|
שב ואל תעשה עדיף? / זבחים פהרב ברוך וינטרוב
במשנה הפותחת את סוגייתנו אנו למדים על מחלוקת תנאים לגבי מקרה שבו נתערב דם קורבן הניתן במתנה אחת עם דם קורבן הניתן בארבע מתנות: לדעת רבי אליעזר יש לתת את מלוא ארבע המתנות, ואילו לדעת רבי יהושע די במתנה אחת בלבד. מן המשא ומתן במשנה ומדברי הראשונים אנו למדים כי רבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו במספר מחלוקות.
טענתו העיקרית של רבי יהושע היא כי זריקה של ארבע מתנות היא עבירה על איסור 'בל תוסיף', שהרי הקורבן אמור להינתן פעם אחת בלבד. רבי אליעזר השיב לטענה זו במספר רבדים:
א. אין כאן זריקה מיותרת, שכן כאשר הכוהן נותן את התערובת בשלוש המתנות הנוספות – יש לראות את דם הניתנין במתנה אחת כאילו היה מים (פ ע"א רש"י ד"ה רבי אליעזר אומר, עט ע"ב תוד"ה אמר לו ר"א).
ב. אף אם רואים את הזריקות המיותרות כמתקיימות, איסור 'בל תוסיף' קיים רק בזריקה של דם בפני עצמו. אם הדם בתערובת – אין זה 'בל תוסיף', שהרי מעשה הזריקה מתחייב מצד הדם השני, האמור להינתן בארבע מתנות.
ג. אף אם נניח כי מדובר בבל תוסיף, עדיף לעבור על בל תוסיף ולקיים את מצוות הזריקה בקורבן המצריך ד' מתנות מאשר לבטל את דין ד' מתנות ולעבור על 'בל תגרע'.
אנו נתמקד במחלוקת השלישית, המובאת גם בגמרא במסכת עירובין (ק ע"א). הגמרא שם עוסקת באיסור שימוש באילנות בשבת, ודנה בדינו של מי שעבר ועלה על אילן בשבת. הגמרא מסיקה שנחלקו בכך הברייתות: על פי ברייתא אחת מי שעבר ועלה מחויב לרדת, כדי שלא להמשיך ולהשתמש באילן במשך השבת. על פי הברייתא השנייה אסור לאדם זה לרדת, כיוון שהירידה כרוכה אף היא באיסור של שימוש באילן.
הגמרא משווה בין מחלוקת זו למחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע: רבי אליעזר סובר שמוטב לעשות מעשה, אף אם כרוך בו איסור, ואילו רבי יהושע דוגל ב'שב ואל תעשה עדיף'. הגמרא דוחה את ההשוואה ומסבירה שרבי אליעזר אומנם סובר שאפשר לזרוק את תערובת הדם ארבע פעמים כדי לקיים את המצווה של קורבן החטאת, אך ביחס לשימוש בעץ בשבת אין כל מצווה אשר תדחה את איסור השימוש הכרוך בירידה. אף בדעת רבי יהושע אין להשוות, כיוון שבמקרה של הקורבן לא עוברים על איסור בידיים כשנוהגים 'שב ואל תעשה', ואילו הישיבה על האילן בשבת כרוכה היא עצמה באיסור.
אלא שבעוד הבבלי דוחה את ההשוואה, הירושלמי (עירובין י, יד) מקיים אותה ואף מוסיף מקרים אחרים שבהם יחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע בהתאם לשיטותיהם. לדוגמה – אם נמצא שרץ במקדש, רבי אליעזר יעדיף שכוהן יוציאו מייד, תוך שהוא אוחזו באבנטו, אף על פי שבכך תיגרם טומאה לאבנט, ואילו רבי יהושע יעדיף לחכות להבאת צבת עץ, שתאפשר את פינוי השרץ בלא להרבות טומאה, אף על פי שעצם השהיית השרץ בבית המקדש בעייתית.
לכאורה סברתו של רבי אליעזר קשה: האם באמת עדיף לעבור על לאו בידיים כדי להינצל מלעבור על לאו בשב ואל תעשה? הרי סברתו של רבי יהושע, המעדיף לעבור בשב ואל תעשה, נראית פשוטה!
נראה כי רבי אליעזר רואה את חוסר ההימלטות מן העבירה כחמור יותר מן העבירה עצמה. הימלטות מלעבור עבירה, אף אם ההימלטות עצמה כרוכה גם היא בעבירה, עדיפה מישיבה בחיבוק ידיים ועבירה על מצוות ה'. אם ממילא נגזר על האדם לעבור עבירה, עדיף שיראה כי הוא מתנגד לכך באופן אקטיבי, מאשר שישב בלא מעש. בעיני רבי אליעזר עדיפה עשייה בעלת כוונה טובה, אף אם מעשה שלילי כרוך בעקביה, ממחדל וחוסר אונים.
|