שחיטה לאו עבודה היא / זבחים יד

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

הגמרא בסוגייתנו דנה באפשרות לעשות את עבודת ההולכה על ידי זר. בשלב מסוים מבקשת הגמרא ללמוד את דין ההולכה מדין השחיטה שכשרה בזר, ודוחה:

"שחיטה לאו עבודה היא".

הראשונים נחלקו בהבנת דברי הגמרא, ואנו נדון בשתיים מהדעות המובאות בתוספות (ד"ה הג"ה). דעה אחת היא דעת ר"י מאורלינ"ש:

"והרב רבי יעקב דאורלינ"ש מפרש לאו עבודה היא לפי ששוה בחולין ובקדשים, אם כן לאו מטעם עבודה צוה המקום שחיטה".

לפיר הר"י מאורלינ"ש, השחיטה היא דין בסיסי הקיים בכל בהמה, בין בחולין בין בקודשים, ולכן אין היא נחשבת אחת מעבודות ההקרבה. דעה אחרת היא דעת בעלי התוספות עצמם:

"ולי נראה לאו עבודה היא מדמכשרינן לקמן עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט בקדשי קדשים".

לדעת התוספות, מכך שדין "שחיטה בצפון" אינו מחייב שהשוחט עצמו יהיה בצפון, אלא רק הבהמה, מוכח שהשחיטה אינה עבודה ככל העבודות, וממילא מסתבר שתהיה כשרה גם בזר.

נראה ששתי הדעות הללו משקפות שתי הבנות שונות במהותן של האמירה "שחיטה לאו עבודה היא". לדעת ר' יעקב מאורלינ"ש השחיטה היא חלק מההכנות להקרבה. בדומה לשחיטה רגילה, אשר מטרתה להכשיר את הבשר לאכילת אדם, מטרתה של שחיטת הקודשים היא להכשיר את הבשר לאכילת מזבח. ממילא מסתבר שהשחיטה תהיה כשרה בזר משום שהיא חלק מהבאת הקורבן אל המקדש ולא חלק מתהליך ההקרבה.

אומנם מתוך דברי התוספות עולה גישה שונה מעט. התוספות התמקדו דווקא בדין המעיד שיש משמעות לעבודת השחיטה – שחיטת קודשי קודשים צריכה להיעשות בצפון. אלא שדין זה מוגבל דווקא לבהמה הנשחטת ולא לאדם השוחט. כלומר ייתכן שהשחיטה היא חלק מהותי ממעשה ההקרבה, אך אין זה מצד מעשה השחיטה של השוחט אלא מצד פעולת השחיטה בבהמה, המקדשת אותה ואת דמה לגבוה. ממילא השחיטה עצמה צריכה להיעשות בצפון, אך האדם יכול לעמוד בדרום או להיות זר או פסול.

השלכה אפשרית למחלוקת עקרונית זו היא שאלת הצורך בכלי שרת בשחיטה. הראשונים בתחילת מסכת חולין נחלקו בשאלה זו, ואפשר לומר שמחלוקתם תלויה בשתי האפשרויות שהובאו לעיל – לפי דעת הר"י מאורלינ"ש השחיטה היא רק חלק מהכשרת הבהמה להקרבה, וממילא מסתבר שאין צורך לעשות אותה בכלי שרת (וכדעת רבנו אפרים המובאת בתוספות חולין ג ע"א ד"ה כגון). אך לפי דברי התוספות השחיטה היא חלק מתהליך ההקדשה וההקרבה של הבהמה, ורק מצד מעשה השוחט היא "לאו עבודה", וממילא נראה שיהיה צורך בכלי שרת (כדעת בעלי התוספות עצמם בחולין שם).