פר כוהן משיח ופר העלם דבר / זבחים מא

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

לאחר עיסוק ממושך בפן ההלכתי של ההיקש בין פר כוהן משיח ופר העלם דבר נוגעת הגמרא בסוגייתנו גם בפן המחשבתי של ההיקש ושואלת מדוע נדרש פר העלם דבר של ציבור ללמוד מפר כוהן משיח במקום שייכתבו דיניו בפירוש:

"תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה נאמרו יותרת ושתי כליות בפר כהן משיח, ולא נאמרו בפר העלם דבר של צבור?         
משל למלך בשר ודם שזעם על אוהבו (רש"י: ציבור), ומיעט בסרחונו מפני חיבתו".

הגמרא ממשיכה לפתח את הרעיון שהציבור קרוב ומשמעותי יותר עבור הקב"ה:

"ותנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה נאמרה "פרוכת הקדש" בפר כהן משיח, ולא נאמר בפר העלם דבר של צבור?         
משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה, אם מיעוטה סרחה – פמליא שלו מתקיימת, אם רובה סרחה – אין פמליא שלו מתקיימת" (רש"י: כיון דרוב ציבור סרחו כביכול אין כאן קדושה).

בעיון זה ננסה, לאור דברי הגמרא, לבחון את היחס שבין פרשיית פר כוהן משיח ופרשיית פר העלם דבר.

נפתח בקושיה שעורר כבר הרמב"ן. כל פרשיות החטאות חותמות במילים "ונסלח לו" מלבד פרשיית פר כוהן משיח. הרמב"ן (ויקרא ד, ב) כתב שהטעם לכך הוא שלרוב מעלתו של הכוהן אין הקורבן מכפר לו עד שיתחנן לאלוהיו, אך דבריו נראים דחוקים מעט. האברבנאל הציע אפשרות אחרת, וכתב שהמילים "ונסלח להם" שבסוף פרשיית פר העלם דבר של ציבור מוסבות גם על פרשיית כוהן משיח שקודמת לה. האברבנאל מנמק זאת בכך ש"שניהם חטאו בדבר הוראה והתירו האסור", ונראה שהוא רואה בכך השוואה ודמיון בעלמא, אך אנו ננסה ללמוד מכאן נקודה מהותית יותר.

פרשיית פר העלם דבר של ציבור מתוארת כהמשך ישיר של פרשיית פר כוהן משיח – "ואם כל עדת ישראל ישגו". גם מעשה ההקרבה של פר העלם דבר מתואר כהמשך של הפרשייה הקודמת – "וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת" (שם, כ), "וְשָׂרַף אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן" (שם, כא). כמו כן, הכוהן המשיח, אשר חטא בפרשייה הראשונה, הוא זה שמבצע את הכפרה בפרשייה השנייה – "וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (שם, טז).

אפשר להציע שבפשט התורה מדובר למעשה על סיפור אחד שבו הכוהן המשיח חוטא ובעקבותיו חוטא העם כולו, כפי שפירשו האבן עזרא והחזקוני את המילים "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם" (שם, ג). מתוך הבנה זו נראה ששני הפרים הם מערכת קורבנית אחת (שרק בסופה נאמר "ונסלח להם"), וממילא מובן מדוע פרטי ההקרבה לא נשנו בפר העלם דבר בפירוט.

למעשה הפרידו חז"ל בין הפרשיות וקבעו שכל אחת מהן יכולה להתקיים בנפרד, אך אפשר למצוא רמז לקשר ביניהן במקרה שבו חטאו בו־זמנית גם הכוהן המשיח וגם הציבור (הוריות יג ע"א):

"ת"ר: 'ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון' – מה ת"ל הראשון? שיהא ראשון קודם לפר העדה בכל מעשיו.           
ת"ר: פר כהן משיח ופר העדה עומדים – פר כהן משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, דין הוא שיקדים המכפר למתכפר".

כאשר בפועל חטאו גם הכוהן המשיח וגם עדת בני ישראל חוזר וניעור הדין המקורי של התורה, שלפיו מדובר במערכת קורבנית אחת שבה הכוהן המשיח מכפר על עצמו תחילה ואחר כך חוזר ומכפר על קהל עדת ישראל.