים להיחשב כתחילת ההקרבה. על פי ההצעה השנייה, לעומת זאת, ייתכן שאף חלקי המזבח שאינם ניתנים להקטרה יצילו מפסול לינה, כי המזבח כולו נחשב פעיל בלילה.
הראשונים לא דנו בנושאים אלו במפורש, אך אפשר למצוא רמזים לדעותיהם במקומות שונים. כך לדוגמה לעיל נו ע"א הניחו רש"י והתוספות כי לדעת רבה דם אינו נפסל בלינה בראש המזבח. לגבי חלקי המזבח, דעת התוספות במסכת יומא (מה ע"ב ד"ה סודרן) כי הסובב מציל מפסול לינה ואילו היסוד לא. לדעת הגבורת ארי שם, לעומת זאת, אין הסובב מציל מפסול לינה.
|